באתר של הפועל ת"א

[אמא לה3]

באתר של הפועל ת"א

בפורום התפתח דיון מאוד מעניין על ההתפתחות של ההתעמלות בארץ, משהו כמו לאן מועדות פנינו. בדיון הופיעו תגובות מאוד קוטלות כלפי אורנה וזהבה ולכן לצערי הדיון נמחק וכבר כמה ימים שהפורום לא עובד. הדיון הזה מעלה שאלה, ההתעמלות היום, בארץ? יש עתיד? ואני מדברת כמובן על הענף התחרותי, אצל הבנות (כי אצל הבנים אנחנו כן רואים תוצאות), האם יש לראות בתחרות האחרונה הישג כלשהו לבנות? האם ההשישג של מקסיוטה שיך לנו? מעניינת אותי תגובתכם כמתעמלות, כחובבות, כהורים, כמדריכים.

 

[noaleee1]

לדעתי ..

בנושא ההתפתחות של הההתעמלות בארץ אין לי מה לומר . אבל בנושא ולריה מקסיוטה - בסך הכל היא מביאה כבוד לישראל ודחיפה לענף , קיבלנו אותה במתנה אז למה לא להגיד תודה ולעודד אותה .. במקום זה אנחנו מדברים על זה שהיא לא שייכת .. ונכון היא לא גדלה חונכה והתאמנה בארץ מגיל תחילת אימונים , אבל היא מעולה להתעמלות בישראל .. לדעתי צריך להשקיע בה והיא תתמנף לגבהים עצומים (בכל המובנים של המילה) .. אז כל הקרדיט אליה ושתמשיך להביא לנו כבוד עצום !

 

[נועה חורש]

רק דבר אחד ליתר דיוק

מסכימה עם כל מה שכתבת ב-100%. אני רק רוצה לחדד דבר אחד: לא רק שואלריה לא גדלה וחונכה בארץ מגיל תחילת האימונים, אלא גם אחרי זה, היא הייתה בארץ תקופה קצרה מאוד, לפני כשנתיים-שלוש, ולא ממש התאמנה פה ולא חונכה פה. היא שמרה על כושר, כדי לא לאבד לגמרי את הכושר שלה משהייתה מחוץ לאוקראינה, וגם הדריכה מעט בחוגים. בסופו של דבר שהייתה בארץ הובילה אותה להידרדרות ולנסיגה והיא חזרה מהר לאוקראינה והמשיכה וממשיכה להתאמן שם במלוא המרץ.

 

[נועה חורש]

כותרת לא מתאימה

הכותרת של הודעתך לא מצביעה על נושא הדיון, וחבל. אם נושא הדיון הוא התפתחות הענף, אני חושבת שזה לא לעניין ואפילו גסות רוח להשמיע תגובות מאוד קוטלות על אורנה וזהבה באתר של הפועל ת"א. ההתעמלות התחרותית היום בארץ איננה מפותחת דיה. זאת עובדה, ואני לא חושבת שמישהו חושב אחרת. אין מספיק מרכזים ואגודות, אין מספיק תחרויות, אין מספיק מאמנים ואין מספיק מתעמלות, אפילו בדרגות הנמוכות ביותר. במצב כזה העתיד לוט בערפל, והוא לא מאוד מזהיר. אני כן רואה בתחרות האחרונה הישג למתעמלת אחת: רוני רבינוביץ'. רוני היא מתעמלת צעירה ולא מספיק מנוסה, אך בעלת כישרון בולט. בתחרות האחרונה היא ביצעה תרגילי קרקע ומקבילים מצוינים. היא לא עלתה לגמר משום שאין לה עדין מספיק דרגות קושי, אך בעתיד יהיו לה, היא סה"כ בת 16 ולא מתעמלת בתחרותי הרבה זמן יחסית (אולי 8 שנים). גם על הקורה היא הייתה בסדר גמור, אומנם נפלה בפורברץ, קורה גם לטובות ביותר, והיא בטוח תשתפר. הפאשלה שלה על הקפיצות הייתה באמת משהו נדיר, לדעתי דבר שלא קרה מעולם. בצילום ברור בהילוך איטי, ראו שמזרן הריצה היה מקופל, ורוני פשוט נתקעה בזה והחליקה. בישיבת שהתקיימה לאחר התחרות, הוסיפו חוק בחוקת ההתעמלות- שחובה להדביק את מזרן הריצה לקרקע. בנוסף, השופטים לא יכלו לראות את המחדל והנפילה, משום שהקפיצות מצולמות רק מרגע הניתור על המקפצה ולא לפני כן (רוני נפלה בריצה). שם בישיבה, אמרו שאם השופטים היו רואים את הצילום של הבעיה במהלך התחרות, היו נותנים לה קפיצה חוזרת. בקיצור, נכון שהתחרות הזאת לא הייתה טובה בשבילה, אבל היא בהחלט לא בשיא, אלא רק בהתחלה (רק השנה היא עלתה לדרגת סיניור בכלל) ובתור התחלה, זאת התחלה סבירה עם סיכוי לא רע. מקסיוטה- ואלריה מקסיוטה לא גרה בישראל, לא מתאמנת בישראל ולא ביקרה בישראל בכלל בחצי שנה האחרונה. היא מתעמלת באוקראינה. ההישג שלה אומנם שייך אלינו רשמית, אך באופן מעשי לישראל אין שום תרומה להישג הזה. אבל, אנחנו יכולים להשכיל ולתעל את העניין לטובתינו: למשל למשוך תשומת לב מהתקשורת להתעמלות, למשוך מתעמלות לתחום ועוד.

