בבקשה חוות דעת

[omri120]

בבקשה חוות דעת

אולי כבר קראתם בעבר את הסיפור שלי.אבל קרה אתמול משהו,שהחזיר לי שוב את הלבטים ואת המצב הרוח הדיכאוני שלי,ואני לא יודע מה לעשות. אני בן 27.אין לי כ"כ ביטחון עם בנות. כלפי חוץ,ובתחומים אחרים אני מראה שיש לי ביטחון,אבל זה איזשהי מסיכה כנראה שאני שם על הפנים שלי. למה אין לי ביטחון? בגלל 1001 סיבות.דימוי עצמי נמוך,דימוי גופני נמוך. אני נמוך מאוד (1.68),אני ממש לא שמן,אבל אני חייב לשמור כדי לא להשמין. אני לא ממש מכוער.אבל אני גם לא הכי יפה. סתם ממוצע כזה. אני נראה עדיין "ילד".ואני מניח שזו אחת הבעיות הקשות שלי. אבל,לא על זה באתי לדבר. אני מספר לכם את זה,כדי שאולי ככה תבינו כיצד הגעתי למצב שאני נמצא בו כרגע. אין לי כמעט קשרים עם בחורות. מצד אחד,אני לא כ"כ רוצה כי אין לי ממש מצב רוח לזה. מצד שני,גם אם אני אחליט שאני רוצה,אז הסיכויים שלי להשיג מישהי שאני רוצה,כמעט ולא קיימים.(אמרתי לכם כבר-נמוך.נראה כמו בן 20 ). בחורות בגילי רוצות "גבר" ולא אחד שנראה כמו "האח שלהם" . בסדר,הבנתי את זה כבר מלפני שנים. ואיכשהו אני חי עם זה. אני יודע שאני מוותר על המון דברים.אבל השלמתי עם זה כבר. אבל ,בכל אופן-לא באתי לכאן בכדי לקבל חיזוקים לגביי זה. מה שבאתי לספר הוא כזה: יש לי מישהי שאני פשוט מטורף עליה,ברמות שרק מי שקורא את ההודעה הזו,ומאוהב במישהי,יכול להבין אותי. אני פשוט לא מפסיק לחשוב עליה. היא אחת הבחורות הכי מדהימות שקיימות.(לא רק אני אומר). היא גם קצת סובלת מחוסר ביטחון או מהרגשה שיש יותר טובות ממנה,אבל ממש ממש קצת חחח (ממה שאני מצליח להבין)-אבל אני מאוהב בה. היא בת 21 אחרי צבא. הבעיה היא שאין סיכוי שיכול לקרות משהו בינה לביני. כי היא (תחזיקו חזק): בת דוד שלי. יש המשך בהודעה הבאה. תמשיכו בבקשה?

 

[omri120]

