בא לי למותתתת, להקיא, להקיא

oehhe

New member
עולם סמכויות המבוגרים מזווית שלי

הגדרות ביחסי אל בנותיה של רולן וביחסה של רולן אל בנותי אני מנסה להפריד בין שני דברים חשובים, רולן ואני הם המבוגרים שמנהלים את הבית. כך זה היום, לעולם לא אהיה אביה של הסייחה ורולן לעולם לא תהיה אמה של תחלתולית. הסברים: כשהסייחה משאירה צלחת בסלון לאחר שאכלה ונעלמה לחדרה, אני מרשה לעצמי (לא תמיד היה זה כך) להעיר לה, כשהיא משאירה בגדים פזורים בבית, אני מעיר לה.ועוד ועוד. אלו הם תפיקידי המבוגר שמנהל את הבית. לא אתן את חוות דעתי האם מותר והאם רצוי לנקב את הגבה ולתקוע ברזלים, לא אעיר על שעת חזרה מבילוי ועל החברה בה מבלה, אלו תפקידי הורה. נדמה לי שאתן (יסלחו לי קומץ הגברים שנקלעים לכאן בטעות) מבינות. כואב לי מאוד לראות את בנותיה של רולן מתנהגות אליה בצורה שנראית לי משפילה יותר מאשר התנהגות של עבד, היא לא רואה זאת. כואב מאוד לרולן לראות את בתי שלי מתנהגת אלי בהשפלה, מודה, אני לא רואה זאת כך. ********** ובאשר לכללי התנהגות של ילדים שאינם דיירים קבועים בבית,כך זה אצלנו: הגדולה שלי הטליה היא מלאך, שנינו (רולן ואנוכי)מסכימים על זה, הקטנה החתלתולית, אם יש לה מחאות, תביע זאת בהמנעות מביקורים, כשהיא אצלנו, היא מתנהגת למופת, כנ"ל גם הברווז הגדול. ********** קולות גוף שונים? ראה סקר, כאן ישנה תופעה מדהימה, הסייחה ואנוכי נוטים לשחרר אויר מחלק גופינו נעליון במקרים מסוימים (בעיקר סיומי ארוחות). עוצמות הקול של שנינו שוות פחות או יותר, בכל פעם שהיא משחררת אנחנו אומרים לה לבריאות, בכל פעם שאני, היא אומרת: איכס מגעיל, ואז כל הנוכחים מעירים לה על כך וצוחקים צחוק של טוב לב. oehhe בבית אין לי כח וריכוז לכתוב כאן, בעבודה לא תמיד יש לי זמן וריכוז, מי מפסיד מכך? הנהלת תפוז, יצא לי חרוז חפוז.
 
איזה רעשים ../images/Emo8.gif

איך תמיד הגברים מרגישים חופשי ?....והנשים מסתובבות עם בטן נפוחה וכאבי בטן.... הכל עכבות
 

עלמה 3

New member
אני

באופן אישי , לא הרגשתי שיש מקום להתערבות ולסמכות ובכלל להעיר הערות למשקיפים........ וחוץ מזה ממילא התעלמו ממני לאורך כל הדרך... אז איזה משקל היה להערות. תמיד העברתי את המסר למורכב והוא זה שהעיר וביקש ...... אבל - פרט לכל מה שקשור לילדנו המשותפים... שהיו בעבר ונראו בעיני כבככונה , אלימות , ביטויים מילולים.... אז במקרה הזה לקחתי את הסמכות לידיי והערתי ובקשתי.....וגם כעסתי..
 

