באווירת יום כיפור המתקרב

[נעמי155]

אני מכירה

את המזכירה שלך וגם יודעת איפה אתה גר,למקרה שהתכוונת לפזר הבטחות באויר

 

[פריאל 12]

נראה שמישהו כאן יזדקק ליעוץ משפטי, אבל תמורת 'דמי פרוטקשן' סימליים ביותר, אפשר יהיה לסדר הגנה.

 

[נעמי155]

 

[שיח סלימאן]

לאור האיום המפורש אני מתכוון לישון הלילה בממ"ד

על הבוקר אני מפטר את המזכירה ושוכר במקומה הומלסית.

 

[נעמי155]

לא להלחץ

אני מתחילה בלפנצ'ר ת'גלגלים
שום דבר מעבר.

 

[לי בא]

אני לא מצפה לכלום איש כרצונו יעשה

אני משתדלת להקיף את עצמי באנשים שאומרים לי את האמת.
ברור לי שלא כולם עושים את זה ולצערי זה גורם לי להיות חשדנית בהרבה מקרים.
אתה צודק ויכול להיות שזו הסיבה שאין לי הרבה חברים, אבל על החברים שלי אני סומכת בעיניים עצומות, כי לא משנה מה, כמה כואבת האמת, היא תמיד תאמר.
שקרנים, מזויפים, אין לי בין החברים.
&nbsp

 

[נעמי155]

איך אומרים

לרוב אני סולחת,אבל לא שוכחת

על מה לא אסלח לעולם? נראה לי שעל מעשים שברור לי שנעשו במכוון והסליחה היא זיוף,רק כדי "לצאת בסדר" ולהשקיט את המצפון.

 

[לי בא]

ואיך

את יודעת שבקשת הסליחה אינה אמיתית?
איך את יודעת שהפגיעה נעשתה בזדון?

 

[נעמי155]

כשאת מכירה את הנפשות...

נורא פשוט וקל לזהות את זה...בעיקר כשהן לא משנות את דרכיהן.

 

[לימור 3880]

אני לא סלחנית מטבעי.

קשה לי לסלוח, אבל אני עובדת על זה כי חשוב לסלוח בחיים. אין דבר כזה ״לא אסלח בחיים״, גם אם פגעו בי, אני אנתק את האדם מחיי אבל עדיין אסלח לו בשביל השקט הנפשי שלי, מרמור וכעס מונעים שקט - עדיף לומר לאותו אדם שסולחים לו, אבל מאחר שאין דרך חזרה עדיף הנתק. ביני לבין עצמי אסלח לו, ואשחרר אותו לחופשי בשביל שאהיה אני נקיה מבפנים. דברים שיגרמו לי לנתק הם בגידות , שקרים, או יחס לא נעים. פעם הייתי מאד נוטרת טינה עד שהבנתי שזה לא משרת אותי כלל , לכן למדתי לנתק את מה שעושה רע, לסלוח ולשחרר. זה יותר בריא לנפש.

 

[לי בא]

צודקת לחלוטין

איך עושים את השחרור הזה?!
כמה הייתי רוצה לשחרר כל מיני אנשים שרק מזיקים לי
ובכל זאת משהו מחבר אותי אליהם, משהו לא מוסבר.

 

[לימור 3880]

תמיד משהו מחבר אותנו אליהם.

הרי מדובר באנשים אהובים ובגלל שהם אהובים, פגיעתם כואבת והניתוק קשה. זה מצריך הבנה ומודעות פשוטה שאותו אדם לא טוב לי בחיי ולמרות הכל עליי לשחרר אותו. אז יש כמה רגעים לא קלים, אבל לאחריהם הכל טוב יותר, מבינים שברגע שחזקים מספיק לנטרל את הבעיה, פתאום מתבהרים השמיים

 

[פריאל 12]

הייתי רוצה לחשוב על עצמי כאדם סלחן

אבל אני ממש לא ממהרת לסלוח אם פוגעים בי.
גם כשאני יודעת שלא היתה כוונה לפגוע, זה כבר נעשה והדרך חזרה נעשית לכמעט בלתי אפשרית.