המשך

אני יכול לראות אותה פעם בחודש,פעם בחודשיים ולפעמים פעמיים בשבוע. זה נורא תלוי. שנים הלכתי בתחושה כ"כ קשה בדבר הכמיהה שלי להיות איתה. אבל ידעתי שאין סיכוי שדבר כזה יכול לקרות מכל מיני סיבות. ראבק-היא בת דוד שלי.עכשיו בטח חלקכם או שמקלל אותי,או שעושה הבעות כאלה של גועל ממני. אז,אני אתמודד עם זה. אבל,מה אני אעשה? אני לא יכול לשלוט על זה. אני מאוהב בה. כבר קרוב ל 3 שנים. מגיל 18 או 17 ,כשראיתי אותה,פשוט הרגשתי את התחושה שעליה כולם מדברים. חשוב לי לציין,שלמרות שהיא "בת דוד",אנחנו לא ממש ממש קרובים. היא לא שונאת אותי,חס וחלילה. שאנחנו כבר מתראים,אז אנחנו כן מדברים.אנחנו כן נוסעים לפעמים באוטו ביחד (אני לוקח אותה הביתה או דברים כאלה),אנחנו כן צוחקים ביחד לפעמים ,וכל מה שמתקיים בין שני אנשים שנמצאים ביחד. עם התחושה הקשה הזו הסתובבתי שנתיים בערך. כל מתי שידעתי שאני עומד לראות אותה,הייתי פשוט מאושר.ואני אחד שממש לא קל לו להיות מאושר מדברים. אבל ידעתי שאני חייב להדחיק את זה. אז הדחקתי את זה. הפסקתי להתייחס אליה. באי סי קיו,מחקתי אותה-כדי שלא נדבר בכלל. גם בחגים או באירועים התעלמתי ממנה. כאילו,שלום שלום וזהו. לפני מספר חודשים,היא אפילו שאלה אותה "עומרי,מה יש לך"? ואני אמרתי לה "כלום". ובזה נגמר העניין. בואו נאמר שהחלטתי ביני לבין עצמי,שיש עוד בחורות בעולם הזה. והקטע הזה שאני מאוהב בה,זה רק כי היא הבחורה הכי יפה שיש לי עוד איכשהו סיכוי להתחיל איתה. הרי,אם הייתי כ"כ יפה ומוצלח,שיכול להתחיל עם איזה בחורה שארצה,אז יכול להיות שהייתי יוצא לפאב או דיסקוטק או בעבודה,ופשוט מוצא מישהי שנדלקתי עליה. אבל,הבעיה היא שאני לא נדלק על אף אחת אחרת. ז"א,יש בחורות יפות שאני רואה.ברור. וכמובן יותר גדולות .ולא בנות 21. אבל,לא בדיוק משתינות לכיוון שלי.אז זה עוד יותר מתסכל אותי. מעולם לא היתה לי חברה וכולם יודעים את זה. משפחה ,חברים,ידידים,סתם אנשים שמכירים אותי שנים. אני בטוח שחלקם כבר חושבים שאני אולי לא אוהב נשים,או שאני הומו. או השד יודע מה. אבל זה לא כ"כ מזיז לי מה הם חושבים.כי אני יודע מבפנים שאני לא הומו. אני לא בתול. שכבתי ,לצערי,עם 4 נערות ליווי במשך חיי,אבל גם את זה הפסקתי. כי זה היה יותר, בכדי להרגיש את ההרגשה שכולם מדברים עליה. עשיתי את זה בגיל מאוחר ,רק בשביל השקט שלי. אז זהו ויתרתי. ואני חי את החיים שלי בצורה הזו.עם המון כאב. אבל,זה סוד שאני לא מתכוון לגלות לאף אחד אף פעם. האהבה שלי אליה,פשוט משהו שלא נשלט . אני יודע שזה לא בסדר.אבל אין לי מה לעשות. אני לא שולט על זה,חברים! אבל עכשיו בעצם מתחילה הבעיה שלי,שאני רוצה שתעזרו לי בה: שלשום כשהיינו באיזה אירוע,אני כמובן הגעתי.זה היה אירוע משפחתי. אני ראיתי כמובן גם אותה. מדהימה כזו,שהלב שלי נופל בכל רגע שאני רואה אותה.(אני לא מתבייש ממנה בקטע שאני מגמגמם לידה!! לא להגזים.בכל זאת,אני בן 27,ואני ממש לא נחשב לטיפוס הביישן. אבל אני מרגיש לידה תחושה שאני לא מסוגל לתאר. בקיצור,אחרי כמה שעות באירוע,עשיתי את צעדיי לכיוון היציאה. כי רציתי ללכת מוקדם יותר. ואז ביציאה מהאולם,בפינה כזו קלטתי את הבת דוד שלי הזו מדברת עם בת דודה האחרת שלי (היא בת 17-אבל בה אני ממש לא מאוהב.חחחח) עליי. הם יצאו לעשן כנראה,ופיטפטו.כמו שבנות אוהבות. שתיהן אוהבות אותי,כאילו בקטע של דוד. אני יודע את זה. אז התחלתי להקשיב והמשפט הראשון ששמעתי,הבנתי שהן מדברות עליי. הבת דודה שלי אומרת לבת הדוד (זאת שאני כ"כ מאוהב בה!) : "את חושבת שהוא הומו באמת"?? והיא אומרת לה "אני חושבת שכן. מה לא נראה לך? הוא לא נראה כזה. הוא מתוק כזה. אבל תחשבי על זה...כמה שנים אנחנו מכירות אותו? אף פעם הוא לא בא עם מישהי. וגם כשהייתי אצלו בבית (אני גר בדירה שכורה והיא היתה פעם,בעבר באה לעזור לי לפעמים) לא ראיתי אף פעם מישהי אצלו וכו' וכו'." אני שמעתי את זה. והייתי בהלם מוחלט! התחלתי להרגיש כ"כ רע. לקחתי את הרגליים ולא רציתי יותר לשמוע.כי לא רציתי להכאיב לעצמי יותר. הדבר הראשון שהכי היה בא לי לעשות זה להיפגש איתה ,יום למחרת..ולספר לה את הכל. על כל הסבל שאני עובר (טוב,היא לא אשמה) בגלל העובדה שהיא לא יוצאת לי מהראש. על כל ה 3 שנים שאני בכלל לא מסתכל על בחורות אחרות.(לא שזה יעזור לי כ"כ להסתכל על בחורות אחרות.אמרתי כבר--הבחורות שאני רוצה לא מסתכלות עליי). על כל התקופות האלה שאני יושב מדוכא בבית,ולא מצליח לתפקד. בסדר,אני עובד,לומד וכל השטויות הרגילים--אבל בתוך תוכי אני סחוט ריגשית. אני פשוט רוצה אותה. היה לי רצון,אחרי ששמעתי אותה מדברת ככה -להגיד לה שאני לא הומו!!!!!! שאין סיכוי שאני כזה! והיא לא ראתה אותי אף פעם עם מישהי--כי אני רוצה רק אותה. ומאוהב בה. אבל כמובן,שהגעתי הביתה,נרגעתי קצת. הלכתי לישון,קמתי .והמשכתי את שיגרת חיי כרגיל. היום בבוקר היא שלחה לי SMS..אם אני רוצה שהיא תבוא לעזור לי בפסח בבית.(אני משלם לה. אל תחשבו שהיא מראה סימני אהבה. חחחח אני לא יודע מה לעשות,חברים. מצד אחד,אני לא רוצה לגלות לאף אחד את הסוד הזה שלי.(ואני מצטער. אני לא שולט על זה. אני מאוהב בה! 3 שנים. זה לא משהו חולף. תאמינו לי. אני גם מאוהב בה ונמשך אליה מבחינה חיצונית. ואולי זו הבעיה! אני מאוהב באישיות שלה. אבל גם ביופי המהמם והמהפנט שלה. שכל אחד מכם יחשוב על הבנאדם האולטימטיבי שלו--לזה אני מתכוון. מצד שני,אני ממש לא רוצה שדווקא היא! דווקא היא תלך בתחושה ש "אני הומו"! אני לא רוצה!!!!!!! זה כואב לי!!!!!וזה מציק לי נורא!! לא אכפת לי שההורים יחשבו,אחים,חברים,משפחה-לא אכפת לי. אני במקומם גם בטח הייתי חושד. למרות שאני ממש לא מראה סימנים כאלה. אבל מאתמול,קשה לי לחיות עם העובדה שדווקא היא בכלל חושבת ככה. מה אתם מציעים לי לעשות? להשאיר את זה ככה? אני לא רואה בעתיד הקרוב,או בשנים הקרובות בכלל מישהי שתיכנס לחיים שלי. (כך שאני אוכל להזים את השמועות האלה). אמרתי לכם: אני לא מאוהב ולא התאהבתי ככה מעולם. אז מה לעשות? חברים? ואני כ"כ מצטער שזה יצא ארוך. אבל לא רציתי שזה ייראה לכם כמו מתיחה,או סתם משהו לא רציני. אני באמת לא יכול להוציא לי אותה מהראש.אוףף המון תודה