קורין1

New member
יש לי חברה שבן זוגה חי איתה כבר 12

שנים, לה יש 2 ילדים, ולו 4 ילדים, הבן הקטן בן 15 הגדול כבר בן 30 היחידה שכן בקשר איתה זו הבת, שהיא אחרי צבא, האמת אני חושבת שהיא אשמה, אני זוכרת את הפעמים האלה שהשתיים הקטנים, (זאת שאחרי צבא, ובן ה15) היא לא אהבה אותם, והיא הראתה להן, בהערות, כל הזמן היתה מעירה להן, להרים תצלחת, לשבת יפה, לא לקום מהשולחן, ראבק, הם באים פעם בשבועיים ואת מנסה לחנך אותם? כל פעם שהילדים היו צריכים משהו היו מבקשים מהאבא, והיא היתה אומרת לו, הם מנצלים אותך, אם לא היו צריכים משהו לא היו מסתכלים עלייך. במקום לקבל אותם? אז שיקומו מהשולחן לפני סיום הארוחה, אז מה, סוף העולם? אז תנקי יותר כשהם באים, זה לא כל הזמן, אם תחפשי אותם בקטנות, אף פעם לא תוכלי להסתדר איתם, את מצפה מבן זוגך שיקבל את ילדייך מנישואים קודמים ואת לא תעשי זאת? חשבת איך בעלך מרגיש? אני מכירה את זה אישית, ראיתי איך הוא נקרע בינה לבין ילדיו. פעם אחת הבת שלו בקשה את האוטו, והיא לא הסכימה, כלכך כעסתי עליה, אמרתי לה עכשיו הילדים שלך קטנים כשהילדים שלך יהיו גדולים ירצו את האוטו לא תתני להם? מה היא שונה מהם? כשאת לא אוהבת מישהו את משדרת לו, וכמה שתנסי להסתיר את זה לא תצליחי, שומעים את זה במילים שלך. אני זוכרת שהייתי הולכת לחברה אחרת עם הבן הגדול שלי, החברה לא הפסיקה להעיר לו, לא באתי אליה יותר, ואם אני חושבת על בעלך, שוהא צריך לעבור את זה כל פעם כשהילדים שלו באים, להרגיש לא נוח שהוא צריך להעיר להם, כואב לי עליו, וכואב לי על הילדים. לילדים יש דרכים לקבל תשומת לב שלה הם זקוקים, כן הם יעשו הכל כדי שההורים שלהם יהיו ביחד, בעיקר אם הם לא מסתדרים עם האישה האחרת, זה לא קל להסתדר איתם (עם הילדים) הם לא עושים את זה מתוך שנאה, הם לא עושים את זה בגלל שהם רעים, הם עושים את זה מתוך הכאב שלהם, וכל הערה או נסיון לחנך אותם שאת לא מסתדר, מוסיף לך יותר נקודות רעות אצלהם. הם בודקים אותך ובודקים אותו את בן זוגך, הם נמצאים איתך בתחרות על האהבה של אבא שלהם. אני כותבת את זה מתוך הכאב שלי, הכאב של הילדים האלה שלפעמים קשה להבין אותם, שימי את ילדיך במקומם, תחשבי איך הם היו מרגישים, כמו שלך קשה להם קשה יותר.
 
קורין

מצד אחד את כותבת שילדים שמגיעים לביקור הם בעצם אורחים ולכן צריך להתייחס אליהם ללא הערות ... מצד שני את כותבת שלא צריך להיות שוני בין הילדים הביולוגים לבין החורגים....(דוגמת האוטו..) לדעתי כאן שורש הבעיה. אם רוצים שכל הילדים ירגישו שהבית שלנו הוא ביתם זה כולל הכל גם טוב גם רע ,גם הערות וגם מתנות... אם הילדים שבאים פעם בשבוע הם אורחים אז אורחים הם לא שווים בבית. אז בבקשה להחליט ולא להתייפיף....
 

קורין1

New member
זה נכון במידה ואת מסתדרת איתם....

אם יש קושי ביחסים שלכם זה מהווה בעיה, אי אפשר לחנך ילדים כשפוגים אותם פעם בשבוע או שבועיים, אם הם חיים איתך זה קצת שונה, צריך להיות קשוב להם, כשאת הולכת לחיות עם גבר שיש לו ילדים מנשואים קודמים, את צריכה ללמוד לחיות איתם, לך יש יותר כוח כי את המבוגרת, למה נלך רחוק, כשהתחתנתי בפעם השניה היה לי ילד מנישואים קודמים, הם לא הסתדרו בניהם, כל פעם שהוא צעק עליו או כעס עליו זה כאב לי, גם אם הוא צדק, לפעמים הרגשתי שהוא חיפש אותו בפינה, הנישואים האלה לא החזיקו מעמד הרבה זמן,דווקא היום, הם מסתדרים מצויין, הבן שלי הגדול מסתדר עם בעלי השני יותר מאשר עם אבא שלו. (אנחנו לא ביחד). ואז הוא לא אהב אותו, אני חושבת שזה קשור איפה שהוא לתחרות שיש בין ילדים לאישה/בעל של ההורה. כמו שאמרתי זה אחרת שהילדים חיים באותו הבית, צריך להציב גבולות אבל גם צריך לדעת גם איך להציב אותם, ואם לא יודעים לעשות זאת, צריך ללכת ליעוץ אצל, ממוחה שידע איך מתמודדים עם זה.
 

קורין1

New member
אני מצטערת שהייתי חריפה כלכך....

