לי יש בעיה אחרת. אני נתקעתי בראש עם
אימאג' של עצמי בגיל 16, ומייחלת להתלבש בהתאם. הווה אומר, בגדים צמודים, שלא ממש עולים בקנה אחד עם הגיל שלי ויותר נכון עם שיפולי השומן וסימני הצלוליטיס שדרים באורח קבע על ירכיי. למזלי, יש לי בעל סופר תומך ומפרגן, שדואג לעשות לי WAKE-UP CALLS ומכוון אותי ללבוש שהולם אותי. בהשראתו עשיתי רכישות רציניות ביותר ב- COMME IL FAUT במקום בכל החנויות של הכוסיות למיניהן, שרק הייתי יוצאת מהן מתוסכלת ועצבנית. אבל שלא תטעי, עדיין היתי שמחה להראות כמו שנראיתי בגיל 16. מעניין עד מתי זה יימשך. כמו שאני מכירה את עצמי, גם בגיל 60 אני אייחל לכך. דווקא בצעירותי - ימי התיכון העליזים - נהגתי להתאפר ולהתגנדר. עם הגיל זה הלך ודעך, וכיום אני כמעט ולא מתאפרת. אולי רק קונסילר להסוות מפגעים בפנים, ומדי פעם אודם (כשאני זוכרת). למזלי אני עובדת במקצוע שדורש הופעה מכובדת, וגם המשרד עצמו מאד מפואר ויוקרתי, כך שאני לא מסוגלת ולא רוצה להתלבש כמו שלוכית ו/או באופן מוזנח ולא מחוויר פנים. ואיך שהוא גיליתי שכשאני מתלבשת יפה ומתאפרת קלות, זה עושה UPGRADINDG נפלא למצב הרוח שלי, ממש מרומם אותו.