בגידות רבותי בגידות...

[rolan]

לפעמים

עצוב לי אולי תגידו זה לא צריך להיות כך אולי תגידו שאני קצת מגזימה אבל ככה אני מרגישה אוהי משקיע בנו (בשבלולי, סייחה ובי) המון מעבר לקשר ביני לבינו הוא מסיע, דואג, קונה, מתרוצץ, מביא, מתעניין, מסביר, מלמד ועוד המון המון בעצם כמו הורה ביולוגי. ילדיו לא חיים איתנו ובאופן טבעי, הם מקבלים מעט מאוד מכל מה שיש לו להעניק... הרבה פעמים אני מרגישה, שאוהי היה רוצה לתת להם יותר, והוא גם אומר זאת בכל מיני צורות, אבל הם בענייניהם ולא ממש אפשר ליצור את הקשר הזה. ושלא תטעו... הוא לרשותם ולמענם (כמעט) בכל מה שיבקשו... סתם, רציתי לשתף...

 

[blonda3]

רולן....

זה מובן שעצוב לך, ומה איתו-גם לו עצוב?? ואם כן-אז מי כמוני יכולה להבין.... אבל אל תתפסי לעצב, תמיד כדאי לחשוב על מה שיש ולא על מה שאין, ולנסות להתמקד במה שניתן לשנות ולשפר. הקצב של החים היום כלכך מהיר והילדים כלכך עסוקים בעניינים שלהם, שאין ברירה לפעמים אלא להניח להם, וכשהם צריכים משהו, הם תמיד יודעים לבוא ולבקש-לא??? בני כמה ילדיו של אוהי? אתם גרים קרוב? לא לקחת ללב-זאת העצה שלי. ומה זה הקשר הזה-למה את בדיוק מתכוונת?

 

[rolan]

פיספסתי

ולא עניתי לך

על העצב שלו (של אוהי) יספר הוא עצמו, אם ירצה לשתף... ואני ממש לא בעצב כזה שגורם לי לשיתוק, אני לא נתפסת דווקא אליו, אני משתפת במשהו שמלווה אותי... ברקע כל הזמן... מי כמוכם יודעים עד כמה אני יודעת להתמקד בטוב (מספרת לכם כל כך הרבה...) ו... כן, הילדים יודעים לבוא לבקש אבל אני כאם, כהורה לא חיכיתי מעולם שהם יבועו לבקש, ידעתי, ברוב המקרים להתחבר אליהם כדי לתת, לעזור, לייעץ וכו' וכו' עוד קודם שביקשו. לגבי משפחתנו ופרטיה, תוכלי ללמוד (ד"א של כל החברים כאן, מה עם שלך?) מתעודת הזהות של המורכבים המתפרסם בטאג ליינס ובשער הפורום.

 

[blonda3]

רולן../images/Emo22.gif../images/Emo92.gif

את עושה כאן השוואות בינך כאם לילדיך שנמצאים וגרים איתך, לבין אוהי כהורה, שכפי שכתבת בעצמך-"ילדיו לא חיים איתנו ובאופן טבעי, הם מקבלים מעט מאוד מכל מה שיש לו להעניק... הרבה פעמים אני מרגישה, שאוהי היה רוצה לתת להם יותר, והוא גם אומר זאת בכל מיני צורות, אבל הם בענייניהם ולא ממש אפשר ליצור את הקשר הזה. ושלא תטעו... הוא לרשותם ולמענם (כמעט) בכל מה שיבקשו..." ההבדל ביניכם הוא-שהילדים שלך גרים איתך, ואז באופן טבעי את יכולה לראות מה הצרכים שלהם, בלי שהם יבקשו, בעוד שילדיו של אוהי לא נמצאים לידו, הוא לא רואה מה עובר עליהם, ולכן לא יכול לנחש ולא יכול להיות שם בשבילם כמוך. אני מקווה שהצלחת להבין מה שניסיתי להסביר. אין כאן בכלל מקום להשוואה ביניכם.

 

[*יערית]

שותפה להרגשתך../images/Emo24.gif

מעוף נותן מעצמו לילדיי כ"כ הרבה אפילו מותר לי לומר יותר מאביהם הביולוגי{אולי בגלל הנסיבות} אבל באיזה שהוא מקום ...אני יודעת שהוא היה רוצה לתת כך גם עבור ילדיו,אומנם בוגרים, אך תשומת לב היא תשומת לב בכל גיל !

