בבוקר אני מקבל תוצאה גבוהה בלפחות 20 אחוז אם
- פותח הנושא ולריו
- פורסם בתאריך
פעילות הכבד בלילה - שכיח
זה בדיוק מה שקורה כשרמת הגלוקוז יורדת לפנות בוקר (לא חייב להיות היפו אבל נמוך).
כאשר רמת הגלוקוז יורדת מתחת לנורמה, תפקידו של הכבד להעלותה חזרה לנורמה ע"י פירוק גליקוגן ושומנים לגלוקוז.
הדבר נכון לכל האנשים (עם או בלי סוכרת).
הבעיה היא שלמי שיש סוכרת, המנגנון פגום והכבד אינו מפסיק בזמן.
יש כאלו שמתעוררים גם עם רמה של 160 ויותר.
לאחר האוכל הגוף מקבל גלוקוז ופעילות הכבד מופסקת.
זו בדיוק הסיבה שדורשים מסוכרתיים לאכול כל שלוש שעות ושהטיפול בסוכרת סוג 2 מתחיל בכדוק מטפורמין/גלוקופז/גלוקומין בערב (מדכה את פעילות הכבד).
מה שאתה מתאר זו תופעה שכיחה: הבדיקה לפני האוכל גבוהה מהבדיקה שעתיים אחרי האוכל למרות שלא נלקחה תרופה.
זה בדיוק מה שקורה כשרמת הגלוקוז יורדת לפנות בוקר (לא חייב להיות היפו אבל נמוך).
כאשר רמת הגלוקוז יורדת מתחת לנורמה, תפקידו של הכבד להעלותה חזרה לנורמה ע"י פירוק גליקוגן ושומנים לגלוקוז.
הדבר נכון לכל האנשים (עם או בלי סוכרת).
הבעיה היא שלמי שיש סוכרת, המנגנון פגום והכבד אינו מפסיק בזמן.
יש כאלו שמתעוררים גם עם רמה של 160 ויותר.
לאחר האוכל הגוף מקבל גלוקוז ופעילות הכבד מופסקת.
זו בדיוק הסיבה שדורשים מסוכרתיים לאכול כל שלוש שעות ושהטיפול בסוכרת סוג 2 מתחיל בכדוק מטפורמין/גלוקופז/גלוקומין בערב (מדכה את פעילות הכבד).
מה שאתה מתאר זו תופעה שכיחה: הבדיקה לפני האוכל גבוהה מהבדיקה שעתיים אחרי האוכל למרות שלא נלקחה תרופה.
איריס, על מה את מדברת בדיוק? ומה אני שאלתי
לא אוכל כלום לפ]ני שאני חוזר על הבדיקה.
אמרתי במפורש אני אני חוזר ומדגיש:
אם אני מבצע את הבדיקה מייד אחרי ההשכמה אני מקבל ערך גבוה ב-20%
אם אני מחכה כחצי שעה עד שעה מבלי לאכול ומבלי לשתות ומבלי לקחת שום תרופה, ואז הערך יורד לערך סביר
למה?
לא אוכל כלום לפ]ני שאני חוזר על הבדיקה.
אמרתי במפורש אני אני חוזר ומדגיש:
אם אני מבצע את הבדיקה מייד אחרי ההשכמה אני מקבל ערך גבוה ב-20%
אם אני מחכה כחצי שעה עד שעה מבלי לאכול ומבלי לשתות ומבלי לקחת שום תרופה, ואז הערך יורד לערך סביר
למה?
אל תהיה כבד...
הסבירו לך כבר שהכבד מייצר סוכר לכן הקריאה בבוקר גבוהה יחסית.
אתמול מדדתי שלוש שעות אחרי האוכל 118 והבוקר אחרי 12 שעות צום 131. יש בקרים שאני מתעורר עם מדידה של 110.
אין לי הסבר מדוייק לירידה במדידה לאחר חצי שעה, אבל כנראה שזה קשור לכך שבמהלך חצי השעה הזו שאתה נמצא בפעילות כלשהיא (אפילו שאינה אינטנסיבית) הגוף שורף את הסוכרים שהכבד ייצר משך צום הלילה.
הסבירו לך כבר שהכבד מייצר סוכר לכן הקריאה בבוקר גבוהה יחסית.
אתמול מדדתי שלוש שעות אחרי האוכל 118 והבוקר אחרי 12 שעות צום 131. יש בקרים שאני מתעורר עם מדידה של 110.