זה מה שאני מרגישה, וזה בא מתוך הכאב שלי, קשה לי לשמוע מישהו שמתאר את הילדים של בן זוגו כמו "מגעילים" "רעים" וכו' ולשבת בשקט, התלבטתי אם להעיר ולכתוב את מה שאני מרגישה, 4 פעמים התחרטתי, מי אני שאבוא לומר לך מה לעשות? מה אני בסך הכל? אני אפילו לא נמצאץת במקומך, ובכל זה מרגישה את הכאב של הילדים, וכל פעם שאת עושה משהו, מעירה, או מנסה להעמיד אותם במקומם, את מראה להם שהם צודקים, שהאמא המסיטה שלהם צודקת. אני זוכרת שהבן שלי חזר הבית מאבא שלו נסער, אמר לי אני לא סובל אותה, שאלתי אותו את מי? אמר לי אותה האישה הזאת, זאת הייתה פעם הראשונה שהוא אמר מילה רעה עליה, שאלתי אותו למה, הוא סיפר שהוא ואח שלו הקטן מצד אבא שלו השתוללו יחד והיא אמרה לאבא שלו, תרגיע את הבן שלך אני לא מוכנה שיעשה אצלי בלאגן, הבן שלי כלכך נפגע, הוא, אבא שלו לא אמר כלום, מאז לא כלכך בא לו ללכת לשם, למרות שאמרתי שאוליי היא הייתה עצבנית באותו יום, אוליי לא הרגישה טוב, ושלפעמים אנחנו זורקים שטויות בשעת כעס ולא תמיד מתכוונים לזה, אבל מאז הוא לא מרגיש בנוח שם. מה שאני רוצה לומר זה שאני רואה את הכאב של כל הצדדים, של האבא , של הילד, (במקרה של אביו של הבן שלי, לא מזיז לו כלום, הוא יוצא מן הכלל) מהכיוון שלך, אני מבינה שקשה לך, מבינה גם את הכאב שלך,, אבל המילים בהם את משתמשת כדי לתאר את הילדים מכאיב לי, מרגישה שאני שם במקומם. אני מצטערת אם פגעתי בך, אבל הייתי חייבת לומר זאת
 

rolan

New member
את לא חריפה

את מתוקה... ובאמת... זה ברור מה שאת מנסה להעביר כאן גם נכון שלעיתים אנחנו לא ממש רואים מכאן את מה שרואים משם - ממקומם של הילדים שאולי נפגעים... אך שוב, קורין וכל יתר הקוראים הפורום הוא המקום להוציא את הכעסים שלנו זה כמו לספר לחברה קרובה, ששומעת, קצת מייעצת, מעירה, מבקרת אך בעיקר מחבקת... זה המקום לבעעעע לאההה לדאאא וכל אלה כנגד כל העולם שבעינינו פוגע בנו. אנחנו כאן כדי לתמוך להעיר ולהאיר - כמו שעשית את, אני חושבת שזה נכון מאוד, להביט גם ממקומם של הילדים, כי לא היינו רוצים שילדינו שלנו יהיו בסיטואציה שכזו... במקרה הנ"ל יש במפורש (על פי יעלי לפחות...) הסתה של האם והרבה רצון טוב מצד יעלי... את הכאב היא מוציאה כאן אצלנו ולא לידם או בפגיעה בהם, כך גם עלמה ויונה... ואני מסתמכת על סיפוריהן.
 
קורין

טוב את עושה שאת אומרת את דעתך ,כולנו עושים זאת. הדרך שלך לא פוגעת ולא שיפוטית לכן מתקבלת בברכה. כמה חשובה הדרך
מסכימה עם רולן בכל מילה
 

תמרי30

New member
יעלי , שולחת לך ../images/Emo24.gif

חיבוק וירטואלי ישר מתוך הלב ... לא פשוט להיות המבוגר שצריך ללכת בין הטיפות מצד אחד להגדיר גבולות ומצד שני להזהר לא לפגוע ולא לקלקל יחסים . אני מתייחסת למצבים קשים (עבורי) כשיעורים שצריך לעבור בחיים , ותמיד היה לי קושי בהצבת גבולות (בכל מישורי החיים) והיום במערכת היחסים הזאת אני מוצאת את עצמי מציבה גבולות (אני עדיין מתלמדת אז הכל הולך לאט לאט) ומסבירה לבן זוגי את החשיבות של הצבת הגבולות (מפני שגם הוא לא יודע איך עושים זאת) אז עם הילדים שלו אני נותנת לו להיות הסמכות הקובעת ,אבל מדי פעם אני מרשה לעצמי להעיר כאשר עינינים יוצאים משליטה . בהתחלה ניסיתי להמנע מנקיטת עמדה וראיתי שההמנעות שלי פשוט מתפרשת כמתן לגיטמציה לעשות מה שרוצים .ובויכוח האחרון שבנו הודיע לנו שהוא מנתק קשר , אני דיברתי אל ליבו , שיכנעתי ,הסברתי , הקשבתי וגם הערתי על התנהגות ודיבור לא הולמים אבל כלום לא עזר , אז החלטתי להניח לו . יעלי , תוך כדי הסיפור שלי הרשתי לעצמי לתת לך את עצתי ... קחי לעצמך סמכויות (אם בן הזוג לא עושה זאת)אבל תמיד תזכרי לעשות זאת בעדינות,בסבלנות ועם חיוך גדול
 