אני מבינה שגם אתם רק בתחילת הקשר שלכם כזוג כמעט כמונו...{שנה וחצי יחד}יש בי תקווה שהדברים יהיו שונה בעתיד..אחרי המבול... אחרי הסערה...

 

[עלמה 3]

אני מרגישה בדיוק כמוך......

הרבה פעמים שאלתי את המורכב שלי, איך זה שאת הילדים שלנו אתה חונק... באהבה ..... מציף אותם בכל מה שאפשר עד להגזמה. שמביאה אותי לכעוס עליו, שהוא נותן ונותן ונותן ול- משקיפים

שאלתי אותו - אתה לא יודע - לחלק להתחלק......... לא שהם נותנים מעצם לקשר.... משיחות רבות על הנושא עם המורכב , הבנתי שהוא עדין מרגיש הרבה כעסים על אמם.. שבגדה בו..... לא פעם אחת ב- אמון שלו ובאהבה שלו... ולדעתי ומכאן הוא משליך את כעסיו וחוסר האמון ליצור משהו עם ילדיו.... אולי זה נשמע כמו באגדות ורע - אבל יום אחד הוא אמר לי ........ תסתכלי טוב טוב על הילד.....אין לו כלום ממני..לא דימיון, מבנה גוף שונה מאד........ וכאן בלב ובאינטואיציה שלי..... אני חש שהוא לא שלי... אני לא מסוגל להתקרב אליו.... פיזית...... מרוב בגידותיה...... אולי ביכלל זה ממישהו אחר...... תמיד שאלתי אותו למה את הילדה אתה מחבק ומנשק ואת הילד לא... זה נראה נורא...... לא יודעת למה ואיך..........הגעתי לנושא הבגידות

עלמה

 

[rolan]

ואם הגענו עד הלום

ופתחנו את תיבת הפנדורה.... ששמה בגידות... אני מכירה את הנושא הכאוב הזה מקרוב הוא כל כך כאוב עד שלקח לי יותר מ 4 שנים להיפטר מכל ההרגלים שסיגלתי לעצמי בעקבותיו... זה אוהי הנהדר שהצליח להבריא אותי איבדתי את האמון באנשים - כולם היו שקרנים, כולם מנסים לנווט אותי, כולם נוכלים מי שנעלם לרגע, בגד בי... זהו הוא כבר חצה את הקווים יש לי כל כך הרבה לספר, אני לא חושבת שאי פעם אהיה מסוגלת לספר הכל, אולי מדי פעם אצליח לשחרר מעט... זו מחלה מדבקת ומדוע? כי הבוגד (לצורך העניין אני כותבת על זכרים בלבד, אבל ברור שיש גם נשים ולא מעטות, אולי אפילו יותר מגברים...) חולה במחלה, הוא לא מסוגל להירפא ממנה, בוגד פעם אחת, בוגד תמיד... הנבגד, נדבק במחלה אחרת שבאה כתוצאה מזו הראשונה, מחלה שנקראת חוסר אמון. מחלה קשה מאוד וכואבת לא פחות יצא לי קצת מבולבל, אני שומעת את המילה בגידה, נהיה לי רע והראש שלי מפסיק לעבוד בהגיון... אתכם הסליחה

 

[יונה לבנה 1]

בגידות../images/Emo122.gif../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif../images/Emo123.gif

נושא רגיש עלמתי....רולן ..... גם אני חושבת שהבוגד יבגוד לנצח....... קראתי חומר בנושא, האמת שפסיכולוגים חושבים קצת אחרת,הם מחלקים את הבוגד לכל מיני סוגים... האקס שלי אסף בתוכו את כל הסוגים ובגד ולדעתי בוגד גם היום. מים גנובים ימתקו.....לדעתי זה היה הבסיס לבגידות שלו,רצה לטעום ולהרגיש שווה . למה רצה להרגיש שווה? כי הוא לא..... עלמתי,החוויה והחשד שהמורכב עבר היא פגיעה קשה ביותר באגו,ישנם גברים אשר מאבדים את האמון בנשים לנצח,אני שמחה בשבילך שהצלחת להרים אותו ולחזק אותו ולהחזיר לו את האמון.