 

[noaleee1]

אז ככה ..

האמת שלא ידעתי שולריה התאמנה לפני התחרות באוקראינה , האמת שזה לא ממש נשמע טוב .. אבל בוא לא נתעסק בזה כי חבל לנו .. ובקשר לתחרות של רוני רבינוביץ' באמת ממש חבל .. היא אחת המתעמלות המוכשרות שיש לנו היום ויכלה לתת תחרות טובה יותר , אבל לא נורא זו האליפות אירופה הראשונה שלה ויש לה עוד הרבה הזדמנויות .. אני מקווה שבתחרות הבאה תצליח יותר כי יש לה את זה שבת - שלום .

 

[אמא לה3]

לא

הכותרת של הההודעה לא קשורה לנושא בכלל, פשוט ציינתי מאיפה הדיון התחיל. אין פה מקום לתגובות קוטלות כלפי אף מאמנת, אלא פשוט להבין למה. למה המתעמלות הבכירות שלנו ביחס לעולם ברמה נמוכה. למה כן היה ניסיון לעבוד בצורה שעובדים בארה"ב (הפנימייה הידועה בשנות השמונים), ונפל. למה אין רצון של מאמנות להכנס לענף התחרותי ולמה אלו שכבר שם בורחות עם הזמן (נדירות אלו שלא ע"ע אורנה וזהבה). למה אין מספיק מרכזים, למה אין מספיק אגודות, והכי חשוב, למה אין מספיק מתעמלות. הרי אנחנו יודעים טוב מאוד שבחוגים העממיים הרישום פורח ויש ה מ ו ן ילדות מוכשרות שיכולות להגיע הכי גבוה שאפשר. רוני רבינוביץ' מוכשרת, אין ספק, אני מכירה אותה מאז שהיא ילדה, אבל יש עוד המון כמוה, למה נערה (ילדה היא כבר לא) בת 16, כותבת בכרטיס האישי שלה שהחלום שלה הוא ללמוד יורנצ'נקו בקפיצות, למה ילדה שמתאמנת בתנאים שלה (אולם מאובזר ושעות אימון יפות), לא עובדת על התרגיל מגיל 10-11 כמו בשאר העולם. ולמה למה למה את כותבת שנערה בת 16 היא צעירה ולא מנוסה. היא לא צעירה. אז לדעתי יש כאן בעייה ענקית. אני לא יודעת אם זה בצוות המאמנות, בפוליטיקה או WHATEVER אבל זה כן נושא שאני מעוניינת להביא ולקדם למודעות. וגם אני חושבת שזה חוצפה להגיע לאתר של הפועל ולקטול שם את כולם- זה באמת גועל נפש.

 

[נועה חורש]