אין לי הסבר מדוייק לירידה במדידה לאחר חצי שעה, אבל כנראה שזה קשור לכך שבמהלך חצי השעה הזו שאתה נמצא בפעילות כלשהיא (אפילו שאינה אינטנסיבית) הגוף שורף את הסוכרים שהכבד ייצר משך צום הלילה.
לא מכיר הנחיות רפואיות לגבי מדידות
אתה יכול לדקור את עצמך בכל שעה שתרצה, לקרוא את התוצאות ולנסות להבין את פשרן.
מאחר ואתה (וגם אני) מטופלים במטפורמין ולא באינסולין, ובמינון יומי קבוע שלא קשור בתזונה או בפעילות הגופנית שאנו עושים, תוצאות מדידת הסוכר שאנחנו עורכים לעצמנו לא יגרמו לך או לי להזריק לעצמנו מנת אינסולין מיותרת או לשתות מנת גלוקוז מיותרת. הן רק בגדר אינדיקציה למעקב.
גם אני תמה לפעמים למה לפעמים שעתיים אחרי ארוחה אני מודד 110 ולפעמים ארבע שעות אחרי ארוחה אני מודד 130. אני מניח שלסוג האוכל שאכלתי יש השפעה, וגם לפעילות הגופני שעשיתי בין לבין. אבל בשורה התחתונה אני לא נותן לעניין הזה להדיר שינה מעיני.
לפני חודש וחצי "תפשו" אותי בבדיקת דם שגרתית עם ערך של 300. בדקו למחרת עוד פעם לוודא שזו לא טעות, וקיבלו 280. זו לא היתה טעות. זו היתה סוכרת... נתנו לי חבילה של מטפורמין 850 ואמרו לי "אחד ביום עם ארוחת ערב ובוא לבדיקה נוספת עוד שבוע".
אחרי שבוע של הכחשה וסרבנות (בעיקר הסעיף של "אין לצרוך משקאות אלכוהוליים בזמן השימוש בתרופה" שלא מצא חן בעיני) קיבלתי את הדין, בלעתי את הכבוד, והתחלתי לבלוע גם את הכדור. האמת? הטעם לא משהו... מזל שלא צריך ללעוס.
במקביל הוצאתי את האופניים המאובקים מהמחסן ולקחתי אותם ל"רוזן את מינץ" להשמשה. זה נגמר עם זוג אופניים חדש שעלה לא מעט, אבל ידעתי למה אני עושה את זה: עכשיו שהשקעתי כמעט את כל המשכורת החודשית בזוג אופניים, הם לא יצברו אבק במחסן אלא את אבק הגבעות ודרכי העפר של ארצנו.
אחרי שבוע של דיווש נמרץ, רישום קפדני של האוכל, דיאטה נטולת סוכר ופחמימות ריקות (רק דגנים מלאים ובטטה), וכמובן כדור אחד ביום, המדידה ירדה ל 180. אחרי שבועיים ל 150 ולפני שבועיים חגגתי את ההגעה ל 110. מאז אני על Roller-Coaster בין 110 ל 130.
אגב, לא רק המדידות ירדו. גם הכרס ירדה (בינתיים רק קצת, אבל אני ממשיך לעבוד על זה) וסגרתי חור אחד בחגורה.
בדיקות שתן הראו שאין נזק לכליות.
בדיקות עיניים הראו שאין נזק לרשתית.
בדיקת מאמץ ואקו לב מצאו שהלב בגודל תקין והכושר הגופני טוב (מה ששבועיים על האופניים יכולים לעשות...). דר' מחול אמר לי "קיבלת תעודה יפה".
היה לי מזל ש"נתפשתי" במועד לפי שהסוכר גרם לנזקים.
אז זהו, נשאר להמשיך להשיל עוד כמה קילוגרמים ולהמשיך לעקוב אחרי רמת הסוכר. ממה שהסביר לי הדוקטור הנכבד רופא המשפחה, אם היא לא תמשיך לרדת - הוא ישקול תוספת של עוד כדור מטפורמין אחד ביום. אם גם זה לא יעזור - אלך להתייעצות עם מומחה.
בינתיים אני מתחיל כבר לשלוח מבטים לעבר המדף העליון בחדר הארונות שם מאוחסנות החולצות מלפני כמה שנים ששמרתי ל"אחרי הדיאטה". זה נותן לי מוטיבציה להמשך.
אתה יכול לדקור את עצמך בכל שעה שתרצה, לקרוא את התוצאות ולנסות להבין את פשרן.