 

[סביב השעון]

אמת (קצת אחרת)

אני הייתי מהבוגדות. לא בטונות. אלא עם אחד לאורך שנים (שניים ליתר דיוק). לא ראיתי בדיוק מה רע בזה.תפשתי את כזה כמשהו שקורה. ולא רק לי. לא הסתרתי מי יודע מה וחייתי עם זה כי הרגשתי שאני באמת מאוהבת ושמערכת היחסים שלי עלולה להרוג אותי. אני תמיד מגדירה שאני אדם שזקוק לקילו אהבה יומית - ומלשעברי קיבלתי מנה של 200 גר' בלבד. הרגשתי שאיתו אני עומדת למות רגשית. אבל חשבתי שזה כך . אני ,מ"הבוגדות" הנשואות ואין מה לשנות. מה שקרה זה שמאהבי אהב אותי 650 גר' ליום , ופתאום הרגשתי שבעצם אני "זכאית " לאהבה שלמה. לא לפירורים שלו וגם לא לנכות הרגשית של לשעברי. נפרדתי משניהם ופעם ראשונה מאז גיל 12 העזתי להתמודד עם עצמי לבד. זה היה תהליך לא קל ולא קצר. אבל הגעתי למקומות אפלים ולא מטופלים . כל ענין הבגידה היה שייך רק ליחסי עם גברים כי אני נושאת חברויות עשרות שנים ללא מאמץ, עם המון אהבה. אז זהו .חמש שנים הייתי לבד , ניקיתי את עצמי. למדתי לאהוב עצמי קצת יותר. התפייסתי עם אמי (שורש לא מעט כעסים שלי). ופגשתי את אהובי. הוא יודע הכל עלי. מעולם לא הבטחתי לו אהבת נצח ובטח לא נאמנות נצח.למה שיאמין לי ? אבל מעולם לא נתתי לו שום סיבה לחשוד בי . מעולם הוא לא נתן לי שום סיבה לרצות מישהו אחר. כמו שאני תמיד אומרת לו: אתה באמת מאמין שיש עוד מישהו בעולם שיכול לאהוב אותי כמוך? אני לא מאמינה. אז יש לי את הבעל הכי הכי בשבילי, ואני שלו והוא שלי ואני אוהבת עד למקומות הכי עמוקים שלי וחושבת עליו כל הזמן תמיד. אני באמת מרגישה שהוא בתוכי תמיד. והוא לא ציפיחית בדבש אלא יהודי קשה המתאים מאד ליהודייה קשה ויש לנו עימותים לא קלים - אבל יש אהבה גדולה בינינו . כל יום אני אומרת לו כמה אני אוהבת אותו וזה נראה לי כמעט כמו נס.כי באמת : איך זה שאני שהייתי כלכך מוכשרת בלהיות ביחסים לא מספקים (וברובם ארוכי טווח )- פתאום מוצאת עצמי עם אהבה כזו. קצת ארוך. לא? אבל יש לי דמעות של התרגשות בגרון.

 

[*יערית]

ואני רציתי להגיד.....

שאף אחד לא שופט...אני בכל אופן הבנתי מה הניע..לא אומרת שאני מקבלת את דרכי הבגידה..אבל גם אני מבחינתו {האקס}בגדתי בו כל שלוש וחצי שנות הנשואים, כאשר במחשבות פינטזתי על גבר אחר... והוא היה מודה לזה.... היום במקום שבו את נמצאת זה החשוב, ויותר מזה התרגשתי לקרוא אותך

שלא תיגמר לכם לעולם האהבה הזו

 

[rolan]

