בבקשה עיזרו לי.

ערני100

New member
בבקשה עיזרו לי.

אני פשוט לא מוצא את הפורום הנכון..כי אין כ"כ כזה,אז אני מנסה לרשום במספר פורומים שנראה לי שיוכלו לעזור לי. אז ככה: אני בן 21,ובמסגרת הצבא נהייתה לי מעין גירוד כזה מעצבן במפשעה. לא כ"כ התייחסתי לזה בהתחלה. והלכתי עם זה די הרבה זמן. לא הייתי גם כ"כ פעיל מינית,כך שזה לא כ"כ הפריע לי. מידי פעם גירדתי. בקיצור,עברו כמה חודשים,ולא תמיד הופיעה הגירוד. בד"כ,כשהייתי מתקלח והייתי מכוון למפשעה מים חמים ממש ממש,אז זה גירה לי את המקום, הייתי מגרד ממש ממש וזו באמת היתה תחושה מדהימה. אחרי כמה זמן התחלתי להרגיש שהעור שלי שם במפשעה,הצבע שלו נהיה כזה מעין גוון "שחור כזה". לא בדיוק שחור,אבל בשונה מכמה מטרים מתחת למפשעה. כנראה כתוצאה מכל הגירודים שלי,והמים חמים ומה שזה לא יהיה. אחרי שהשתחררתי ,אז מידי פעם עדיין זה גירד לי.ואפילו מאוד. ואז החלטתי שאני מטפל בזה. הלכתי לבית מרקחת וקניתי "דקטרין" . מרחתי במשך שבועיים שלושה..פעמיים ביום,לפי ההוראות. ובאמת אחרי שבוע ומשהו...הפסיקו לי הגירודים. וזהו.כאילו לא היתה לי שם שפשפת. ממש תענוג. כיום,אני בכלל לא רגיש למקום הזה. וגם מים חמים לא גורמים לי לגירודים או לרצון "להתגרד". זה פשוט עזר,הדקטרין. הבעיה היא כזו: כשאני מסתכל ,כשאני ערום אז לצערי,במפשעה שלי יש עדיין את אותו צבע ,הגוון הזה שמאוד מפריע לי. וזה ממש מבאס אותי. כבר לא מגרד לי בכלל. אבל,יש לי שם גוון (במפשעה,ממש בתוך..אתם יודעים...שמפשקים רגליים ממש...אז אפשר לראות שם) שהגוון של העור שלי הוא "שחור" "חום" או משהו כזה. זה לא ממש ממש תופס חלק גדול. אבל עדיין זה כמו חצי עיגול קטן כזה שמפריע לי אסתטית. אבל זה ממש לא בגודל מפלצתי. השאלה שלי אם להמשיך ולקנות שוב את הדקטרין?? כי מצד אחד הגירוד נפסק לי לחלוטין. אבל מצד שני הצבע עור שלי עדיין לא "תוקן". זה נזק בלתי הפיך?? יש משחה אחרת שאמורה לטפל בדבר כזה?? אני די ביישן ואין סיכוי שאני הולך לראות רופא עור. יש מישהו או מישהי שיכולים לעזור לי בבקשה?? ואני מצטער שזה היה ארוך.אבל זה מייאש אותי כ"כ.
 
ערני שלום. רוצים לעזור

אבל עליך להתגבר על הבושה ולכת לקבל אבחנה מרופא עור. אני מפנה אותך לפורום שעוסק בנושאים האלה ותוכל לקבל הכוונה. רפואה הומיאופתית לא מטפלת בעזרת משחות, אל בעזרת מערכת החיסון. חזור אלי כשתהיה בידך אבחנה מוסמכת. שבוע טוב לך. אלישוע.
 
נ.ב האם יתכן מצב שבו

מעניין אותי לדעת אם יש איזה "חור או כתם שחור" בחייך, כזה שאתה מסתיר והמעיב עליך? אתה יכול לכתוב לי במסר אישי וזה ישאר ביננו, כי יתכן שזה קשור לתופעה ממנה אתה סובל. בכל מקרה הטיםול ההומיאופתי, אם יקרה לא יהיה במסגרת הזו אבל זה יוכל לעזור לי לדעת אם אפשר לעזור לך. משחות לא כדאי למרוח כי במקרה הטוב זה רק יעלים את התופעה למראית העין. ובכל מקרה גש להבדק, אין טוב ממראה עיניים. שבוע טוב. אלישוע.
 