 

[מומי123]

תקשיב עמרי

קראתי את הסיפור שלך בשתי ההודעות וממש התרגשתי והרגשתי הבנה לא מעטה. דבר ראשון לדעתי, אתה צריך "לשחרר" קצת את הסודיות שאתה חי בה. הסודיות שמסתובבת סביב כמה נקודות בחייך כפי שנתת לזה ביטוי בהודעותיך. סודיות רבה מדי גם מונעת ממך להתייעץ ולשתף אחרים ולקבל זוית ראיה אובייקטיבית. דבר שני זה לעבוד על חיזוק הביטחון העצמי שלך וכל מה שמתקשר לביטחון עצמי. איך? ישנם הרבה דרכים לעשות זאת, ולא רק ללכת לפסיכולוג. דבר שלישי ועל זה אתה בעצם שואל: זה כל מה שקשור לבת דודך. אתה בעצם לא מנסה להתקרב אליה כי החדרת לעצמך את האמונה שאתה "לא שווה", שאף אחת לא תסתכל עליך, שהיא בטח תגחך אם רק תגלה לה שאתה מאוהב בה וכו' וכו'. אלה רגשות שהתפתחו אצלך, הפנמת אותם ואתה אולי גם מאמין בהם. אז דע לך שהסבירות מאוד גבוהה שכל ההרגשות האלה הם כולם רמיה עצמית שנשארת תקוע בה והתוקעת אותך. נכון שבנות באמת לא ירצו להסתכל על גבר שינהג איתם בהססנות ובחוסר ביטחון אבל לא בהכרח שאצלך יש לכך ביטוי חיצוני התנהגותי. מה שאני מציע לך זה לבנות תוכנית התקרבות לבת דודך. התוכנית תהיה מורכבת מכמה צעדים פשוטים, צעד אחר צעד. במשך התוכנית תניח בצד את כל ההנחות שאתה מניח כלפי עצמך ותחשוב שאתה הוא הגבר הכי מושך בעולם, הכי מושלם והכי שווה שיש. תשחק אותה ככזה, גם אם אתה לא מאמין בכך. עכשיו הצעדים יהיו למשל, צעד ראשון לכתוב לה SMS בה אתה מבהיר לה שאינך הומו. צעד הבא זה להגיד לה מילים מחמיאות על דברים חיוביים בה. צעד נוסף להזמין אותה לבילוי משותף שיכול להיות גם יחד עם חברה שלה, אך לא הכרחי. ככה תוכל לראות לאן נושבת הרוח מצידה ולךנהל את צעדיך הבאים. תמיד תדמיין שזה לא אתה, אלא מישהו אחר שהכל אצלו מושלם וגבוה, ואת הרגשתך כלפי עצמך תניח בצד, פשוט לעניין זה תניח הכל בצד כאילו שאין לך כל קשר לדעות אלה. את זה שאתה מאוהב בה עד הגג, אל תספר בהתחלה, תספר את זה כשתראה שמתחיל להתפתח משהו גם מצידה, וגם זה אל תמהר כל כך לספר לה, אלא תתן לזה ביטוי מעשי בלי לגלות לה את הסוד הזה מהר. ואל תתייאש מהר אם היא תדחה אותך, תמשיך לחזר אחריה בלי להתייאש. אבל, אני חייב להזהיר אותך שאל תפתח ציפיות גבוהות, לפעמים יש פער גדול בין מה שצד אחד מרגיש לבין מה שהצד השני מרגיש, לכן תיערך גם לאפשרות שהיא בכלל לא תרצה קשר אישי, ואולי זה יהיה גם בגלל העובדה שאתם בני דודים. ואני חייב לשים דגכש על האזהרה הזו, כדי שלא תיפגע אם בכל זאת היא לא תרצה קשר קרוב, לפחות אתה עשית את שלך וזה יביא אותך להיות מציאותי יותר. זה מה שיש לי להציע לך. אני לא איש מקצוע בתחום, ואמרתי את זה מתוך נסיוני בחיים, ותראה גם מה שאחרים יציעו לך. בכל מקרה אני מאחל לך הרבה הצלחה, ואל תשכח שתקח את העניינים בידיים בכל הנוגע לחיזוק הביטחון העצמי שלך!

 

[omri120]

מומי

חחח. היו לה כ"כ הרבה הזדמנויות להתוודות בפניי שהיא מאוהבת בי או מרגישה אליי משהו. והיא לא עשתה את זה. סתם,כל מיני "הגשות" שעשיתי לה,בכדי שאולי היא תרגיש יותר נוח . פעם שלחתי לה באיזה בוקר אחד,שאני מחכה לה שתבוא לעזור בבית. והיא בכלל לא חזרה אליי. אח"כ היא אמרה לי שהיא היתה בבית,והיו לה הרבה סידורים. (אז למה לא חזרת אליי לפחות??? כל אחד הרי יודע שבחורה שאוהבת מישהו או מרגישה אליו משהו,ישר מקפצת למשמע ה SMS. או שלפעמים היתה לה אפשרות לנסוע איתי או עם אמא שלה לאיזה מקום (שנסענו כולנו) אז היא נכנסה לאוטו של אמא שלה. ולא שלי. אם היא היתה כ"כ "רוצה אותי" ,את חושבת שהיא לא היתה מעדיפה "לשהות" איתי עוד כמה דקות?? או שלפעמים אני סתם מתחבר בלילה לאי סי,והיא רואה שאני מחובר אבל היא לא שולחת לי שום מסר.(נכון,יש לה איזה 200 איש באי סי..אבל בכל זאת) פעם אחרי שלא דיברנו איזה חודשיים היא שלחה לי "שיוו,כמה זמן לא דיברנו"? ואז התחלנו לדבר . אבל,בימים רגילים,היא לא ממש "פונה אליי".(לא שאני מחכה. באמת שלא). ותאמיני לי שהיא לא ממש ביישנית! אני לא מכיר אותה ממש ממש,איך היא עם בחורים. אבל אני יודע בוודאות,שכשהיא רוצה משהו,היא משיגה. והיו עוד הרבה קטעים . היא לא שונאת אותי חס וחלילה. ואני בטוח שהיא אוהבת אותי,כמו שהיא אוהבת את סבא שלי,דודה שלי,הכלב של דודה שלי,והאחיינית של אחי. כאילו,להיות מאוהבת בי. אין סיכוי. תאמין לי. כך שלגביי זה אני בטוח. אני בכלל לא חושב על חתונה ,ילדים או משהו בסיגנון. ממש לא. אני בעיקר רוצה שהיא תהייה איתי. הלוואי והייתי יכול להפוך אותה לידידה הכי טובה שלי. אבל זה רק יעשה את זה יותר גרוע. כי אני מאוהב בה. הבנת.? אז למה לי להפיל את עצמי לתהום בזה שאני אגלה לה?