1נתי 1

New member
ההפסד שלו - "הרווח" שלי

ראשית - מתנצלת שנעלמתי - היו קצת צרות ב"גן העדן" וחג שמח לכולם וכעת - כשאני קוראת אתכם רואה את הצרות עם ילדי ה X אני ממש "שמחה" שאין לי את הבעייה כאמור ילדיו ניתקו עימו את הקשר בעקבות הרעלות פעם עוד היו לי חלומות שבתו ובתי הקרובות בגילן - תהיינה חברות כשהיה פיוס קצר לפני הבר מיצווה - חשבתי שנפתח השער ואולי דברים יישתנו אך הדברים חזרו למסלול מיד לאחר (התשלום) על הבר מיצווה אנו גרים 5 דקות הליכה אך איני מכירם למעט תמונות מלפני שנים רבות ולגבינו אנו חיים עם בתי בת ה- 16 בן זוגי אינו מעיר לה אך אם משהו לא נראה לו - אנו משוחחים על כך ביננו ולעיתים אני מקבלת את עמדתו לעיתים לא וגם בקשר ליחסיי עם ה- X קיבלתי ממנו הרבה טיפים שהועילו פעם הם היו יותר חברים, משתובבים נלחמים.צוחקים כיום חל ריחוק - שאותו אני מייחסת לגיל ההתבגרות אז שוב חג שמח לכולם ומקווה שבבית כולנו ישרו שלום ואחווה ושיגמרו המריבות והפרנציפים
 

1נתי 1

New member
איך ידעת?

שמרציפן - אמיתי תוצרת בית הוא אחד הדברים הכי אהובים עלי ואח"כ 1. גבינה 2. שוקולד 3 4 ......... - לא כדאי להמשיך הדף לא יספיק
וכדי שלא תתגעגי - בבקשה.....................
 

בונוסית

New member
ללכת בין הטיפות

כולם כבר אמרו הכול ובכול זאת רוצה גם להגיב. מבינה אותך יעלי, מבינה מאוד. חג שבועות, ארוחה חגיגית. כולם ביחד. צריך להיות יפה ושמח. לך שעמלת וטרחת, לבני משפחתך, וגם... לילדו. במקום זה, התוכניות משתנות. מישהוא בוחר את הבמה כדי להפגין. רגשות של כאס וכאב. כדאי שלכולם יכאב. זה לא מגיע לך, לא ליושבים לשולחן! זה מכאיס ומקומם! יש לך זכות לקבוע מה יקרה בביתך. ומצד שני , אני חושבת גם כמו קורין. גם אני מתמודדת בדיוק אם בעיות שאלה. (למעשה כולנו, לא?) רק לפני יומים היינו בארוחה כולנו אצל הורי בן זוגי (סבא וסבתא).(למה זה תמיד כשור לאוכל???) הבונוסים התנהגו מ ג ע י ל !!! ראיתי איך לסבתא קשה, ראיתי איך לבעלי כואב, הוא לא אמר להם כלום. אח"כ דיברתי בשקט אם הילדה, אמרתי לה שההתנהגות שלה פגעה והייתה לא נעימה. דברתי בשקת, לא רבנו. היא לא ממש הסכימה אבל יודעת שהקשיבה. אם הבן אני לא מדברת על נושאים כאלה. כשהסתכלתי על בעלי ראיתי את העצב בעינו. הוא קרוע, מרגיש חסר שליטה. הרי אי אפשר לחנך כשנפגשים בשישי שבת. ובזמן המעט שיש הוא ממש לא רוצה לריב. את לא צריכה להרים ידים, בטח גם אני הייתי נוהגת באותה אסרטיביות. אבל גם אל תקשי. אפש להבליג אם זה לא הולך. (אני יודעת שזה קשה לך) אולי באמת אם הם לא יראו שהם "מנצחים" בקרב, אולי אם זה לא הייה קרב (הרי צריך שנים לטנגו יעלי) הם יפשירו? אולי? תחשבי טוב על מה להלחם ועל מה לוותר. למען בעלך, למען משפחתך, למענך וגם למענם! יעלי שאלה אונא עני בכנות- אם לא לפורום לפחות לעצמך: מה חלקך בטנגו, בריב הבלתי נפסק הזה? למה? שולחת חיבוקים
 

בונוסית

New member
וגם רציתי להגיד ש....

