בבקשה תרגיעו אותי

פרחאדום

New member
ומה לגבי האמון שהיא נותנת בי?

הפעם היא סיפרה לי וביקשה בפרוש מספר פעמים שלא אדבר על זה-ושברתי את האמון שלה? ובפעם הבאה היא כבר לא תספר! ולא תאמין לי יותר!!!

אני ניהלתי שיחה עם האבא די רצינית סביב הילדים והכנסתי בו בצורה די חמורה בלי להגיד לו את מה שביתי סיפרה לי כי היו עוד נושאים חמורים שהיו על הפרק שהוא התרשל בהם
מעדיפה לא לבגוד באמון של ביתי ולהיות שם בשבילה במאת אחוזים
ובמידת הצורך ואשמע שהדברים התדרדרו לטונים שבאמת הידרשו ממנו או מימשהו חיצוני התערבות ואני מקווה מאוד שלא נגיע לזה- אפעל.
 

azaria

New member
לא לשקר. יש דרכים לדבר עם האב ללא פגיעה בבת

אם תחליטי שיש לדבר עם האב על פרטים שיחשפו את זה שהילדה "הלשינה" - אז ראשית דברי עם הילדה.
אימרי לה שבכוונתך לדבר עם האבא גם על מה שסיפרה לך, והסבירי לה למה את חייבת לעשות זאת על אף בקשותיה שתימנעי מזה.
אם אין לך הסברים טובים בשבילה - אז גם אין לך הסברים מספיק טובים בשביל עצמך, וכנראה שבאמת עדיף שלא תעשי זאת.
ואם את משוכנעת שזה הדבר הנכון לעשות, ושיש סיבות מספיק חשובות - אז את תהיי מספיק בוטחת ומספיק החלטית גם בשביל להסביר את זה לבת שלך.

זו לא שיחת שיכנוע. היא לא חייבת להסכים איתך ולהרשות לך בסופו של דבר (אם כי כמובן שזו התוצאה הרצויה של השיחה). יהיה מספיק אם היא תשמע את עמדתך, תדע מראש מה עומד לקרות כדי שתוכל להיערך לזה מבחינת, תשמע על כך ממך ומראש וזה לא ינחת עליה בהפתעה ומאבא שלה או אישתו מה שיגביר את עוצמת הבגידה שתחווה. ובעיקר - היא תדע שיש לאח שלה ולה אמא שהילדים שלה חשובים לה ושעושה גם מעשים קשים וכואבים למען ילדיה. אפילו אם הפעם היא נפגעת ממה שאת עושה למען אחיה, ועם כל הכאב שלך מזה שאת פוגעת בביתך ואולי מחבלת ביחסיכן - בסתר התת מודע שלה היא תעריך ותבין אותך על ההקרבה שאת מקריבה, הפעם עבור אחיה אבל בפעמים אחרות גם עבורה.

אם הייתי מגיע למצב של להפר אמון של מישהו - אז רק לאחר שיחה כזו שבה הייתי מסביר את האילוצים ומנסה לקבל הסכמה או לפחות הבנה. ובכל מקרה, זו שיחה שבה את מודיעה על החלטה שקיבלת. לא התייעצות או בקשת רשות או כל דרך אחרת שכביכול יש לביתך יכולת להשפיע על העובדה שכבר נקבעה. זו רק שיחת הבהרת מצב. והכנה לצעד שעומד להתבצע.
 

פרחאדום

New member
בבקשה תרגיעו אותי

הגרוש שלי איתו יש לי שני ילדים משותפים התחתן בשנית די מהר ואשתו צריכה ללדת וזה בסדר גמור.
לפני כשבועיים ביתי חזרה הביתה וסיפרה לי משהו לא לפני שהשביעה אותי לא לספר לאבא כלום ממה שהיא מספרת לי.
אחיה שבר כף חדשה שאשתו הטריה קנתה והיא התפוצצה והחלה לצרוח שהילד (בן שלוש וחצי) לא מחונך והיא תפסיק לכבס לא את הבגדים ובחינתה שילבש בגדים רטובים ועוד ועוד ועוד...
ביתי שמעה הכל!!! (היא בגיל ההתבגרות) ולקחה את זה מאוד קשה!
שאלתי כיצד אבא הגיב והיא ענתה היא צחק... (מה שמאוד מתאים לו כי הוא לא יודע להתמודד עם רגשות)
שאלתי מה עשית... היא אמרה לו שהיא תכבס לאחיה את הבגדים בזמן שהם אצלו...

עכשיו עוד חודשיים היא אמורה ללדת את ילדה הראשון מה יהיה אז?
אני לא רוצה להגיד מילה לאבא כדי לא לפגוע באמון של ביתי (התייעצתי עם הפסיכולוג גם בנושא שאמר לי לא להגיד מילה גם בגלל הילדה וגם כדי שאשתו לא תרגיש כאילו אני מרגלת אחריה...)
ואני במילכוד אני לא רוצה שילדיי יפגעו וירגישו ככה! מה לדעתכן אני אמורה לעשות?
 
יקירתי

את הרי יודעת שאין לך כל שליטה על מה שקורה בבית ההוא.
כל מה שאת יכולה לעשות זה לחזק את הבת שלך שיש לה לפחות בית אחד שבו מתנהגים בצורה נאותה,
את יכולה לדבר איתה על תגובות ספונטניות באופן כללי, ואיך אנשים יכולים לפעמים להגיד שטויות בלהט הרגע
את יכולה (אם בא לך) לדבר איתה על תגובות רגשיות קיצוניות אצל נשים בהריון
ובעיקר את יכולה לתת לה אוזן קשבת ותחושת בטחון חזקה אצלך.
מה שקורה שם... עם זה את לא יכולה לעשות כלום.