ערני100

New member
שלום לך

כן. יש לי הרבה כתמים שחורים בחיי. אני הבנאדם הכי לא מאושר בעולם. אבל,אני לא חושב שאני התכוונתי שתיקח את זה לכיוון הזה. היתה לי מישהי שהכרתי מזמן שהיתה חולה בפסוראזיס אני חושב,ואמרו לה שזה כתוצאה מלחץ נפשי ,אי מנוחה וכו'. אם זה הכיוון שאליו אתה חותר.אז אני ממש לא בקטע הזה. ז"א,נכון באתי לשאול בפורום הזה...כי באמת לא ידעתי איפה לשאול. אז זכותך לחשוב בכיוון הזה. אבל ממש לא. מדובר בשפשפת שקרתה לי.הזנחתי את זה תקופה די ארוכה. גירדתי וגירדתי. ואפילו הרגשתי נעים שגירדתי.לא הייתי פעיל מינית אז לא כ"כ היה משנה לי כי האיזור גם ככה לא חשוף. ואז זה נמאס עליי. מרחתי דקטרין וזה באמת עבר.אבל הכתם "השחור הזה" הגוון העור שלי ממש כמה ס"מ במפשעה לא התרפא. כנראה אולי פיטרייה שסופה להישאר שם?? אין לי מושג. אבל לא מאמין שזה מבעיות שאליהם אתה מנסה לחתור. ואגב,יש בחיי יותר מכתם שחור אחד. לא מהיום. אז למה חיכו עם זה 30 שנה. לא ברור לי אבל תודה בכל אופן
 

ערני100

New member
אגב לגביי אותה מישהי...

לא מדובר במישהי שאני ממש ממש מכיר. זו סתם מישהי שנודע לי שקיימת אצלה הבעיה הזו של כתמים ממש בכל הגוף. זה הגיע לה אפילו לקרקפת,לידיים,לצוואר...מסכנה. פשוט היא היתה מכוסה. אני לא מכיר אותה באופן אישי. נתתי אותה כדוגמא דווקא כדי לחזק את ידיך. כי אני אכן יודע שקיימת אפשרות שבגלל לחץ נפשי קורים לך דברים כאלה. היא גם היתה כזו לחוצה,עצבנית וכו'. מה שהתכוונתי לאמר,שאני לא מקבל את זה שאתה מנסה לחשוב שזו גם האבחנה שלי. זו הכוונה.
 

ADH2003

New member
ערני100....רק תקשיב לעצמך

אתה מדווח על כתם שחור במפשעה ובאותה נשימה מעיד על כתמים שחורים בחייך.... אני מקווה שאתה לוקח אותי ברוח טובה
 

ADH2003

New member
אני דווקא חושבת

שכדאי לך לזרום עם ה"שחור"....ותראה לאן זה יתגלגל. אם עיינת קצת בפורום, תוכל להבין שמקור המחלה היא קרוב לודאי בנפש. אני מניחה שאין בכוונתך להשאיר את הכתמים השחורים בחייך לנצח... רק טוב אני מאחלת לך...
 

ערני100

New member
חברים יקרים שלי....