את שואלת שאלות קשות

אבל אני אנסה להגיב בכל זאת: בשלב זה, אף אחד לא משווה את רוני רבינוביץ' (או את המתעמלות האחרות) לאלופות אולימפיות ולכוכבות-על בהתעמלות. אני משווה את רוני למתעמלת *ממוצעת* בעולם. רוני עדין לא לא ברמה של מתעמלת ממוצעת מהעולם, אך יש לה יכולות ויש לה את הסיכוי לזה. ופה נכנס האלמנט הנוסף, שמאפיין לא רק את ההתעמלות אצלנו, אלא בכלל ענפי ספורט רבים בישראל, וגם תחומי חים נוספים: וזה תרבות הבינוניות. זה קורה גם במערכת החינוך, במערכת הבריאות, בכלכלה, בפוליטיקה וכיו'ב. נחזור לענייננו: כפי ששמת לב, בעשור האחרון משגשגים חוגים רבים של ליגה, אקרובטיקה, ג'נרל גי'מנסטיקס ועוד המצאות שונות ומשונות, אליהם נמשכות מתעמלות רבות, מוכשרות פחות ומוכשרות יותר, כולל כשרונות נדירים. מה לעשות, הענפים האלה דורשים פחות השקעה פיזית, פחות השקעה כלכלית, פחות זמן, פחות מאמץ, פחות אחריות ויותר כיף- והתוצאות- אותן תוצאות, ואפילו יותר (מדליות, גביעים, תחרויות בחו"ל). מה לעשות, ישראלים מחפשים את הדרך הקלה. ענפים אלה גם אינם דורשים אולם וציוד ברמה גבוהה, פחות מאמנים ומאמנים ברמה נמוכה יותר. אלה הענפים שמשגשגים בישראל כיום. אין לנו מספיק מרכזים, אגודות ומתעמלות- כי התעמלות זה ענף קשה ותובעני שלא מתאים לתרבות הישראלית. הוכחה לכך ראית ב"מודל האמריקאי" בוינגייט של הפנימייה בשנות השמונים. אבל- זה לא בלתי אפשרי. אם המודעות לענף תעלה בתחומים העיקריים, קרי: תקשורת, חינוך ואוצר, יהיה יותר קל לבוא ולהרים את הכפפה. דבר נוסף: הפועל ת"א כרגע האגודה היחידה שבה יש מתעמלות בוגרות (כן, אני מחשיבה את רוני כבוגרת), אבל בדרגות הנמוכות יותר, יש את ע.ל.ה רעננה עם מחזורי מתעמלות גדולים בכל שנה, והתעמלות מקצועית ואיכותית שנותנת פייט רציני לת"א. אגודה יחסית חדשה במתכונתה הנוכחית, ולכן עדין אין בנות בדרגת סיניור, אך זה יגיע!!! בנוסף יש לך את מכבי קריית אונו, שגם שם לאחרונה היה משבר כלשהו, אבל בכל השנים מעמידים שם מתעמלות לדרגות הגבוהות, והמאמנות שם דווקא לא בורחות.

 

[FIRES SHADOW]

תיקון

תסלחי לי אבל ענף האקרובטיקה לאו דווקא דורש פחות השקעה...פחות מיכשור זה נכון, אבל מכאן ועד לרמה נמוכה יותר של מאמנים או שהקעה או כסף זה ממש ממש לא נכון! .אני אתן כאן דוגמא לאגודה שאני מכירה באופן מאוד אישי (ואני אתן רק אותה כי אין לי מושג גדול יותר לגבי אגודות אחרות בתחום)-מכבי דן. הבנות מוכשרות ורובן ברמה גבוהה בהרבה מהתעמלות המכשירים בארץ! אמנם הן מתאמנות פחות שעות, בלי ציוד ומיכשור מלבד הבסיסי ביותר שקיים בכל אולם בי"ס, ועדיין האגודה מקיפה את כמות המתעמלות הרצינית ביותר שראיתי בארץ, ועוד על רמה! ולא תגידו שהן גונבות כשרונות, וגם לא כל מי שכישרונית מגיעה לאנשהו, וחבל...הילדים הם אותם ילדים בכל הארץ...אבל עובדה שהשיטות שלהם (ועל כך יש הרבה חילוקי דעות) עובדת! צריך קצת פחות בירוקרטיה, קצת יותר השקעה במקצוע עצמו, אולי לנסות שיטות אימון אחרות...אנחנו כבר עברנו את שנת 2000! יצ לי לראות אימונים, להשתתף בהם ולהתנסות בתהליך האימון בקנדה, יצא לי גם לראות מספר אימונים בצרפת וסביבותיה..אמנם הרמה לאו דווקא גבוהה יותר, האולם לאו דווקא מאובזר יותר אבל הילדים נהנים! וזה מה שמשאיר אותם באולם וגורם לענף להיות פופלארי יותר. אז דיי לחפש תירוצים. אורנה וזהבה כבודן במקומן מונח. אבל יש עוד כ"כ הרבה מאמנים מצויינים בארץ שכל מה שהם רוצים זה לאמן! בלי בירוקרטיות, בלי וויכוחים, בלי שיתקילו אותן כל צעד... הדבר שהכי חסר בארץ הוא חינוך. כי בביה"ס אין חינוך לפעילות גופנית (שלא לדבר על חינוך בכלל אבל זה כבר נושא אחר), באולם באים, "דופקים" אימון והולכים הביתה...אבל איפה המשמעות? לחנך למורשת הארץ יודעים יפה אבל איפה זה כשמדובר בספורטאים שלנו? המקרה של וולריה הוא אותו מקרה-מתעמלת מצויינת שנפלה בין הכיסאות עד שאהרון בא והרים בשבילה את הכפפה כמו שאמרתם...שימו לב שלאפאחד כיום לא איכפת איזו מדינה לייצג, העיקר תנו כבר להתאמן! ושלא תגידו-אני באה מענף התעמלות המכשירים... לאחרונה פרשתי מעסקי האימון כי פשוט התאכזבתי ובגדול! אני, בתור מאמנת, התיאשתי. לא רואה את העתיד שלי בענף הזה בארץ. אני עדיין ממשיכה לעקוב אחרי הסצנה בארץ, ומדי פעם עוד ממלמלת לעצמי "ברוך שפטרנו" או "כמה חבל.." כי מי שהכי נפגע מזה בסוף זה המתעמלים.