 

[ישראל שורק]

עמרי יקר: תגובה כנה לפניה כנה

כל כך הרבה אומץ גילית בפניה שלך. אני חושב לעצמי שאילו היית מוכן לגלות רק חלק קטן מזה בעולם "האמיתי" דברים היו משתנים. ברטראנד ראסל המליץ פעם שנדמיין מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו אם נעשה או לא נעשה דבר-מה וכמעט תמיד, המשהו הכי גרוע הזה, הרבה פחות נורא מהייסורים האיומים של ההססנות המתמדת. אני חוזר: הרבה פחות נורא. החיים הולכים ואוזלים והאוייב המר ביותר שעומד בדרכך הוא כמובן אתה עצמך. וגם הזמן. כל יום שעובר מעצים עוד יותר את תחושת חוסר האונים ואת הדכדוך ואת הירידה בתחושת הערך העצמי. עכשיו תרשה לי לגלות לך מה הכי מושך נשים (ובני אדם בכלל). שב טוב טוב בכסא: הדבר שהכי מושך בני אדם זה הם עצמם. הדבר שהכי עוזר לי לאהוב מישהו זה הידיעה שאוהבים אותי. ברור שבת דודתך תיסע באוטו של אמא שלך. למה לה להכאיב לעצמה אם יש לך פרצוף פוקר ואתה לא מגלה לה, בשפת הגוף שלך, שאתה מחבב אותה, שטוב לך במחיצתה, שהיא מסבה לך עונג בעצם נוכחותה? הרי אתה משקר טוב כל כך, מבלף בצורה מושלמת כל כך ואחרי זה אתה עוד מצפה מילדה בת 21 להיות יותר אמיצה ממך ולהסגיר רגשות כלפיך בעוד אתה לא מסגיר דבר וחצי דבר. יש בזה קצת חוצפה מצידך אם נחשוב על זה בהגיון. נראה לי שייעוץ ממוקד ודאי לא יזיק לך (פסיכולוגי או פילוסופי). יש לך משימה: להפסיק את מסך השקרים והטשטוש. נדרשת ממך מידה של אקטיביות ונכונות לשלם מחיר, כן מחיר ממש, בעבורה.

 

[hilabarak]

עומרי היקר, אני אפתיע אותך ואומר

לך שגם אני בערך 169 ובן 33 ונותנים לי גג גיל 24. וזה עוד בזכות זה שאני מגדל זקן צרפתי. כי בלעדיו אני נראה בן 18. כשאני ואישתי הלכנו להתחתן אני הייתי בן 26 והיא בת 24. והמוכרת של שמלות הכלה אמרה לנו "אתם לא צעירים מידי להתחתן ?". שאלתי אותה "26 זה כל כך צעיר ?". היא אמרה "מה חשבתי שאתם בתיכון" (ואז כבר הייתי עם הזקן הצרפתי). בקיצור, אני נשוי עם שתי בנות ואישתי נראית טוב (אפילו היה מאבק עליה ביני לעוד אחד, לא שהיה לו סיכוי). למה אני מספר לך את זה. כי יש נשים שרואות בי ילד. ויש נשים שרואות את הביטחון והשקט הנפשי. אתה תהפוך למה שתאמין שאתה. ואם אתה חושב שלהיות בעל ביטחון זה דבר שקונים במכולת, אז יש לי חדשות בשבילך. במיוחד לאנשים נמוכים שנראים צעירים זו עבודה קשה. אבל זו גם עבודה קשה לרכוש ביטחון לאנשים עם בעיות עור או אנשים עם הורים שהשפילו אותם או לאנשים טיפשים או כל דבר אחר. לכל אחד החבילה שלו. השאלה היא האם אתה רואה בה "פגם" או "חיסרון". כי אם אתה סחורה "פגומה" בעיניך אז אין לך סיכוי. ואם זה סתם "חיסרון" אז יש אלף חסרונות ואלף בחורות שלא יפריע להם ואלף שיפריע להם. ואם זה סתם חסרון, אז אתה בחור רגיל עם ביישנות רגילה מבחורה רגילה. וכמו שאני בלעתי את הצפרדע והתקשרתי לאישתי לשאול אם היא רוצה לצאת איתי (אם עד היום 13 שנה אחרי, אני זוכר את זה, כנראה שזו לא החוויה הכי נעימה בעולם - להתקשר למישהי ולשאול אם היא מעונינת בך). כנראה שתיאלץ גם אתה. אז בהצלחה חמוד ואל תתרץ. אנחנו הנמוכים והצעירים סחורה איכותית. רק צריך לדעת להציע אותה.