אני יודע שזה קצת לא פיירי מצידי לבוא למקום שאוכלים בו בשר ולהגיד שאני צמחוני. חחחחחחחחחח (למשל) אני לא ידעתי שזה נושא הפורום. ולכן,אני מבין את התשובות שלכם...זה ה"אני מאמין שלכם" וזה סבבה מבחינתי. אבל אין לזה שום קשר למה שאני מרגיש. אני לא עד כדי כך מרגיש "שחור". בסה"כ שפשפת במפשעה שהזנחתי אותה...חחחח כאילו,מה הקטע חברים? חחחח הדקטרין עושה עבודה נפלאה. כנראה שצריך עוד זמן בכדי שגוון העור יחזור למה שהיה. ואתם כבר רוצים לשלוח אותי לטיפול פסיכולוגי?? כאילו,מצטער..לא מאמין בזה. אני יודע שיש קשר ,לפעמים מאוד הדוק,בין מצב נפשי לדברים פיזיים שקורים בגוף. אני ממש לא מנותק או פרימטיבי.נהפוך הוא. אבל זה לא המקרה שלי,חברים.חחחחח כולה שפשפת. מה נהיה איתכם??חחחחח זה יכול להיות אלף ואחת סיבות -תשאלו כל חייל בצבא הוא ייתן לכם הרצאה שלמה על שפשפות.כאילו,כל צה"ל אמור ללכת לפסיכולוג?? חחחחח אהבתי. אגב,הייתי בכמה שיחות בזמנו--סתם משעמם,דבילי. מתאים בעיקר לאנשים שזקוקים לצומי. אני לא כזה.
 
ערן, הומיאופתיה היא יותר מאשר

פסיכולוגיה. לא מדובר בטיפול שיחתי. השיחה מטרתה להבין מהי הבעיה ובסוף לתרגם זאת לתרופה הומיאופתית ( רמדי ) שתתאים לך ולא לבחורה ההיא או הבחור ההוא, אלא לך, לערן. תבין אהובי. האדם מורכב במנהו מגוף ורוח, אין טעם להתעלם מזה. וזה לא קשור למנטליות או השכלה או מעמד כזה או אחר. כולנו בני אדם. אל תנסה להכניס את עצמך לאותו סל כמו כולם. אתה אחד יחיד ומיוחד, ודקטרין זה רק קוסמטיקה, משחה. למה תזלזל בגוף שלך, הוא חכם מכל הרופאים שהיו ויהיו לאורך כל הדורות גם יחד. תקשיב לו הוא בעדך ורוצה את טובתך. היום התקשרתי לסופר פארם אל בית המרקחת. במרכזיה הראשית היתה הודעתם לציבור בערך כך : שלום הגעתם ל... לקוסמטיקה הקש 1 לבית המרקחת הקש 2. אתה מבין הראש שלהם קודם בחרטא ורק אחר כך ברפואה. וזה הראש של כל התפיסה קונבנציונאלית. אלישוע
 

ערני100

New member
אממממ...אתה רוצה לשוט איתי??

חחחחח..אין לי בעיה בכיף. אבל אתה בטוח שלא תטבע??? חחחחח הרבה לפניך ניסו. אני מוכן. מה עליי לעשות?
 
קודם כל למלא את כרטיסך ובתום לב

שנכיר אותך יותר. אתה בן 30 או 23 כפי שכתבת. מה זה 100. אם ארגיש שמטרתך להטביע אותי אנטוש אותך בלי להסס. כאן בפורום הזה אנחנו יכולים לשאול, לענות, לקבל זויות ראיה שונות, אבל לא לקבל טיפול. זהו מעין לובי לקודש הקודשים שלך בעתיד, אם תחפוץ בכך. אם תרצה לשתף אותי במשהו אינטימי במיוחד שלח לי מסר אישי. אלישוע.
 

ערני100

New member
אז ברשותך אני אשתף...