 

[נועה חורש]

זאת לא הייתה טעות

ענף אקרובטיקה דרוש פחות השקעה. נקודה. באקרובטיקה אפשר להתאמן רק 10 שעות בשבוע ולהיות אלופי הארץ ובהתעמלות צריך להשקיע יותר. בהתעמלות יש ארבעה מכשירים ולכן פי 4 השקעה מאשר באקרובטיקה, שם יש מכשיר אחד בלבד (ואל תספרי לי על תרגיל באלאנס ותרגיל ואלטיז', זה עדין יכולות דומות ומכשיר זהה). לכן בהתעמלות צריך גם יותר מאמנים על אותו אימון, ויותר ציוד כפי שהוזכר ולפיכך ההשקעה הכספית גבוהה יותר. לא הבנתי על-פי מה קבעת שהאקרובטיות בארץ יותר טובות מהמתעמלות. אם זה לפי טכניקה של אלמנטים בקרקע ודרגות קושי שלהם, אז המתעמלות יותר טובות מהאקרובטיות וזאת עובדה. לא ראיתי אף אחת ממכבי דן שעושה 2 וחצי ברגים לסלטה קדימה, לא ראיתי אף אחת מהן עושה דאבל סלטה בקיפול ועוד ועוד דוגמאות, שמתעמלות עושות ובמכבי דן לא יודעים לעשות. רמת המאמנים- לא אמרתי שהרמה של המאמנים באקרובטיקה היא יותר נמוכה. אמרתי שאקרובטיקה ובעיקר ג'נרל ג'ימנסטיקס לא מצריכים רמת מאמנים כמו בהתעמלות, אלא רמה נמוכה יותר, מפני שבענפים אלה מעבר לרמה הטכנית של המאמן קובעים גם גורמים כמו יצירתיות, מקוריות, תנועתיות ועוד. ברור שיכול להיות שהמאמן הכי טוב בעולם בחר דווקא לעשות ג'נרל או אקרובטיקה ולא התעמלות והוא עדין מאמן טוב. זה כמו שרופא מנתח ומנהל מחלקה בבית-חולים הוא ברמה גבוהה יותר מרופא משפחה, אבל יכול להיות שיש רופא ברמה גבוהה מאוד שבחר לעסוק ברפואת משפחה למרות שהוא יכול להיות רופא מנתח ראשי ומנהל מחלקה בבית חולים. כנראה שיצא לך לראות אימונים בקנדה ובצרפת באקרובטיקה או במשהו אחר, אבל בהתעמלות מכשירים המצב הוא לא כפי שתיארת. לא הבנתי בין אילו שני כסאות נפלה וולריה. וולריה רצתה להתחרות בתחרויות בינ"ל גדולות, אך לא הצליחה להגיע לשם דרך אוקראוינה משום שיש שם מתעמלות טובות ממנה, ולכן היא השתמשה בשורשים היהודיים שלה כדי לייצג את ישראל ולהגיע לאותן תחרויות. אהרון עזר לה בסידורים, אך לא יכול היה לספק לה אולם ותהליך אימון מספק ולכן היא חזרה לאוקראינה להתאמן שם ולהתחרות מטעם ישראל. איפה המקרה שלה נפל בין הכסאות?

 

[נועה חורש]

וחוץ מזה- ../images/Emo24.gif ברוכה הבאה לפורום ../images/Emo70.gif

זיכרי שזהו איננו דיון אישי אלא פולמוס מקצועי בלבד

 

[FIRES SHADOW]

