אני חושב שהזמן פשוט טשטש את הסיבות שנפרדנו
ואז הייתי נזכר בכל הטוב שהיה לנו ביחד, והייתי רוצה מזה. ואז הייתי נפגש איתה, ונזכר
אף פעם לא באמת חזרנו להיות ביחד, ואף פעם גם לא הצעתי או רמזתי את זה - פשוט חשבתי על זה. זה לא שלא הייתי מסוגל להפסיק לזוז, זה פשוט שלפעמים לא קל לי להיות לבד, ואז אני מנסה לחשוב על מה אני יכול לעשות בנושא. ואני חושב, 'אולי הגזמתי עם התגובה שלי אז?' או 'אולי היא כבר השתנתה?' ואז אני מתחיל לחשוב, 'מה אם?' ואז אני פוגש אותה, ומבין שעשיתי את כל ההחלטות הנכונות
מערכות יחסים יויו זה לא כיף
ואז הייתי נזכר בכל הטוב שהיה לנו ביחד, והייתי רוצה מזה. ואז הייתי נפגש איתה, ונזכר