שמחתי לראות את ההודעה שלך. אז אני אפרוש כאן את הבעיות שמכבידות על החיים שלי. מקווה שלא תיבהל.חחח אני כבר נושק כמעט ,אוטוטו,לגיל 30. לצערי,אני לא חש בכך ואני מרגיש עדיין כמו ילד. יש לי המון בעיות בחיים,החל מהמראה שלי (אני לא מכוער,אבל בטח שלא יפה.סתם כמו כל אחד ממוצע.אני נמוך מאוד 1.67 יחסית לגבר.אני כל הזמן צריך לשמור על המשקל שלי כדי לא להשמין וזה מתסכל אותי מאוד.ויש עוד אלף אחד דברים -וזה רק מבחינה חיצונית. מבחינה אישית אני מדוכא מאי ההצלחה שלי בעבודה.ניסיתי להגשים משהו שחלמתי ולמדתי עוד משיחרורי מהצבא,ולצערי כשלתי פעם אחר פעם. אני עובד כבר 5 שנים בעבודה שלא מעניינת אותי, (התחלתי בה במקביל ללימודים שלי כדי שיהיה לי איך לשלם את השכר דירה שלי (אני חי לבד בדירה שכורה),אני חייב לשלם את הביטוח ואת ההוצאות על האוטו (רכב פרטי משלי) ולכן ,אני קם כל בוקר בבאסה ,אבל איכשהו אני מצליח לשרוד את אותו היום. חשוב לציין שאף אחד בעולם לא מודע למצבי. על פניו אני נראה הכי חייכני בעולם,הכי מתוק,ועם ביטחון בעצמי,מכאן ועד הודעה חדשה. אם כי בחודשים האחרונים,אני מפסיק להיות "חייכני".אנשים אני מניח שמים לב לזה,אבל גם אם שואלים,אני הודף את זה במין מבט כזה של "עיזבו אותי". החלום שלי ,המקצועי בעיקר,זה שהייתי כ"כ נעול עליו במשך קרוב ל 6 שנים...התנפץ לי. היו לי כשלונות בעבר,אבל גם אחריהם אזרתי אומץ..שינסתי מותניים,והמשכתי הלאה. למרות שהיה לי קשה והביטחון שלי קרס לאט לאט. היום,אני שוב אחרי 3 כשלונות...בתחום של העבודה שלי...וזהו. אני מרגיש מרוקן לגמריי. מדובר בעבודה שאני מעדיף לא לחשוף. אבל בין כל פרוייקט שקיבלתי...עברה שנה בערך,חצי שנה. ז"א,קיבלתי...נכשלתי...חצי שנה התבשלתי בתוך תוכי..נכנסתי לדכאונות..ואז שבאה לי שוב הזדמנות...חזרתי ממש לחיים,לא הפסקתי לחייך והלכתי באמונה שלמה שהנה אני הולך לעשות את זה...ולכבוש את העולם..ואז שוב לצערי לא הצלחתי . ככה 3 פעמים. הפעם האחרונה לפני חודשיים וחצי. וזהו...אני מיואש לגמריי. הכל שחור. תחושה של רוצה לגמור עם הכל. (אילו היה לי אומץ כמובן). איבדת כל אמונה בעצמי. טיפול פסיכולוגי ניסיתי גם..אחרי 9 פגישות..הבנתי שזה סתם קישקוש. באמת שניסיתי להוציא את המיטב ..אבל זה פשוט חארטה. זהו--אז אני מרגיש אפס. אני יודע שאני כזה. וקשה לי. לגביי התחום של בחורות,אז כמובן שעל זה ויתרתי מזמן. אני בן 30 עוד מעט ומעולם לא היתה לי חברה. מיותר לציין שאת בתוליי איבדתי בגיל מאוד מאוחר (26) וזה גם ע"י נערות ליווי (היו 4 עד עכשיו) אבל מאז כבר 3 שנים אני לא קיימתי יחסי מין. אני מאוד מיני,אבל למי יש מצב רוח לזה בכלל. הבעיה שלי היא שאני נראה מאוד מאוד צעיר. וככל שאני מתבגר בגיל,המראה שלי נהיה יותר "צעיר". אני לא משקר וזה אמיתי. כל חבריי כבר נשואים,ואני רואה את המפרצים בשיער,את הקרחות,את הכרס המשתפלת-ומדובר בחברים שהיו איתי בכיתת ספורט ובצבא היו עם גיזרה שלא הייתה מביישת את דודי בלסר. אני מסתכל עליהם,אני מסתכל עליי-ואני נכנס עוד יותר לדיכאון. אני נראה כמו בן 18.ואני שואל מה יהיה?? מיותר לציין שקשה לי ככה להכיר בחורות. אף בחורה לא רוצה לצאת עם מישהו שנראה כמו הילד שלה.וכפי שאמרתי..גם בלי עבודה מספיק מכובדת. אני יודע שזה נראה לכם פשוט,אבל תאמינו לי שלא. אני יודע שתגידו לי שמה שבנאדם מקרין זה מה שחשוב וכו' וכו',אבל תאמינו לי שאני מקרין בגרות,אני מקרין אחריות. אבל קשה לעצמי לקרוא לי "גבר".כי אני לא. לא בחזות לפחות. אני בטוח שיש השלכות אדירות להיותי לא מאושר בחיי (מבחינת קריירה,מבחינה כלכלית וכו'.) על הקטע של זוגיות.אבל מאז ומעולם לא היתה לי חברה.כי אף פעם בעצם לא הרגשתי שאני שווה משהו.לא עברתי התעללות בבית,חס וחלילה..יש לי משפחה והורים מדהימים..אחים מצויינים. לא אשקר ואומר שבשנים קודמות (נגיד בתיכון) לא תפסתי בכלל אפשרות שבחורה תתחיל איתי.הייתי נראה בי"ב כמו ילד בן 11,כך שאפילו ביני לבין עצמי לא חשבתי שמדובר במישהו ששווה להיות חבר שלו. לא אמשיך ואתבכיין,אבל בשנה האחרונה החלטתי לעשות שינוי בחשיבה. אני נראה צעיר וכפי שאמרתי אני נראה די בסדר. אני מודה ששכירת הדירה,קניית האוטו ואפילו לפעמים שאני מצליח בעבודה (וזה לא קורה הרבה-אני עצמאי,כך שאני לא מוקף בהרבה אנשים) נתנו לי ביטחון ולפעמים מצב רוח. אבל כל פעם שאני נזכר במצבי אני נעשה יותר מיואש. אבל מצד שני אני לא רוצה להישאר בודד ולבד כל הזמן. ובחורות בגילי,פשוט לא שמות עליי. לא בגלל שאני מדבר כמו מישהו ילדותי. אני מתעניין בהרבה דברים ובהרבה נושאים,ויש לי גם כיום שיחות עם ידידות שלי ואנשים שאני מכיר. אבל שום דבר שקשור לאהבה. חשוב לי לציין שהנושא הזה לא ממש מטריד אותי. עניין העבודה,הקריירה,המיצוי האישי שלי....הוא זה שגורם לי להיות שקוע הכי למטה שאפשר. במצב כזה,אני לא חושב שאני בכלל יכול להכיל מישהי. כל חיי קיויתי שכשאגיע לגיל הזה אני אהיה מה שקיויתי להיות. וכשאני כבר הגעתי .....ואני רואה ומרגיש שאני לא הגשמתי אחוז אחד מהיכולות שלי...אני רוצה למות. ואולי בכלל אני לא כזה "גדול" ומוכשר כמו שחשבתי ??? בקיצור,אני מקווה שעכשיו סיפרתי לך את כל מהות חיי. מספיק שיתפתי? .
 