(אגב - למה היא מכבסת לו בגדים? זו משמורת משותפת?)
 

פרחאדום

New member
כן זו משמורת משותפת


 
חייבת להתייחס לסיפא

ברור שאני מכבסת את הבגדים של הילדים של בעלי, הם גרים כאן חלק מזמנם, והם לא במשמורת משותפת.
לא צריך הגדרה משפטית בשביל לתת לילדים בית, על כל המשתמע מכך.
 
לילה אחד באמצע השבוע

וכל סופ"ש שני?
הילדים שלי מעולם לא השאירו בגד אצל האקס. כלום חוץ ממברשת שיניים...
 
הם לא משאירים

אני קונה להם. כאמור, זה הבית שלהם והם גרים כאן.
קורה לפעמים שהם מעבירים בין הבתים משחקים מסויימים שיש רק באחד מהבתים, אבל ברמת העקרון יש להם כאן כל מה שהם צריכים - חדר, ספרים, משחקים, בגדים, בדיוק כמו שלבן שלי יש.
 
שוב - לילה אחד באמצע השבוע

וכל סופ"ש שני?
זה ממש לא אומר שזה הבית שלהם והם גרים שם.

מה עוד שאצל פרח, אפילו עם משמורת משותפת, לילדה אסור לבוא בלי לתאם מראש...
 

1Shir

New member
ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 3

נראה לי שזה הוגדר הסדרי ראייה ולא משמורת משותפת
הייתי אצל אבא שלי פעמיים בשבוע מהצהריים (סיום המסגרת, גן/בי"ס) עד מאוחר בערב (אחרי ארוחת ערב).
חופשים חצי-חצי (כנ"ל סופ"שים).
לגמרי היו לי 2 בתים!!! לא שלחתי כביסה מאבא לאמא... היה לי ציוד מלא ב-2 הבתים (משחקים, חפצים וכו').
אז באמת כנראה שאצל כל אחד זה אחרת.
 
מרגיעה אותך

אני חושבת שאין אדם שלא קרה לו שיצאו לו מהפה מילים שלא היה צריך להגיד. ובטח כשמדובר באשה בהריון.
אני לא חושבת שאת צריכה לחשוש בגלל זה שמתעללים בהם שם (אם יש לך חשש אמיתי כזה, זה משהו אחר).
מעבר לכך, כל אחד מנהל את ביתו כראות עיניו.
תזהרי מלהקשיב יותר מדי לדיווחים של הילדים על מה שקורה בבית השני, הם צ'יק צ'ק מתחילים לנסות מניפולציות דרך זה, גם הילדים הכי טובים בעולם.
 

פרחאדום

New member
העניין הוא שקורים שם יותר מדי דברים

האבא לא מרשה לביתי להיכנס לבית שלו חופשי למרות שיש לה מפתח בלי להתקשר קודם (משמורת משותפת כבר אמרנו?)
אחרי המקרה שהיה הבן הקטן שלי לא התקרב לאשתו של הגרוש במסיבה בגן הוא בדרך כלל בא אליה היא הזעיפה לו פנים...
הפחד שלי שברגע שיוולד הילד שלה הילדים שלי שהם קטנים יקבלו יחס לא טוב ממנה כי זו שמטפלת בהם רוב הזמן כי הגרוש מגיע בשעות הערב הביתה.
 
ואז...

מקסימום תעברו למשמורת יחידה עם הסדרי ביקור.
אם היא באמת תחמיץ פנים לילדייך ולא תרצה אותם בסביבה, היא תשכנע אותו להסכים לזה.

אגב - החשש שלך לא באויר. גיסתי לשעבר היתה מטורפת על בנה החורג, עד שילדה את ביתה הבכורה. מאותו רגע... והיא אמרה לי במפורש "אני לא יודעת מה עובר עלי, אני יודעת שזה לא בסדר אבל אני ממש לא יכולה לסבול אותו פתאום!"
 

פרחאדום

New member
על מה?

על זה שהוא לא מרשה לה להכנס לבית ללא רשות? כן!
בתחילת הגרושין אמרתי לו שזה לא נותן לה תחושה של בית ושהיא מתלוננת על זה, ושידע שאני נוהגת אחרת.
הוא הקשיב ונשאר בשלו.
שבוע שעבר היא נכנסה ללא רשות והוא כעס עליה כי בגלל זה היא העירה את אשתו...

לדבר איתו על החששות שלי למה שיהיה אחרי הלידה, כן, דיברתי איתו בעדינות...
הזמן יגיד...

ואני?
תמיד אהיה שם בשבילם! אוהבת תומכת מחבקת ויציבה!
"כי את אמא שלי לעולם לא אחליף באחרת...."
 
אם ככה

עשית את המקסימום.
מבינה את הדאגות והחששות שלך
חושבת שאין לך מה לעשות בקשר לזה, חוץ מאשר לדאוג לעבד אותם עם מישהו שהוא לא הילדים (מטפלת / חברה / משפחה / או כאן) כדי שזה לא יצא מולם.
הוא אבא שלהם, והוא מחליט מה יהיה אצלו בבית.
כמובן שאני לא יכולה להגיד שאני מסכימה עם הדרך שלו, אבל זה לא מצב שנשמע מתאים להפסקת הסדרי ראיה.
תהיי חזקה
 
חו"ח הפסקת הסדרי ראיה!!!

את כן יכולה לשנות הסדרי ראיה, או משמורת.
עדיף לסגור ביניכם, אבל אם הצד השני מתנגד, צריך שוב לפתוח את ההסכם בבית המשפט, להראות שהמצב השתנה וכו'. לא הליך קל,עדיף שלא תיגעו לזה!!
 
למעלה