1. קוראין- מסכימה אתך בכול מילה אבל זהו המקום היחידי עלי אדמות בו ניתן לנו להגיד על הילדים שהם מגעילים מעצבנים ומה לא, בקיצור, לפרוק עול. אל נא תקחו זאת מאיתנו... 2. ומצד שני- יעלי- לקרוא עיתון ליד השולחן זה לא הדבר הכי נורא שבן טיפשעשרה יכול לעשות. למה זה באמת כול כך הרגיז אותך? ספרי... ובכנות. 3. מעלה שאלה פילוסופית: לפעמים אנו כואסים על הילדים על ההתנהגות, על זה שהם מוצאים עלינו את הכאסים... אבל הם לא בחרו בסיטואציה הזו. ללמוד לחיות עם בן זוג של אבא/ אמא. לחיות כילדים למשפחות מורכבות. והם כואסים! אנחנו כן בחרנו להיות במקום בו אנו עומדים. למה אתם חושבים בחרתם להתמודד עם הסיטואציות האלו? להאבק כול הזמן על מעמדכם בתוך ביתכם, במשפחה שלכם? להאבק על דברים פשוטים, על הזכות לכבוד, להערכה וגם אהבה. להיות בתפקיד (הרבה פעמים) השעיר לעזזל, זה שאותו כיף להאשים, ועוד להיות צריכם לקבל זאת בזרועות פתוחות ואהבה??? אין לי תשובות על עצמי, מנסה להבין זאת כול יום...
 
בונוסית

אני מקווה שהבנתי את שאלתך הפילוסופית. לפני הכל ,הילדים הרבה מאד דברים לא בוחרים כשהם ילדים,כן זה תפקידנו לבחור במקומם ובשבילם. וגם התמודדות עם הורה חורג זאת בחירה שלנו לטוב ולרע,ואני מאמינה שיש הרבה טוב...
אני אישית לא נאבקת בילדים אני בעד דוגמה אישית,אני מאמינה גדולה בדרך הזאת,לא מכירה מצבים שהילדים מקשיבים לחינוך שלנו ורואים אותנו מתנהגים אחרת ועושים מה שאנחנו מבקשים. דוגמה.אם אני יושבת בשולחן עם עיתון,ברור שאני יכולה לבקש מליון פעמים מהילד לא לקרוא עיתון בזמן הארוחה ,אך הוא בסופו של דבר יתנהג כמו שהוא רואה ולא רק כפי שאני מבקשת. אני נגד מאבקים ואין אצלי מאבקים עם ילדיי.. בדיוק אותו הדבר עם כבוד,אתה נותן כבוד לילד אתה מקבל מבלי להניד עפעף. מה שהילדים רואים זה מה שהם נותנים.
 

בונוסית

New member
יונתי...

כמה פעמים נתת ונתת וקיבלת משהו אחר? האם לא קראת דיונים שמתנהלים פו? הרי יעלי בטח לא קראה עיתון ליד השולחן. זה נכון, צריך לתת דוגמא. אבל זה לא תמיד הולך.... בחזרה לשאלה אם לא הבהרתי את עצמי- למה אנחנו בוחרים להעמיד את עצמנו במקום, ביחסים, כאלה בהם אנחנו הרבה פעמים בתפקיד "הרע", למרות הרצון שלנו והנתינה? איזה שיעור אנחנו רוצים ללמוד?
 
בונוסית

לגבי הסיפור עם יעלי ,אני התכוונתי לילדים שלנו הביולוגים,לא לכאלה שהם מורעלים או סתם רוצים לעשות דווקא... דבר שני,בודאי שהדוגמאות האישיות לא מספיקות לצערי,אבל האמת היא שאין לי בעיה עם ילדיי ,מה שנתתי זה מה שאני מקבלת ,לטוב ולפעמים אף לרע.. אני קוראת את הדיונים,אולי לא תמיד מבינה אותם ....אבל הקושי שלי הוא בעיקר במורכבות. האמת שעם ילדיי בחרתי להיות בתפקיד של הטוב.אז אני יכולה להגיד שהרווח שלי הוא,שהמצפון שלי נקי. מצטערת עם תגובתי הקודמת לא היתה לעניין....
 
למעלה