מאחר ואתה (וגם אני) מטופלים במטפורמין ולא באינסולין, ובמינון יומי קבוע שלא קשור בתזונה או בפעילות הגופנית שאנו עושים, תוצאות מדידת הסוכר שאנחנו עורכים לעצמנו לא יגרמו לך או לי להזריק לעצמנו מנת אינסולין מיותרת או לשתות מנת גלוקוז מיותרת. הן רק בגדר אינדיקציה למעקב.
גם אני תמה לפעמים למה לפעמים שעתיים אחרי ארוחה אני מודד 110 ולפעמים ארבע שעות אחרי ארוחה אני מודד 130. אני מניח שלסוג האוכל שאכלתי יש השפעה, וגם לפעילות הגופני שעשיתי בין לבין. אבל בשורה התחתונה אני לא נותן לעניין הזה להדיר שינה מעיני.
לפני חודש וחצי "תפשו" אותי בבדיקת דם שגרתית עם ערך של 300. בדקו למחרת עוד פעם לוודא שזו לא טעות, וקיבלו 280. זו לא היתה טעות. זו היתה סוכרת... נתנו לי חבילה של מטפורמין 850 ואמרו לי "אחד ביום עם ארוחת ערב ובוא לבדיקה נוספת עוד שבוע".
אחרי שבוע של הכחשה וסרבנות (בעיקר הסעיף של "אין לצרוך משקאות אלכוהוליים בזמן השימוש בתרופה" שלא מצא חן בעיני) קיבלתי את הדין, בלעתי את הכבוד, והתחלתי לבלוע גם את הכדור. האמת? הטעם לא משהו... מזל שלא צריך ללעוס.
במקביל הוצאתי את האופניים המאובקים מהמחסן ולקחתי אותם ל"רוזן את מינץ" להשמשה. זה נגמר עם זוג אופניים חדש שעלה לא מעט, אבל ידעתי למה אני עושה את זה: עכשיו שהשקעתי כמעט את כל המשכורת החודשית בזוג אופניים, הם לא יצברו אבק במחסן אלא את אבק הגבעות ודרכי העפר של ארצנו.
אחרי שבוע של דיווש נמרץ, רישום קפדני של האוכל, דיאטה נטולת סוכר ופחמימות ריקות (רק דגנים מלאים ובטטה), וכמובן כדור אחד ביום, המדידה ירדה ל 180. אחרי שבועיים ל 150 ולפני שבועיים חגגתי את ההגעה ל 110. מאז אני על Roller-Coaster בין 110 ל 130.
אגב, לא רק המדידות ירדו. גם הכרס ירדה (בינתיים רק קצת, אבל אני ממשיך לעבוד על זה) וסגרתי חור אחד בחגורה.
בדיקות שתן הראו שאין נזק לכליות.
בדיקות עיניים הראו שאין נזק לרשתית.
בדיקת מאמץ ואקו לב מצאו שהלב בגודל תקין והכושר הגופני טוב (מה ששבועיים על האופניים יכולים לעשות...). דר' מחול אמר לי "קיבלת תעודה יפה".
היה לי מזל ש"נתפשתי" במועד לפי שהסוכר גרם לנזקים.
אז זהו, נשאר להמשיך להשיל עוד כמה קילוגרמים ולהמשיך לעקוב אחרי רמת הסוכר. ממה שהסביר לי הדוקטור הנכבד רופא המשפחה, אם היא לא תמשיך לרדת - הוא ישקול תוספת של עוד כדור מטפורמין אחד ביום. אם גם זה לא יעזור - אלך להתייעצות עם מומחה.
בינתיים אני מתחיל כבר לשלוח מבטים לעבר המדף העליון בחדר הארונות שם מאוחסנות החולצות מלפני כמה שנים ששמרתי ל"אחרי הדיאטה". זה נותן לי מוטיבציה להמשך.
אז ככה, אני הולך על הליכון ברגל מספר שנים
כל בוקר, ובשנתיים האחרונות אני הולך כל יום 7 ק"מ ולפעמים קצת יותר (תלוי בסרט שאני רואה).
מבחינתי, הכושר הגופני לא עושה כלום לרמת הסוכר (אגב, גם בניגוד לתאוריה הפפופלרית זה לא עושה כלום לדיאטה, כי כמה קלוריות כבר יורדות בהליכה של 7 ק"מ? כמעט חסר משמעות)
לעומת זאת דיאטה כן עושה והורדה של בסה"כ מספר ק"ג בודדים הורידה משמעותית את רמת הסוכר.
שיטה נוספת להורדת הסוכר אחרי הצום, היא לרמות את הגוף ע"י אכילת פרוסת לחם לפני התחלת הצום (או למעשה לפני ההליכה לישון) - אני לא עושה את זה כי זה "בלוף" אבל עשיתי כמה ניסויים ומשום מה זה ממש הוריד את התוצאות למחרת בבוקר.