ערני100

New member
תודה על האהבה....

אבל ...מה אני אמור לעשות עם זה? (אני חלילה לא שואל בציניות).
 
בוקר טוב ערן../images/Emo42.gif

אתה לא אמור לעשות עם זה כלום, בן אדם לא יכול לעשות הרבה בעצמו. כי הבעיה נמצאת ברובדים שאין לו יכולת להגיע אליהם ללא תרופה הומיאופתית מתאימה. אדם יכול לשמור על המסגרת שתהיה הרמונית ככל האפשר, לאכול מזון בריא וכו'. אבל ריפוי עמוק אין ביכולתו. וכאן בדיוק נכנסת התרופה ההומיאופתית. הבעיה נולדת ממעמקים ורק אחר כך באה ומתבטאת על פני איבר זה או אחר, במקרה שלך על פני העור ובמפשעות. רק גורם בעל יכולת להגיע אל אותם מעמקים יביא לשינוי וזו תרופה הומיאופתית. הסיפור שסיפרת נגע לליבי וחייב לומר שגם היו נקודות שנגעו בי באופן אישי. יש לי הרבה מה לומר לך ולעצמי ואשתדל להיות ראוי. חוט שני עובר לאורך הסיפור ומקשר בין הדברים. אני אמשיך בשרשור שמתחת לסיפורך. אלישוע.
 
למעלה