דבר ראשון תודה רבה

אני עוקבת אחרי הפורום עוד מהפורום הקודם שהיה... אני עדיין לא מסכימה איתך. (איתה לי פה תגובה ארוכה והיא נמחקה...יקוללו תפוז. אשתדל לשחזר) האקרובטיקה ממש לא דורשת פחות אימון. אמנם כמו שאמרנו-פחות מכשור, אבל ממש לא פחות מאמנים וגם ממש לא פחות רמה או אינטנסיביות. יש שם לא מעט טכניקה, אלא שיש הרבה תוספות שלא קיימות כ"כ בהתעמלות המכשירים. אל תשכחו שמדובר בתחום שונה לחלוטין. אני לא יודעת מאיזה רקע את באה אבל לי יצא לאמן בשני התחומים מרמת חוגים דרך ליגה, תחרותי ונבחרות. ואני עדה אישית לדאבלים בקיפול ולשני ברגים וחצי ואף יותר. ולא צריך לחכות לגיל 15 בשביל זה...מבחינת רמה לא מדובר דווקא באלמנטים-כי הן פשוט לא זקוקות לזה! מדובר מבחינת ההכנה הפיזית והמנטאלית של המתעמלות, כפרט וכקבוצה. הכוונה היתה שאם תיקחי את מתעמלות מכבי דן (ואני כבר נשמעת כמו פרסומת למרות שיש לי את הטאקלים שלי איתם, מצטערת מראש על כך), לאו דווקא את הנבחרת הבוגרת, ונשים אותן עם מתעמלות בנות גילן בהתעמלות המכשירים-ישנו הבדל תהומי! ואגב סתם לידע כללי-ההכשרה הבסיסית שהמתעמלות מקבלות כאן היא של התעמלות מכשירים-לא כעיקר אלא ככלי לפיתוח מיומנויות, וברמה יפה ביותר-עד פליקפאקים וסלטות על הקורה (כדוגמא). מבחינת רמת המאמנים אני שוב אגיד שאני מאוד מאוד לא מסכימה. בג'נרל נכון, כי המטרה היא לא תחרות אלא שואו והופעות ראווה. האקרובטיקה היא ספורט תחרותי לכל דבר, וכן, לישראל יש השגים בזירה העולמית בתחום בניגוד להתעמלות המשכירים. וגם שם יש רוסיות וסינים ואמריקאים...כך שהטענה שהספורט הוא יחסית "חדש" ו"לא מוכר" ממש לא תופסת. ולא נכונה אגב. מה שיצא לי לראות זה נבחרות לאומית ואזוריות של התעמלות מכשירים. לא שומדבר אחר. מה שמקביל בארץ למסלות התחרותי. החלוקה שלהם שונה מעט ולכן לא אכנס לזה. אם יש לך רשמים משלך בנוגע להתעמלות שראית ויצא לך להתנסות בה מקרוב, אשמח מאוד אם תחלקי. לסיפור של וולריה הייתי עדה עוד טרם יצא פה למישהו לשמוע את שמה, עוד כמה שנים לפני שהסיפור באמת יצא לפועל, ואני מאמינה שהאחראים לדבר לא היו רוצים לפרסם את כל הפרטים לכן פה אשמור על זכות השתיקה ומעבר למה שאתם יודעים לא אוסיף. רק אפנה את תשומת לבכם לעובדה שהיא "עקפה" כמה וכמה מתעמלות אוקראיניות באליפות אירופה, כך שכנראה הסיבה היא לא מה שאמרת. סורי על החפירה. לילה טוב ובהצלחה לכל הבנות המקסימות בתחרות בשישי!

 

[נועה חורש]