 

[omri120]

קראתי .זה היה מעניין

קראתי את הדברים ששניכם כתבתם לי. המון חוכמה ניכרת בתגובות האלה. תראו: אני בטוח שהיא משלימה איזה משהו שחסר אצלי בקטע של הביטחון. זה שהיא נראית מדהים,ושאני בטוח שהיא יכולה להשיג כל אחד. אני לא בא דווקא מהמקום הזה השיטחי. אבל אני יודע שזה גם פאקטור ,שבעקיפין גרם לי להתאהב בה. והיום אני כבר עמוק עמוק בפנים. אני חסר ביטחון (שוב,באופן יחסי) בעיקר עם בחורות. אבל,בה נדלקתי. וזהו. 3 שנים. אם באמצעותה אני מנסה לחפות על "הפאקים" שלי-לא יודע. ויכול להיות שכן. אז מה?? אסור??? הרי רוב הזוגות מתחילים מקשר שמשלים אחד את השני. כל אחד נותן לשני את מה שהוא באמת צריך-אפילו אם זה חסך מסויים,אז מה רע בזה?? אם הנוכחות שלה לידי,עושה לי רק טוב ומעלה לי את הביטחון. ובנוסף לזה אני פשוט נמשך אליה,אז מה אני יכול לעשות?? הנוכחות שלה לידי,עושה אותי מאושר. אין לי שום אפשרות,להיות עם מישהי כזו בחיים המציאותיים שלי! וכשאני אומר לכם את זה,אז אתם צריכים להאמין לי. אז תאמינו לי. אבל עדיין אני מפחד מהקטע של אפילו להתוודות בפניה. אני יודע שאני לא אתחתן איתה.זה משהו לא הגיוני. תאמינו לי,שאני לא מתכוון להתחתן איתה או משהו בסיגנון הזה. ממש ממש לא.זה היה כבר ידוע לי ממזמן,שזה לא יכול לקרות.זה פשוט לא הגיוני. אני אבל,מאוהב בה. לא אכפת לי אפילו להפוך אותה לידידה הכי טובה שלי. שאני מספר לה הכל. שאני משתף אותה וכו' וכו'. אין לי הרבה כאלה בחיים. לא בגלל שאין לי,פשוט אני לא מוצא אף מישהו ראוי לשתף אותו כ"כ בחיים שלי. לא יודע למה. לא משפחה. לא חברים.כלום. פשוט לא מתחשק לי. אבל,כשהיא לידי,התחושה שלי היא שאני רוצה אותה לידי. לא בתור בובה-נו,אני לא יודע בדיוק איך להסביר את זה. הבעיה היא שככל שאני מנסה לקרב אותה אליי,אני יותר ויותר מתאהב בה. אז אני אתנתק ממנה לחלוטין,כנראה.(כבר עשיתי את זה לפני שנה וקצת) ונראה,שוב,לאן החיים יובילו אותי. ולגביי המשפחה? אני פחות מודאג מזה. כי שוב,אני לא מתכוון להתחתן איתה או משהו כזה.ממש לא.זה לא הגיוני. אבל אני מ-א-ו-ה-ב בה.אני פשוט אוהב אותה.אני נמשך אליה כמו שלא נמשכתי לאף בנאדם בעולם. זה לא תקין,אני יודע. אבל,מה אני יכול לעשות? על רגש קשה לשלוט. מה אתם אומרים לי בעצם? לגלות לה? גם במחיר שאני יודע שהיא לא רוצה אותי?

 

[אביר דרקון]

אני חושב אולי

נימשכת בכוונה למישי שהחלטת שאתה לא יכול להשיג - אולי תבקש מימנה עזרה ( יעוץ או שתסדר לך מישי ( אייך שלא יהיה אני חושב שזה יהיה נכון לומר לה !

 

[omri120]

הייתי כבר בייעוץ.

הייתי ואני מצטער, אבל זה פשוט לא בשבילי. הייתי בהקשר אחר. ז"א,משהו שקשור לתחום הסיפוק שלי בעבודה וכו'. הייתי הכי ישיר וכנה,לא הסתרתי כלום כי רציתי שהטיפול באמת יצליח. אבל זה היה סתם . פשוט סתם. הייתי ב 12 פגישות. וראיתי שזה באמת ביזבוז זמן. בבקשה אל תתחילו עם המשפטים שטיפול לוקח זמן,שצריך לבןא עם נכונות וכו' וכו'. אני עשיתי את זה. באתי עם הכי רצון שיכול להיות.שיתפתי. והפסיכולוגית שלי נראה לי התלהבה יותר מלשמוע אותי ,מאשר להשמיע. חחחח הייתי נותן לה שם הרצאות,דוגמאות,מטאפרות,מחקרים,דימויים,שכל פגישה היא היתה מופתעת מכמות האינטליגנציה שלי.חחח בסיום הפגישות ,שהחלטתי כבר לעזוב היא אמרה לי שאני ממש מוכשר. יש לי כושר ביטוי מדהים. ושהיא לעולם לא היתה יכולה להבחין (נגיד והיתה פוגשת אותי ברחוב או בפאב) שאני סוחב כזה דימוי עצמי נמוך וכו' וכו'. אז בסדר,אמרה. אני יודע מה אני שווה. אני יודע שאני לא הכי "אפס" ושיש לי פה ושם ניצוצות של כישרון. אבל אין לזה קשר לעובדה של הקטע ביני לבין בחורות. יש עובדות בשטח. בקיצור,אני לא טיפוס של לשבת מול פסיכולוג . תאמינו לי. אני לא יודע איך להסביר. אבל לי זה באמת לא עוזר. ואין טעם בזה.

