בא לי לצעוק

[hansom20201]

תלכי לפסיכיאטר

אולי יש לך כאב ראש כרוני או משהו
אולי יש לך כאבים כרוניים שאת לא יודעת למה לייחס
אם את רוצה להתחיל לעבוד, את יכולה לעבוד באבטחה של טיולים ולשלב את זה עם עבודה בסופי שבוע
למשל חלוקת עיתונים או עבודה בתור סדרן בכדורגל
לגבי לימודים תלכי ללמוד מערכות מידע כי מחשבים זה העתיד
תשלימי את המתמטיקה שלך לארבע יחידות ותנסי לקבל 80 ומעלה ואחר כך תעשי פסיכומטרי
את יכולה לעבוד רק בטיולים וללמוד בסופי שבוע למתמטיקה או שתעשי קורס
עדיף עכשיו.
לפי דעתי הרעיון הכי טוב זה ללכת לקורס במתמטיקה ופיזיקה השלמה או רענון.
תלכי ללמוד תעשייה וניהול או מערכות מידע אם את יותר לכיוון של מחשבים
והדרך תהיה פתוחה למציאץ עבודה בהיי טק
הכי טוב זה אינטל

 

[999שקד דגן]

חוסר מעש מדבק, זו הבעיה.

יכול מאוד להיות שמתלווים לזה גם חסמים כאלו ואחרים, אבל ברגע שנקודת ההתחלה היא אי- עשייה, מאוד קל פשוט להמשיך באותו המצב.
זה קורה לכולנו, השאלה היא כמה כוח רצון יש לנו כדי לצאת מהמצב הזה.

זה שאת עובדת זו כבר התחלה טובה. לא מספיק שעות? תמצאי עוד עבודה, עוד משמרות. תשתדלי למלא את היום שלך, לא רק בעבודה, גם בתחביבים, בילויים. סדר יום לא מחייב, אבל שלא תמצאי את עצמך רובצת כל היום.

 

[Black Balloon]

 

[boombam]

אז תצעקי

היי..
אני לגמרי מבינה אותך.
את כל ההודעות שרשמו האנשים החכמים (והלא חכמים) מעליי, לא קראתי. אני חושבת שאם את רוצה להניע את עצמך לעבר מטרות, אז דבר ראשון תתעלמי מכל מי ומהקול שאומר לך שאת צעירה ואת רק השתחררת ורק ורק ורק..ויותר תחשבי שבשביל דברים כמו לצאת מהבית, למצוא עבודה טובה.. צריך להכין את הקרקע- ורצוי מבעוד מועד. אלה לא דברים שיפלו עלייך מהשמיים. צריך לעבוד קשה בשבילם. או איך שאני מדמה- לבשל אותם על אש קטנה..

לפי דעתי, המחסום הזה שאת מתארת נובע משתי סיבות: האחת, שכנראה החלומות שלך נראים לך כמאוד גדולים. כאלה שאין לך אפילו מושג מאיפה להתחיל לחשוב עלייהם.. אז את עוזבת אותם ולא נוגעת בהם או מנסה בכלל לממש אותם. כמה קלישאתי שזה ישמע, לא בנו את חומת סין ביומיים וחצי וגם לא בשלושה. אלה דברים שלוקחים זמן. זה שיש לך שאיפות וחלומות זה כבר חצי דרך עכשיו את רק צרכה לחשוב איך להתקדם לעברם ולממש אותם.
נסי לפרקי את החלומות שלך לשלבים הכי קטנים שיש- להרים טלפון ל-, לברר בקשר ל-, לכתוב קו"ח... תייעדי לך מחברת DO TO כזו ותרשמי שם מה יש לך לעשות ומה כבר יש לך/השגת. הרבה מהדברים יראו להם הרבה יותר פשוטים לעשות. זה מה שנקרא "להכין את הקרקע".
וסיבה השנייה היא שאת כנראה נמצאת בסוג קיבעון- את מקובעת על לקום בבוקר לעבוד X שעות להיות בבית Y שעות למחרת אותו דבר... הפכת את זה לשגרה שלך "לתכלית".
מפחדת מכישלון?- מכישלונות לומדים לעמוד על הרגליים. אל תפחדי ליפול או לטעות גם מזה לומדים- מתקדמים.

פרקטית- אם את רוצה לקום להגשים ולהיות את מה שאת חולמת. אז תקומי ותגשימי את מה שאת רוצה להיות ואת חולמת.
זה תלוי אך ורק בך ובכמה שאת רוצה את זה.

פרגני לעצמך.

 

[hansom20201]

בכלל לא שטויות מה שאמרתי

כל מה שאתה אומר זה קלישאות
אם יש לה משהו שחוסם אותה היא צריכה קודם להבין מה זה
מה בדיוק חוסם אותה, את מקור הבעיה ואחר כך את הכלים לפתור את הבעיה
יכול להיות שיש לה כאבים כרוניים למשל שהיא לא יודעת מאיפה זה נובע, או למה לייחס את זה
היא צריכה ללכת לרופא משפחה, וככה להוביל את המהלך קדימה.
אולי הרופא משפחה או הפסיכיאטר יכול לבדוק מה בדיוק קורה.

 

[דינדש]

את לא מבינה אפילו כמה אני מבינה אותך.

אמנם כן, אני עובדת. אבל אבא שלי גרר אותי לעבודה הזאת. (בדיעבד, תודה לו)

אני רוצה לעשות כ"כ הרבה דברים אבל אני לא מצליחה להגיד לעצמי "דניאל תתאפסי. את בת 21, זה ה-גיל להתחיל לכבוש את העולם (חח זה נשמע כמו פינקי והמוח)". להתחיל להקים את עצמי מהמקום של הנוחות הזאת של עבודה-בית-עבודה-בית.

את מאמינה לי שאפילו לצאת לבלות אין לי כוח? אני מכריחה את עצמי לצאת כדי להתנתק מהבאסה ושחברים שלי יישארו חברים שלי. ובסופו של יום (או לרוב ערב), אני נהנית.

 

[פרח המדבר 21]

תודה רבה לכולם

באמת שטוב לשחרר לפעמים..

הלוואי שכולנו נגשים חלומות!

 

[hansom20201]

מה בפועל את הולכת לעשות

מה לקחת ממה שאנשים כתבו לך
אני רוצה להבין מה את הולכת לעשות בפועל
כי יכול להיות שסתם ריפרפת על ההודעות ואז שום דבר לא יקרה
תסבירי לי וככה תסבירי לעצמך

 

[Purple Mushroom]

 

[hansom20201]

תודה אני מבין שהתגובה שלי חכמה

ומועילה