על לא דבר

שמחה שאת עוקבת ושעברת מצפייה בלבד להשתתפות אקטיבית. קודם כל, מאחר וסטינו מנושא הדיון המקורי (התעמלות בארץ) לנושא אחר- התעמלות ואקרובטיקה, הרשי לי לחדד כמה דברים: כל מה שכתבתי קודם לגבי ענפי ההתעמלות המודרניים יותר (כן, כל הענפים האלה יותר חדשים מהתעמלות וזאת עובדה היסטורית) נכון בעיקר לגבי ג'נרל גי'מניסטיקס וחוגי הופעות למיניהם (וגם המצאות חדשות שראיתי לאחרונה) והכי פחות מתאים לאקרובטיקה, כי אקרובטיקה (תרגילי זוגות ושלשות) קצת שונה, הוא בכל זאת ענף תחרותי עם שיפוט כמותי ומהימן יחסית. אבל בכל זאת, אם כבר נכנסנו לנושא- איך שלא תסתכלי על זה, אקרובטיקה דורש פחות שעות אימון. אין מה לעשות, זאת עובדה, אי אפשר להתווכח עם זה. הצידוק לכך הוא כפי שאמרתי- שבהתעמלות יש 4 מכשירים. גם אם תחשיבי את כל הטכניקות השונות באקרובטיקה וכל התוספות ואת כל סוגי התרגילים, עדין לא תגיעי לארבעה מכשירים שונים. כדי להצליח בארבעה מכשירים, צריך להתאמן יותר מאשר כדי להצליח במכשיר אחד (או אפילו שניים או שלושה, אם את מחשיבה כל תרגיל למכשיר בפני עצמו). אם את עדה לדאבלים בקיפול וליותר משני ברגים באקרובטיקה (על הקרקע כמובן- לא בהקפצה ולא בירידה מגובה) אז יכול להיות שהמתעמלות מבצעות זאת בסתר באולם הביתי של הקבוצה (מעניין באיזה), כי באימונים בוינגייט, בהדר-יוסף ובוודאי בתחרויות, אף אחת לא ביצעה ב-10 שנים האחרונות תרגילים אלו. בהתעמלות מכשירים כן בוצעו. כשאת כותבת "מבחינת רמה" לא ברור לאיזו רמה את מתכוונת וכיצד את מודדת אותה. מבחינת הכנה פיזית ומנטלית של המתעמלת כפרט, אני חושבת שהאקרובטיות לא נופלות מהמתעמלות ולא להיפך, ההכנה הפיזית והמנטלית לתחרויות שווה. כקבוצה, ברור שבאקרובטיקה הרמה יותר מפותחת, שכן שם מהות התרגיל הוא קבוצתי/צוותי. אם אני אשווה מתעמלת ממכבי דן למתעמלת מהפועל ת"א, בהחלט יהיה הבדל תהומי- לטובת הפועל!!! אקרובטיקה היא ספורט חדש יחסית (מה זה קשור לסינים ואמריקאים?!), את לא יכולה להתווכח עם זה. אקרובטיקה במתכונתה זו קיימת לדעתי 50 שנה (וזאת בהערכה גסה מאוד) בעוד התעמלות קיימת מאות שנים, עדויות לכך אפשר למצוא אפילו ביוון העתיקה. לגבי ואלריה- לא יודעת ממתי שמעת את זה- אבל הסיפור החל מהמכבייה של שנת 2005, שם עלה הרעיון לראשנה ואז כולם שמעו עליו. זה שהיא עקפה מתעמלות אוקראיניות זה לא אומר, כי כיום היא יותר טובה מהן, אבל פעם לא. היא אף לא הייתה אלופת אקראינה, מה לעשות. נכון, היו לה עוד סיבות, יש באוקראינה פוליטיקה סבוכה של מאמנים, מה זה קשור? לילה טוב ונשמח לראותך בתחרות ביום שישי

 

[FIRES SHADOW]

ארבעה מכשירים או לא..

ההכנה היא שונה. אמנם אין לך ארבעה מכשירים מוגדרים אך ישנה עבודה על תחומים שונים. וכבר פירטתי. 10 שנים אחרונות אולי לא אבל את מוזמנת לקפוץ לוינגייט או הדר יוסף ולחזות בפלא במו עינייך. על הקרקע אגב. ושוב-אין מה להשוות בתחרויות כי זה שני תחומים שונים!! מה שכן אפשר להשוות זה את האימונים.. וכאן ני מסיימת את הוויכוח על הנושא כי כל אחת בה מנקודת מבט אחרת, ראתה דברים אחרים ובאה עם הרבה דעות קדומות, וגם כך זה לא יוביל לשומקום. העניין עלה מעט מוקדם יותר. 2005 זה כבר פחות או יותר היה בשיא הבירוקרטיה..ותרשי לי להזכיר לך שאלופת מדינה יש רק אחת...ומתעמלות (ישראל לא בדיוק דוגמא) יש הרבה. נאחל המון בהצלחה למתחרות ביום שישי. (אם אגיע סביר להניח זה יהיה עם קבוצה. לשם שינוי לא שופטת השנה, וברוך שפטרנו.)

 

[נועה חורש]

כמה עובדות

אם היית שופטת בעבר, ייתכן שאני מכירה אותך. מה שמך? אם לא נעים לך לכתוב בגלוי, את יכולה במסר אישי, ואם גם את זה את לא רוצה זה גם בסדר. זה שההכנה היא שונה באקרובטיקה אך ישנה עבודה על תחומים שונים, זה עדין לא מגיע לארבעה מכשירים שונים. מצטערת. אלה לא דעות קדומות, אלה עובדות. ראיתי אימוני אקרובטיקה בוינגייט ובהדר יוסף, ולא ראיתי שם אף אחת מבצעת על הקרקע את האלמנטים המדוברים. בכל אופן, בהתעמלות זה מבוצע ב*תחרויות*. מבחינתי ומבחינה כלל עולמית, מה שלא מבוצע בתחרויות רשמיות אינו נחשב. בהצלחה לקבוצתך ביום שישי בתחרות. באיזו קבוצה את?

 

[מתעמלת1]

...