 

[hilabarak]

עומרי שלום, אתה בן 27 ולא בחור

בן 17. לדעתי, אינך יכול להרשות לעצמך את אותם משחקים ששיחקנו בתיכון עם אהבות נסתרות. אם היא לא אוהבת אותך כי היא חושבת שאתה לא נראה טוב, אז זה בעסה, אבל אלו הם החיים. יש כאלו שבחורה עזבה אותם לפני החתונה, זה בטח קצת יותר עצוב. לפעמים פשוט צריך לגייס את האומץ ולספוג את המכה אם צריך. לגביי הנושא של טיפול פסיכולוגי, אני גם לא חסיד גדול. שוב אני אמליץ לך על הספר שכתבתי "התחלה חדשה" (הוצאת גל). הוא עוסק דווקא בנושא חיבור בין פסיכולוגיה מינימלית והבנות פילוסופיות ונותן כלי עבודה מאוד יעילים ופשוטים שלא מצריכים שנים שלא עבודה ללא מוצא. אח שלי הבכור בא ממקום מאוד כואב בחיים וזה עבד עליו נהדר. בכלל רק בגללו גיליתי שהטכניקות שפיתחתי מועילות גם לזולת ולא רק לי. אני אצרף שיר שהוא כתב בעקבות התהליך, תוכל להתרשם ואולי זה יגרום לך קצת להאמין גם בעצמך. קוראים לו יוסי (ספי) והוא אחי הבכור שם השיר : תמצית החיים כמי שהיה בצד האחר ברצוני דבר מה על עצמי לספר כיצד שנים בראשי נדדו מחשבות שעל חיי כל כך נהגו להקשות כיצד ראשי עבד ללא הפסקה עד אשר עליו ניחתה המכה זה היה תסריט ידוע מראש ממנו כל בר דעת צריך לחשוש אולם אנכי הייתי ככל האדם לכל תיסכולי הפכתי מופנם נתתי להם להכתיב את חיי מבלי לעצור ולחשוב עד מתי כך חלפו להן שנים רבות שהשכיחו ממני כיצד לחיות רגשות נחיתות תפסו מקום נכבד היום זה ברור לי אך בדיעבד שנים במיץ של עצמי התבשלתי את הנפש ובריאות הגוף הרסתי כעס ומתח היו מנת יומי גם בלילות פלשו אל תוך חלומי וכך מבוקר עד ערב חשתי עייף לא ידעתי כיצד בחיים לכייף ניסיתי לפצות עצמי בריגושים רגעיים גייסתי לכך משאבים כספיים אך אותם רגעים מיהרו לחלוף ומלנכוליות שבה אותי לעטוף ימים כלילות שנה בשנה ודבר בתוכי לא השתנה זה נמשך ונמשך עד שלגופי נמאס וראשי מרוב העומס קרס לילה אחד אירוע – מוחי התפרץ והכול בשניות בתוכי התפרץ חצי גוף בהדרגה הפך משותק אימה וחוסר אונים גרמו לי מחנק אחר כך כחודשיים ימים שרוי הייתי בפחד איימים במצב שבין תקווה ליאוש התהלכתי שבור , הייתי תשוש עד שפגשתי באחי הצעיר שאת עייני בין רגע העיר הוא גרם לי על עצמי לחשוב שיש גם מקום אותי לאהוב להסתכל על חיי מזוית שונה לגלות למציאות ולהווה הבנה את העבר פשוט לנטוש את ליבי לפתוח מבלי לחשוש להביט לעצמי בעיניים ישר להתחיל להיות אדם מאושר להבין שביקורת עצמית היא טובה כשהיא נובעת מתוך אהבה שאין יותר סביבי אשמים שעלי לקבל אחריות על החיים בצעדים גדולים ובטוחים צעדתי לפעמים בדרך גם קצת מעדתי נהגתי רבות במידה של זהירות והכל המשיך לזרום במהירות וכך עם המון רצון ובלי ניסים התחלתי להיות שקט ונעים בלי ויכוחים , ללא מריבות בלי עצבים וללא צעקות כל מכאובי הם חלפו לבלי שוב הבנתי שבריאותי היא דבר חשוב עם אהבה לחיים , אהבה לעצמי הכל נראה כל כך יפה מסביבי כך בצעד נחוש , בצעד בטוח התחלתי לתת גם לראשי לנוח עם קצת מדיטציה והרבה מרגוע הצלחתי גם בשלווה ליגוע עם הדממה לאט התמזגתי ועל השקט הפנימי התענגתי כך חולפים להם יום ועוד יום ואני חי טוב כמו בחלום וכאן רבותי עלי לסיים למרות שנכתב כאן דבר מהמם העתיד לפני ואין לו סוף ומפירות עמלי עוד יש לי לקטוף עוד שורות רבות יכולתי לכתוב כיצד לשמוח כיצד לאהוב ואם מכאן המסר עבר זה מפני שכתב זאת אדם מאושר .

 

[omri120]

שיר מקסים ונוגע ללב. תודה רבה

באמת תודה.

 

[setonr]

להילה ברק ולכולם- אני חדש בפורום

- תודה על השיר של אחיך. בשיר שלו ישנם קטעים שובה לב. מאוד כנים ואמיתיים שניתן בקלות להזדהות איתם. אני בטוח שהיום הוא חי עם תובנות יותר בריאות. כנראה ששיחות המשורר המשפחתי שלכם עם אחיו הצעיר, שימשו טריגר שהביא לתפנית הברוכה. עם הכוח הנפשי שאחיך יצא מהמשבר שלו אפשר "להזיז דברים בחיים". אני חדש בפורום ואיני נוהג לכתוב באריכות. כיום אני מגדיר את מצבי "כהתמודדות מאוחרת" מבחינת השינוי בחיי שאני עובר בגילי....קשה לכל אדם לעבור מהפכים וקשה יותר כמו במקרה שלי להיות שלם אתם, להתמודד ולשמור על אופםמיות בסיסית ושמחת חיים.שוב תודה לך ...

 

[ישראל שורק]

מבלי לעשות פרסומת...

12 פגישות זה המון, המון. אני נפגש עם אנשים לשלוש, ארבע פגישות בממוצע. לטעמי ייעוץ טוב נותן כמה כלים והופ ... לחיים! אם תוותר לעצמך הפעם על האהבה הזאת אני אכעס. לא היית רוצה שזה יקרה נכון?

 

[omri120]

ישראל,מה אתה מנסה לאמר?

אתה כן בעד זה,שאני אלך ואתוודה בפניה? אני לא מצליח להבין.