כל בוקר, ובשנתיים האחרונות אני הולך כל יום 7 ק"מ ולפעמים קצת יותר (תלוי בסרט שאני רואה).
מבחינתי, הכושר הגופני לא עושה כלום לרמת הסוכר (אגב, גם בניגוד לתאוריה הפפופלרית זה לא עושה כלום לדיאטה, כי כמה קלוריות כבר יורדות בהליכה של 7 ק"מ? כמעט חסר משמעות)
לעומת זאת דיאטה כן עושה והורדה של בסה"כ מספר ק"ג בודדים הורידה משמעותית את רמת הסוכר.
שיטה נוספת להורדת הסוכר אחרי הצום, היא לרמות את הגוף ע"י אכילת פרוסת לחם לפני התחלת הצום (או למעשה לפני ההליכה לישון) - אני לא עושה את זה כי זה "בלוף" אבל עשיתי כמה ניסויים ומשום מה זה ממש הוריד את התוצאות למחרת בבוקר.
זה לא בלוף
אכילת פרוסת לחם לפני השינה מעלה את רמת הסוכר בדם ולכן הכבד מייצר פחות סוכר במהלך הלילה.
אז זה לא ״בלוף״. כי הסוכר שאתה מודד בבוקר הוא לא מהאוכל שאכלת בערב הקודם אלא ממה שהכבד ייצר במשך הלילה.
בשורה התחתונה אתה רוצה לשמור על רמות סוכר תקינות בדם, ואת זה אתה משיג בשילוב של צריכה מבוקרת של פחמימות, הפחתה בכמות הסוכר שהכבד מייצר, ושיפור היכולת של הגוף להיפטר מהסוכר.
פעילות גופנית אכן לא מביאה לירידה במשקל, לפחות לא פעילות ברמה של צעידה יומית או רכיבה יומית על אופניים. אבל פעילות גופנית ממירה שכבות שומן בשכבות שריר, משפרת את חילוף החומרים ואת זרימת הדם, ובכך מקלה על הגוף להיפטר מהסוכר (ובהזדמנות זו גם מעוד כמה ״מתנות״ שהגיל נותן לנו, כמו כולסטרול למשל).
ובכל זאת נסה לשנות את סוג הפעילות או עצימותה. אינטרוולים, אירובית, קצת אנאירובית. כשהגוף ״מתרגל״ למאמץ היומי אז כמה מערכות שרירים מתחזקות והשאר נשארות מנוונות. בימים הראשונים לרכיבה הרגשתי מחדש כמה שרירים שכבר שכחתי מקיומם (ואני לא מדבר על המפשעה הדואבת....). יש מכשיר שנקרא ״אליפטיקל״ שמפעיל גם את הידיים ולא רק את הרגליים, ועד כמה שאני יודע הוא מומלץ יותר מהליכון בדיוק מהסיבה הזו.
באופן כללי המטפורמין עושה בדיוק את אותן הפעולות: מדכא את יצור הסוכר על ידי הכבד (מדכא אבל לא מפסיק) ומשפר את התגובה של הגוף לאינסולין הטבעי שמופק בלבלב. זו גם הסיבה שהתרופה הזו כמעט אף פעם לא גורמת להיפוגליקמיה. אז השילוב של תרופה, דיאטה ופעילות גופנית פשוט יאיץ את ההגעה לארץ המובטחת.
אכילת פרוסת לחם לפני השינה מעלה את רמת הסוכר בדם ולכן הכבד מייצר פחות סוכר במהלך הלילה.
אז זה לא ״בלוף״. כי הסוכר שאתה מודד בבוקר הוא לא מהאוכל שאכלת בערב הקודם אלא ממה שהכבד ייצר במשך הלילה.
בשורה התחתונה אתה רוצה לשמור על רמות סוכר תקינות בדם, ואת זה אתה משיג בשילוב של צריכה מבוקרת של פחמימות, הפחתה בכמות הסוכר שהכבד מייצר, ושיפור היכולת של הגוף להיפטר מהסוכר.
פעילות גופנית אכן לא מביאה לירידה במשקל, לפחות לא פעילות ברמה של צעידה יומית או רכיבה יומית על אופניים. אבל פעילות גופנית ממירה שכבות שומן בשכבות שריר, משפרת את חילוף החומרים ואת זרימת הדם, ובכך מקלה על הגוף להיפטר מהסוכר (ובהזדמנות זו גם מעוד כמה ״מתנות״ שהגיל נותן לנו, כמו כולסטרול למשל).