יכול להיות שאת צודקת שלמכשירים יש צורך ביותר שעות אימון, מה שכן מתעמלות המכשירים בארץ לפחות הבכירות מבינהן זוכות למספר רב של שעות אימון, בדומה לפחות במקצת במספר שעות האימון והתנאים של המתחרות שלהן בחו"ל בעוד שמרבית קבוצות האקרובטיקה מתעמלות כחצי ממספר השעות שמתאמנות המתחרות בחו"ל וגם ללא תנאים וללא משטח. חוץ מזה את משווה כל הזמן את היכולות של פס הקרקע. בענף האקרובטיקה זה לא מהווה את עיקר התרגיל אלא רק מוסיף עוד אלמט עם יכולת קצת שונה לתרגיל ובאמת לא רואים רמה כמו של המתעמלות במקרה הטוב עושים רק ברגים ובדרך כלל לא מעבר לזה, אך אין טעם לעשות השוואה זו כיוון שבאותה מידה אני יכולה להגיד שאין מתעמלת מכשירים שיכולה לבצע מספר רב של פרמידות. בקיצור אין מקום להשוואה בין הענפים לפי דעתי...

 

[נועה חורש]

צודקת, זה לא נכון להשוות

גם האלמנטים בקרקע אינם העיקר עבור המתעמלת בהתעמלות מכשירים, כי כאמור יש לה גם מכשירים לעשות. באמת אי אפשר להשוות בין ה"רמה" בהתעמלות לאקרובטיקה, כפי שאי אפשר להשוות בין כדורסל לטניס, או בין שחייה לריצה. ההשוואה נעשתה רק משום שלא יכולתי לקבל את האמירה שהמתעמלות של האקרובטיקה יותר טובות מהמתעמלות של התעמלות מכשירים ורציתי להוכיח שזה לא ככה, לכן הלכתי על המכנה המשותף של שני ענפים אלו. אני עדין סבורה שאקרובטיקה זה יותר קל מהתעמלות. כל הפירמידות למיניהן, אינן משתוות לעזיבות במקבילים למשל. בכל מקרה, אני חוזרת ואומרת שזה ממש לא נכון להשוות בין הענפים, והשוואה נעשתה רק לצורך ובתוקף חילופי הדברים שבדיון

 

[daksha2]

העניין הוא, נועה...

שהבסיס באקרובטיקה אכן מתחיל מהתעמלות מכשירים ובתור אקרובטית ותיקה אני יכולה לומר לך שהיכולות של האקרובטיות על המכשירים גבוהות מאוד יחסית לעובדה שזה אינו התחום שלשם התחרות בו הן מתאמנות - עד לרמה של סלטות על קורה ותרגילים על המתח [הייתי נותנת דוגמאות אבל אני לא מכירה את השמות המקצועיים כוון שבכל זאת זה לא התחום שלי] וסלטות מסוס קפיצות וברגים ודאבל סלטות בקרקע ורבים אחרים נוספים שאנחנו עושות בנוסף לאקרובטיקה עצמה - פירמידות וכיו"ב. אקרובטיקה כלל אינה קלה יותר מהתעמלות מכשירים ואני מצטערת אבל זה באמת מרתיח כל פעם מחדש כשאומרים את זה. אני חושבת שהאקרובטיקה זהו ענף שאינו נופל מהמכשירים בשם תחום אם לא עולה עליו, ראיתי הרבה אקרובטיות שמבצעות הרבה מהתרגלים הבסיסיים, הבינוניים ואפילו יותר מזה שקיימים בהתעמלות מכשירים ולעומת זאת אני לא חושבת שאי פעם יצא לנו לראות מתעמלת מכשירים שעושה אפילו רבע מהפירמידות וההרמות שיש באקרובטיקה. פירמידה משולשת אפילו ברמה בינונית מצריכה לא פחות כוח, גמישות, ריכוז ועבודה כמעט מכל קפיצה על סוס קפיצות או תרגיל קורה או מתח שאי פעם ראיתי. ואני מדברת על רמה בינונית [של הפירמידה]! ועובדה היא שהמתעמלות האקרובטיות אכן הגיעו להישגים הרבה יותר גבוהים בעולם ממתעמלות המכשירים, ואני מדברת על הגעה לחמישיות והעשיריות הראשונות ב-ע-ו-ל-ם בתחומן, וזכרי שמדובר בבנות שמתאמנות חצי ולפעמים שליש מכמות השעות שמתאמנות האקרובטיות בשאר העולם, ואני מדברת על ענף שמקבל כמעט אפס חשיפה תקשורתית וכמעט אפס תקציב, מתאמנות בתנאים לא תנאים ואין להן שום תמיכה כספית בכלל. אני מצטערת אם יצאתי קצת תוקפנית ואני לא באה לריב או אפילו להתווכח יותר מידי אבל זה פשוט כל כך מעצבן כל פעם מחדש כשאומרים ש" האקרובטיקה הרבה יותר קלה". אז בבקשה, לא משנה כמה אימונים של אקרובטיקה ראית לעומת אימונים של התעמלות מכשירים, ולא משנה כמה זה נראה לך פחות קשה, אף פעם אל תמעיטי בערכו של ענף [ובעיקר לא בשל ענף האקרובטיקה החמוד והאהוב שלי P=] לפני שאת נמצאת בו או לפחות מנסה אותו בעצמך