הפוך על הפוך

כארבע שנים לפני שפגשתי את אוהי שלי, היתה לי מערכת יחסים ארוכה (5 שנים) עם איש... זו היתה אהבה מטורפת, לא הגיונית, חולנית ואובססיבית, שהתחילה בבגידה, לא שלי חלילה... שלו... לא אכנס כאן לכל פרטי מערכת היחסים הזו, רק רוצה לספר שבמהלך השנים שהיינו יחד, הוא לא הפסיק לבגוד בי. בפעם המי יודע כמה שתפסתי אותו, וכרגיל חזר והבטיח לי שלא יעשה זאת שנית, שרק אותי הוא אוהב ואני היחידה בעולם... ממש.... בסופו של דבר, הבנתי שאין מרפא שהאיש חולה ולעולם לא יחלים... עזבתי אותו ברגע האחרון, רגע לפני שאבדתי את בנותי, שפיותי, עבודתי וחיי... ידעתי שעכשיו או לעולם לא - כמו אשה מוכה... וכאן בא ההפוך על ההפוך... יצאתי מהמערכת הזו מצולקת בכל פינות נפשי לקח לי שנים לתקן את המעוות, אולם, צלקת אחת גדולה לא הגלידה - חוסר האמון באנשים ובגברים במיוחד. כאשר פגשתי את אוהי הייתי חולה עדיין, חולה במחלת חוסר האמון. הטרפתי אותו, בכל פעם שנעלם שניה מזוית עיני (היינו יחד כל הזמן והמון המון...), חשבתי זהו... הוא עם אחרת, הוא משקר... המסכן סבל, קיבל על הראש, טענות, קיטורים, בכי... המון בכי אמיתי קורע לב ואני?... סבלתי לא פחות אולי אפילו שבעתיים, בכל פעם כזו נקרע לי הלב לגזרים. כל הזמן ניסיתי לעצור את הפרץ, אך ההתקדמות והשינוי הלכו לאט מדי.. אוהי הוא אדם סבלני בצורה מדהימה, אכל את הקשיים הללו וברוב המקרים שתק... רק... פעם אחת... אמר לי - אם זה ימשך כך, לא נוכל להיות יחד... אני שנבהלתי כל כך עשיתי מאמץ עליון, מאמץ כמו להוציא עצמך מביצה טובענית מאיימת, כשאוהי נותן לי ומושך בכל כוחו. כך הבראתי מאותה מחלה נוראית... היום, אני בריאה, אני אשה שלמה, מאושרת בחלקי ועם אוהי היקר שלי. רק לפני ימים ספורים שוחחנו על כך ואוהי ציין שאכן עשיתי צעד ענק והסיפור נגמר... תודה שהקשבתם לי.

 

[rolan]

בגידות.... לא עלינו....

על פי בקשת הקהל משרשרת למעלה את הנושא מנסה לפחות... מקווה שאצליח שלכם

 

[סביב השעון]

אלם

כשאני קוראת דברים כל כך קשים אני פשוט חושבת שכל בעיה שלי ממש שולית. זה באמת משהו קשה .ולא בטוח שהוא פתיר . אני רק מקשיבה ואם יש משהו שאני יכולה לעזור - בקשי.

 

[עלמה 3]

סביבית - חייבת לומר לך , כאן על דפי

הפורום. את אישה - מ ד ה י מ ה , הפתיחות והאומץ שלך והכנות, מדהימה אותי כל פעם מחדש. ומה שאת מביאה כאן לפורום לשמוע אותך בעצם מוציאה את הכל מבפנוכו ללא חשש מחשיפה. את פשוט משהו

עלמה

 

[מזל היחידה]

חדשה כאן וחדשה בהרגשה

קוראת כאן בפעם השניה, לא ממש מרגישה שייכת, אבל הזכרת לי תחושה מהעבר, קשר של יחד עם הילדים, הם לא רצו הוא השתדל יותר.. היום זה שוב קורה אבל אחרת, אני מודה שמה שקשור לילדים מלחיץ אותי! (נראה לי נחמד כאן..)

 

[rolan]

ברוכה הבאה

מזל שהגעת תביאי לנו מזל

שבי תתרגלי ותספרי למה התכוונת...

 

[oehhe]

היחידה

נו יש לנו מזל ביחידה שלנו מזל היחידה באה אלינו. מזל, אוף יש לי חולשה לשם הזה, שבי בנחת, ספרי כמה מילים על עצמך, דפדפי לך למטה וראי במה אנו מעסיקים את עצמנו, והתנחלי לך עמנו. ברוכה הבאה oehhe

 

[יונה לבנה 1]

מזל ברוכה הבאה לבתינו המדהים

אני מודה לא הבנתי. יש לחץ ? שחררי אנחנו כאן בשבילך .

 

[*יערית]

משפשפת עיניים../images/Emo13.gifכל הכבוד מזליקה../images/Emo13.gif

 

[מזל היחידה]

../images/Emo9.gif היי יערית ותודה לכולם

השאלה אם אני שייכת? משפחה מורכבת מהי?