ובכל זאת נסה לשנות את סוג הפעילות או עצימותה. אינטרוולים, אירובית, קצת אנאירובית. כשהגוף ״מתרגל״ למאמץ היומי אז כמה מערכות שרירים מתחזקות והשאר נשארות מנוונות. בימים הראשונים לרכיבה הרגשתי מחדש כמה שרירים שכבר שכחתי מקיומם (ואני לא מדבר על המפשעה הדואבת....). יש מכשיר שנקרא ״אליפטיקל״ שמפעיל גם את הידיים ולא רק את הרגליים, ועד כמה שאני יודע הוא מומלץ יותר מהליכון בדיוק מהסיבה הזו.
באופן כללי המטפורמין עושה בדיוק את אותן הפעולות: מדכא את יצור הסוכר על ידי הכבד (מדכא אבל לא מפסיק) ומשפר את התגובה של הגוף לאינסולין הטבעי שמופק בלבלב. זו גם הסיבה שהתרופה הזו כמעט אף פעם לא גורמת להיפוגליקמיה. אז השילוב של תרופה, דיאטה ופעילות גופנית פשוט יאיץ את ההגעה לארץ המובטחת.
זה לא "בלוף" 2
אתה לא מרמה את אף אחד... כמו שענה לך סטייף ארוחת הלילה (אשר מומלצת בחום לכל סוכרתי טייפ 2 ואפילו טייפ 1 בהתאם לאינסולין שלוקח) מאפשרת לגוף להשתמש בפחמימות שקיבל לצורך פעילות בסיסית של מטאבוליזם (ועוד) ומאפשרת הפחתה/מניעה של הייצור העצמי (הבלתי מבוקר) של הגוף, הגורם לערכים גבוהים בצום.
אתה לא מרמה את אף אחד... כמו שענה לך סטייף ארוחת הלילה (אשר מומלצת בחום לכל סוכרתי טייפ 2 ואפילו טייפ 1 בהתאם לאינסולין שלוקח) מאפשרת לגוף להשתמש בפחמימות שקיבל לצורך פעילות בסיסית של מטאבוליזם (ועוד) ומאפשרת הפחתה/מניעה של הייצור העצמי (הבלתי מבוקר) של הגוף, הגורם לערכים גבוהים בצום.
הברווזה עליזה84
New member
אם משהו עובד למה לקרוא לו בלוף?
כבר הסבירו לך למה ואיך זה עובד, אבל המטרה הסופית של כולנו היא לשמור על ערכי סוכר תקינים ואם ארוחת לילה תורמת להגשמת המטרה הזאת אין שום סיבה לקרוא לה בלוף
כבר הסבירו לך למה ואיך זה עובד, אבל המטרה הסופית של כולנו היא לשמור על ערכי סוכר תקינים ואם ארוחת לילה תורמת להגשמת המטרה הזאת אין שום סיבה לקרוא לה בלוף
הברווזה עליזה84
New member
מוזר מאוד
אני דווקא שמעתי על רופאים שציינו את חשיבותה של ארוחת לילה, בעיקר לטייפ 2. ושום רופא לא יגיד לך שצום של מעל ל8 שעות בריא לך או שארוחת הלילה תהיה משמעותית למשקל שלך כך או אחרת כשהיא חלק מתזונה מסודרת לאורך כל היום.
אבל האמת היא שרוב הרופאים לא יתעסקו עם זה בכלל משום שהתזונה היא לא עניינם, הם רופאים ולא תזונאים ובתזונה הם "נוגעים" באופן מאוד כללי. האם היית אצל דיאטנית סכרת? כי מעולם לא הכרתי דיאטנית סכרת שלא המליצה על ארוחת לילה לסכרתי טייפ 2 ולפעמים גם ל1.
אני דווקא שמעתי על רופאים שציינו את חשיבותה של ארוחת לילה, בעיקר לטייפ 2. ושום רופא לא יגיד לך שצום של מעל ל8 שעות בריא לך או שארוחת הלילה תהיה משמעותית למשקל שלך כך או אחרת כשהיא חלק מתזונה מסודרת לאורך כל היום.
אבל האמת היא שרוב הרופאים לא יתעסקו עם זה בכלל משום שהתזונה היא לא עניינם, הם רופאים ולא תזונאים ובתזונה הם "נוגעים" באופן מאוד כללי. האם היית אצל דיאטנית סכרת? כי מעולם לא הכרתי דיאטנית סכרת שלא המליצה על ארוחת לילה לסכרתי טייפ 2 ולפעמים גם ל1.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.