 

[נועה חורש]

אקרובטיקה זה יותר קל מהתעמלות

אבל זה לא אומר שזה פחות יפה, או פחות מהנה או פחות מחזק ועוד. אקרובטיקה כבודה במקומה מונח, ויש כבוד ויש לו מקום! אז מה עם אקרובטיות יודעות קצת לעשות מכשירים, גם מתעמלות יודעות קצת לעשות אקרובטיקה. זה לא קשור. אכן פירמידה משולשת ברמה בינונית מצריכה כוח, גמישות, ריכוז ועבודה, בדיוק כמו קפיצה על סוס, ולא נופלת ממנה בשום מקרה. אך העניין הוא, שבאקרובטיקה צריך לעבוד (בגדול, ממש בכללי), על קרקע וכל מה שקשור לזה (כולל תנועה וריקוד, כולל גמישות, כוח, ריכוז, קואורדינציה וכו') ועל פירמידות. סה"כ שני נושאים. אם תחלקי את הפירמידות לשני תתי-סוגים (באלאנס וואלטיז'), אז אולי שלושה נושאים סה"כ. בהתעמלות צריך לעבוד על *ארבעה* מכשירים שונים. וזה ההבדל. אצל הגברים צריך שישה מכשירים, לכן התעמלות גברים קשה אף יותר. לא ניתן להשוות בין ההישגים העולמיים, משום שיש כאן תלות במספר המשתתפים בתחרות, ובשכיחות של הענף בעולם. כשדור וטל מרעננה זכו לפני מס' שנים במדליית ארד באליפות העולם באקרובטיקה בקבוצת הגיל שלהם, הם התחרו נגד 3 צוותים סה"כ (זכו מקום 3 מתוך 4). כמובן שאני לרגע לא מזלזלת בהישג שלהם, נהפוך הוא, אני גאה בהם ומעריכה אותם, אך אני מתייחסת אליהם לגופו של עניין ולא בהשוואה לענפים אחרים. לא צריך להיעלב או להתעצבן מזה. אם אומרים לך שענף האקרובטיקה הוא לא הענף הכי קשה בעולם, זה לא אומר שום דבר שלילי על הענף או על המתעמלות שמשקיעות את מלוא יהבן ומרצן בענף. אני בטוחה שתסכימי איתי שקליעה למשל, הוא ספורט הרבה יותר קל גם מאקרובטיקה וגם מהתעמלות, ועדין הקלעים אשר מגיעים להישגים נאים בתחומם יקבלו מאיתנו את מלוא ההערכה. ולא, לא התנסיתי מעולם בקליעה תחרותית, אבל עדין אני מרשה לעצמי להעריך את הענף. אנחנו לא יכולים להתנסות בהכל, זה בלתי אפשרי, כי אז אתה לא מנוסה ולא מומחה בכלום. אבל כן אפשר להעריך כמה וכמה ענפים על בסיס התנסות בסיסית או ידע. אני מאחלת לך ולענף האקרובטיקה המשך צמיחה ושגשוג והצלחה רבה בארץ ובעולם. יפה שכתבת את פורום ההתעמלות בחתימה שלך. זה חשוב מאוד. הדיונים האלה חשובים מאין כמוהם, גם אם לא מגיעים להסכמה. זה חלק מהיעוד של הפורום. לא צריך לפחד להתווכח, כי בהחלט יש פה על מה להתווכח. שבת שלום!

 

[daksha2]

בסדר, קיבלתי, אבל...

סתם שתדעי - גם באליפות העולם האחרונה היו לנו מקומות בחמישיה הראשונה והתחרות הייתה בסדר גודל של 25-30 צוותים/שלשות שונים בכל קטגוריה.

 

[נועה חורש]

אז בהתעמלות-

זה 96 מתעמלות בכל קטגוריה. לא כל המתעמלות שעברו את הקריטריון והתקבלו לאליפות יכולות להתחרות. רק ה-96 הראשונות. זאת אומרת שסה"כ היו הרבה יותר מ-96. אבל גם מקום 5 מתוך 30 מתחרים זה יפה מאוד! כל הכבוד!