 

[setonr]

לעומרי- מה שלא תעשה היהשלם עם עצמך

 

[ישראל שורק]

יש רפרטואר עשיר של אופציות

אני בעד זה שתהיה אקטיבי. לא צריך להתחיל בווידוי סוחף. אפשר להתחיל בזה שתתעקש שהיא תבוא איתך לראות סרט שהחלטת שהוא מתאים לה... או למסעדה שיש בה משהו שהיא אוהבת... או לטיול לצפון... או השד יודע מה. מה שחשוב זה שתהיו יחד, שתתעקש על זה שתעשו משהו שמח ביחד... אולי גלידה ראשונה של האביב? הווידוי יהיה פועל יוצא של התנהגותך, לא בהכרח של דבריך!

 

[omri120]

אוקיי..אז בוא נהיה יותר קונקרטיים.

אני הרי מכיר אותה פחות או יותר. ואני יודע בזמנו שהיא רצתה ללכת לאיזשהי הצגה. יותר נכון מחזמר. בוא נגיד דבר כזה: אם אני נגיד משיג לנו כרטיסים (הזמנות) למופע הזה. ואני מתקשר אליה ואומר לה "השגתי זוג הזמנות להופעה הזו,בא לך לבוא איתי"??בעוד X ימים.( כמובן,שאני מעדכן אותה כמה שבועות לפני! לא מעכשיו לעכשיו כמובן. ותקשיב עכשיו טוב: ונגיד והיא אומרת לי "אממ,לא. אני לא יכולה ". "אממממ..אני עסוקה" " אמממ,אין לך עוד הזמנה אחת שגם ...חברה שלי תוכל לבוא" "אמממ,לא. לא בא לי. ועוד שלל תגובות כאלה. האם ,אז במצב כזה אתה יכול לאמר לי בוודאות "עומרי,קיבלת את התשובה"? תראה,אני יודע מה זו אהבה. (גם אם לא חוויתי את זה ממש על בשרי) אבל,בשלב שעדיין אתם לא נחשבים כ"זוג" ,אז כל הזמנה ,שיחת טלפון או משהו בסיגנון....גורמת לך כן לרצות,וכן להיענות. כי באינטרס שלך הוא כן לחזק את הקשר. אז אתה יכול להגיד לי שזה לא אומר כלום...שאולי היא באמת עסוקה...אולי באמת לא בא לה,אולי היא עדיין לא מרגישה חופשייה איתך (תאמין לי שלדעתי היא כן מרגישה חופשייה איתי.,כאילו,לא ביקשתי ללכת איתה למסיבה או לים בביקיני.)...וכו' וכו'....וזה לא מעיד שום דבר על מה שהיא מרגישה כלפיך. ואני אומר לך: שאני חושב הפוך ממך. אני סתם העלתי כרגע סיטואציה היפתוטית. האם,לדעתך,בסיטואציה כזו..אתה תוכל להגיד לי....עומרי,רד מזה. היא באמת לא מעוניינת בך. כי כל הדוגמאות האחרות שנתתי לך,כנראה ,לא ממש שיכנעו אותך בדבר יחסה אליי. (גם אם הוא היה במרומז). אבל כל החוכמה היא לקלוט רמזים לא??

 

[hilabarak]

עומרי, תשמע אני לא רואה בעייה בכל

מה שאתה אומר, כי לדעתי אחד הדברים הכי קשים בעולם הוא התחלה של קשר. כשאתה הולך לראיון עבודה, אז אתה מציג עצמך. עובר סינון אחד או שלושה ואו שמתקשרים או שלא. בכל מקרה התשובה היא חד משמעית. בקשר אנושי הבעייה היא הרבה יותר מורכבת. אם מישהי דחתה אותך באופן ישיר אז המצב יחסית טוב, אתה עצוב קצת ומתגבר. אם מישהי התלהבה, אז המצב נהדר. אבל לרוב זה מצב ביניים. חלק קצת מתביישות ומצפות שאתה תוביל. וחלק לא נעים להן לסרב אז הן רומזות בעדינות. וחלק מתלהבות בפגישה ראשונה ואחרי זה יורד להן וקשה לך לדעת האם היא הפסיקה להתלהב או שזה סתם מהיר מידי והיא קצת חוששת(גברים כמובן הם זהים, פשוט אני מקל על הכתיבה). יש חלק בכלל ש10 פעמים דחו בחור, ובסוף דווקא יצאה חתונה בזכות העקשנות. בקיצור אין דרך לדעת מי מייצגת מה. אין תרופות פלא לחיים חוץ מלחיות אותם. תציע את ההצעה. אם יסרבו אז תדע. אם יגיבו חצי תגובה, אז תאלץ לקחת הימור, להיעלם ולהיצטער או להציע עוד הצעה ואולי למצוא עצמך מבוייש (חלק מהחיים). בכל מיקרה הייתי מזיז קצת את זווית הראייה על החיים. הבעייה האמיתית לדעתי בכלל לא נמצאת עם הבחורה הזו. היא רק כרגע הבעייה הבוערת על הפרק. עלייך לפתח את נושא הערך העצמי והביטחון, כך שתוכל מראש לעמוד בתלאות החיים. היום זו בחורה שלא נותנת תשובה ברורה ומחר אתה עלול להיות מפוטר בגיל 40 ואתה עם 3 ילדים ועלייך למכור עצמך במהירות ויעילות למעביד הבא. ובכלל חיים יש את הדרישות שלהם מאיתנו. ודווקא בנושא ההתפתחות אני מאמין ברב מימדיות. אין מישהו שפותר לך את כל הצרות, כי הצרות והדאגות והכעסים והחלקים בחיים בהם יש לנו חוסר ערך העצמי, נובעים ממספר מימדים. הפסיכולוג מוסיף מימד מסויים. והקורס ההוא מוסיף עוד מימד. והספר שלי מוסיף מימד והספר של ההוא מוסיף מימד. וכשאתה נהפך להיות יותר רב מימדי, אז למשל אתה מבין שכרגע היית נורא שמח שדווקא ילך עם הבחורה הזאת. אבל אולי דווקא הכישלון איתה יראה לך שאכלת קש אבל לא מתת. וזה יוביל לקצת יותר ביטחון שבעזרתו תוכל בשנה הבאה לנסות עם מישהי שקצת יותר מתאימה. כי תיהיה מראש עם יותר ניסיון לראות את העניין שלה בך. זאת אומרת שכדאי לעבור מדו מימד (אצליח עם הבחורה או לא אצליח) לראייה קצת יותר רב מימדית בה יש עוד בחורות ועוד כישלונות וצריך גם לצבור ניסיון בתחום כך שאתה כבר יכול לזהות מי רוצה אותך ומי לא. וגם אם תצליח איתה יהיו מריבות וקשיים ואי הסכמות וכולי.

