נקמתי ונהניתי
New member
יקירתי
תודה על התובנות שהעלית. אני בהחלט מסכימה איתך שאני היא זאת שממשיכה להתבוסס בזה, אבל זה מה יש, האחרים המעורבים בפרשה, מטבע הדברים היו מעדיפים לשכוח ושהכל יהיה "היה כלא היה", אבל זה לוקסוס גדול מדי. אולי אני טועה, אבל כולנו טועים לפחות פעם אחת בחיים, אז אם יסתבר לי, בדיעבד, שטעיתי, אהיה הראשונה להודות בטעותי, בינתיים, אני מאמינה שאני עושה את הדבר הנכון ביותר- עבורי. אין לי שום עניין להתעמק במה זה עושה לאחרים, ומה אחרים חושבים על זה. כולכם פה עושים מה שטוב לכם, כל אחד וההגיון שלו. אני לא תמימה ולא מטומטמת, אבל, תאמיני לי, הוא לא יעשה את זה שוב. ואם כן, נגיע לגשר ונעבור אותו, אולי אז התגובות שלי כבר יהיו אחרות מבחינתו. ואני רוצה להוסיף עוד משהו, גם מעיון ביומנים שלו, וגם מהתגובות שלו בזמן הווידוי ולאחריו, קבלתי את ההרגשה שהוא כבר נסחף ל"שיגרה של בגידות". זה כבר לא היה כזה מרגש, לא פרפרים ולא ציפורים, מן שגרה כזו. בשנים האחרונות זה היה פעם בכמה חודשים, זה לא נשמע משהו שמתרגשים ממנו. קראתי הרבה על הנושא ורציתי לידע אותך, שיש הרבה בוגדים שנמצאים בשגרת בגידות, ובתת ההכרה הם מייחלים למישהו שיפסיק להם את זה. הם לא עושים את זה מרצונם, למרות שאיבדו את העניין, כי זה נשמע טוב, זה נשמע קולי, הם מרגישים מגניבים ומה עוד. לעניות דעתי ( ושוב, תמיד ישנה הסבירות שאני טועה, בעלי חיכה שמישהו יכריח אותו להפסיק עם כל השקרים, המתחים, הפחד להיתפס וכו'). ושוב, אולי אשמע נאיבית, אבל אני מכירה את בעלי ואת התגובות שלו, והמילה "נוכל" פשוט לא מתאימה. אני מאמינה שהוא עבר את מה שכולכם פה עברתם: מנסים פעם אחת, ורואים זבאופן פלאי השמיים לא נפלו, מנסים שוב, ועוד פעם, השמים במקומם, וכך זה נגרר. מה שנקרא: הקלות הבלתי נסבלת של הבגידה. וזה כנראה ממכר.
תודה על התובנות שהעלית. אני בהחלט מסכימה איתך שאני היא זאת שממשיכה להתבוסס בזה, אבל זה מה יש, האחרים המעורבים בפרשה, מטבע הדברים היו מעדיפים לשכוח ושהכל יהיה "היה כלא היה", אבל זה לוקסוס גדול מדי. אולי אני טועה, אבל כולנו טועים לפחות פעם אחת בחיים, אז אם יסתבר לי, בדיעבד, שטעיתי, אהיה הראשונה להודות בטעותי, בינתיים, אני מאמינה שאני עושה את הדבר הנכון ביותר- עבורי. אין לי שום עניין להתעמק במה זה עושה לאחרים, ומה אחרים חושבים על זה. כולכם פה עושים מה שטוב לכם, כל אחד וההגיון שלו. אני לא תמימה ולא מטומטמת, אבל, תאמיני לי, הוא לא יעשה את זה שוב. ואם כן, נגיע לגשר ונעבור אותו, אולי אז התגובות שלי כבר יהיו אחרות מבחינתו. ואני רוצה להוסיף עוד משהו, גם מעיון ביומנים שלו, וגם מהתגובות שלו בזמן הווידוי ולאחריו, קבלתי את ההרגשה שהוא כבר נסחף ל"שיגרה של בגידות". זה כבר לא היה כזה מרגש, לא פרפרים ולא ציפורים, מן שגרה כזו. בשנים האחרונות זה היה פעם בכמה חודשים, זה לא נשמע משהו שמתרגשים ממנו. קראתי הרבה על הנושא ורציתי לידע אותך, שיש הרבה בוגדים שנמצאים בשגרת בגידות, ובתת ההכרה הם מייחלים למישהו שיפסיק להם את זה. הם לא עושים את זה מרצונם, למרות שאיבדו את העניין, כי זה נשמע טוב, זה נשמע קולי, הם מרגישים מגניבים ומה עוד. לעניות דעתי ( ושוב, תמיד ישנה הסבירות שאני טועה, בעלי חיכה שמישהו יכריח אותו להפסיק עם כל השקרים, המתחים, הפחד להיתפס וכו'). ושוב, אולי אשמע נאיבית, אבל אני מכירה את בעלי ואת התגובות שלו, והמילה "נוכל" פשוט לא מתאימה. אני מאמינה שהוא עבר את מה שכולכם פה עברתם: מנסים פעם אחת, ורואים זבאופן פלאי השמיים לא נפלו, מנסים שוב, ועוד פעם, השמים במקומם, וכך זה נגרר. מה שנקרא: הקלות הבלתי נסבלת של הבגידה. וזה כנראה ממכר.