 

[ישראל שורק]

בכלל לא מעניין אותי לדעת

מה יחסה עלפיך. זה הדבר האחרון שצריך לעניין אותך. אתה מתחיל תהליך חיזור מהיום ואתה מתחיל אותו מאפס. כשאני הקמתי את המכון שלי לפילוסופיה יישומית (ייעוץ פילוסופי) ידעתי שבהתחלה אפסיד כסף: השקעה באתר אינטרנט, בשכירת מקום, וכו' אבל התמדה ונחישות ואמונה (כנגד כל הסיכויים) הביאו אותו למקום רווחי. אותו הדבר, וסלח לי על ההשוואה המעט צינית, זה בתהליכי חיזור. לתהליכים אלה יש דינמיקה ארוכת טווח. אם תעז להתמוטט לי אחרי הסירוב הראשון זה סימן שאתה לא מבין איך פועלת המכונה הזאת שנקראת חיזור. אני לא אטום או מיכאני: אם היא תתנהג כלפיך בצורה ממש משפילה מילא. אבל אם היא תגרום לך להזיע... אם היא תהיה "עסוקה" כמה וכמה פעמים זה לא צריך לרפות את ידיך אלא בדיוק להפך. מטרתך תהיה לא רק להימנע מהתמוטטות בגין סירוב, אלא באופן פרדוכסלי לשאוף לסירוב. לרצות בו. להיות יצירתי בהתמדה שלך עד שתשיג אותו (את הסירוב או את הלב). אם תעבור את התהליך תרוויח: או אותה (במקרה שהיא תיעתר) או את עצמך (במקרה שהיא תסרב). זכור שאיתמר בן אב"י חיזר אחרי לאה אבן רושד במשך שלוש שנים תמימות עד שנעתרה לו. נראה אותך מנסה שלושה חודשים. בקיצור עומרי, לא מעניין אותך מה היא תעשה, ואם היא תסרב. מענין אותך עומרי והרצונות שלו. כל החוכמה היא לקלוט רמזים? אתה השתגעת? אתה חושב ששאר בני האדם בעולם (חוץ ממך) יודעים בדיוק מה הם רוצים ואין להם מה לעשות חוץ מלשגר אליך רמזים? אין דבר כזה רמזים. פשוט תשכח מזה. כשתשאל שאלות ישירות אתה תקבל תשובות ישירות. ואם לא תקבל תשובות ישירות אתה תמשיך להיות ישיר מפני שאין, אין, אין דבר כזה בכלל "רמזים". זה מושג שחסרי הביטחון המציאו כדי להיתקע איתו.

 

[omri120]

אוקיי. אנשים

אני פשוט נהנה לקרוא את מה שאתם רושמים. אני בחור של עומק. ולכן,צורת ההתייחסות שלכם מאוד מעניינת ומאתגרת אותי. אני משתדל לא רק לקרוא,אלא באמת גם לנסות וליישם את זה.(אולי בעתיד). בכל אופן,אמרתם דברים מאוד מאוד נכונים.ומשמעותיים עבורי. אני רק הייתי רוצה להעיר הערה לגביי הדברים שכתב ישראל שורק. מה שכתבת,הוא פשוט נכון.כשאני קורא את זה,אני באמת מרגיש שדברים חכמים נאמרים כאן. וכל התהליך הזה שנקרא "חיזור" "סירוב" "היענות" וכו' ...כנראה באמת ככה מתקיים בחיים. וגם אני שמעתי ,לא פעם,שדווקא קשרים שהתחילו בקושי רב,מהבחינה הזו שהבחורה לא ממש נענתה,שהבחורה לא ממש רצתה,סירבה בהתחלה וכו'....דווקא הקשרים האלה,הובילו לחתונה,ולהמון שנים של ביחד. אני בהחלט מודע לזה. רק מה ששכחת,יקירי---שלא באתי אליך עם בעיה שאני מאוהב במישהי מהעבודה שלי. או במישהי באוניברסיטה. אני מאוהב בבת דוד שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל מה שרשמת (והבחור השני רשם) זה ממש נכון. עם תפיסת עולם כזו,הרבה יותר קל להבין דברים. אבל,לדבר אחד לא התייחסת: היא בת דוד שלי!! וכאן הקושי. אני יכול להבטיח לך רק דבר אחד: אילו,הייתי נמצא במצב הזה כרגע,והיה מדובר במישהי שלא בת דוד שלי...והייתי קורא את מה שכתבתם לי,בימים האחרונים....אני לא הייתי מהסס!! הייתי בפירוש מרים אליה טלפון ופשוט,זורם עם זה. כי הדברים שלכם היו כ"כ נכונים. אבל,אתה מבין?? הקושי שלי הוא כ"כ אחר ושונה. בגדול,אתם בהחלט צודקים. אבל,מי יודע...אולי בעתיד כשאתקל במישהי שארצה אותה (והיא לא בת דוד שלי),אני אזכור את השיחה הזו שלי איתכם. אני בספק אם זה ייקרה,כי אני ממש לא מצליח להסתכל על אף אחת אחרת. אבל ,אני חייב לפחות להאמין. אתם באמת אנשים נפלאים.