בגילוי לב ובכנות... עד כמה זה נכון?

[בינגi]

בגילוי לב ובכנות... עד כמה זה נכון?

תרשו לי ברשותכם לקבוע בבמה זו נקודת הנחה בתקווה לדיון רציני וענייני. פעם הסביר מישהו את ההבדל המהותי בין החוזרים בתשובה ליוצאים בשאלה... בעוד שאלו הראשונים נוקטים בצעד זה מתוך שינוי אידיאולוגי הרי שאלו העוזבים את הדת לרוב זה בא כביטוי למשבר נפשי כלשהו כמו פירוק התא המשפחתי, חוסר בהבנה המשפחתית, וכדו` אל תתפשו אותי על הדוגמאות כחרדים לשעבר ובהווה אתם וודאי מבינים מצויין את העניין..

 

[האנוס החרדי]

חחח

מה בדיוק האידיאולוגיה של החוזרים בתשובה? איומים בגיהנום וכף הקלע של אמנון יצחק??? אתה יודע איזה מחיר משלמים יוצאים בשאלה? כמה הם סובלים בחיים האישיים?מי שעושה זאת עושה רק בשביל לחיות באמת ולא בשקר!!!

 

[פוסקת טהרה]

אלו ואלו אנשים אמיצים

שהיה להם האומץ לשים פס על כולם ולהתחיל לחיות איך שהם מבינים. יחד עם זאת, אני מבינה את אלה שנשארים במקום שהם, בעיקר בגלל שאני אחת מאלו וגם בגלל שלכל שינוי דרסטי יש מחיר כבד מאד שלא תמיד מצדיק את התמורה, בעיקר כשאתה יכול לעשות בבית מה שאתה מבין בלי לעשות הרבה גלים מסביב...

 

[האנוס החרדי]

מסכים עם סוף דברייך

אכן כל שינוי בחיים צריך להיבחן היטיב לפי התמורה!לכן גם אני נשארתי איפה שאני... לצערי הרב...אכן אלה שיוצאים אמיצים מאוד. רק שלא הבנתי מה האומץ הגדול לחזור בתשובה?בזה אני ממש ךואה אומץ,בזה אני רואה פחד!פחד גדול!

 

[פוסקת טהרה]

למרות שנשבר לי מכל הדרעק

בחברה החרדית, אני מבינה את החילוני המצוי שנמאס לו להיות גוי בגדול, בכל מה שנוגע לתרי"ג מצוות כמות שהם, בלי כל התוספות מסביב שכבר הגיעו למימדים מפלצתיים, אני מאמינה וגם משתדלת לשמור. אני גם חושבת שלפחות הרבה מאלה שיצאו ממשיכים להאמין והם רק לוקחים אויר ומתאששים מ"מנת היתר " שהספיגו בהם בכמות מוגזמת... גם החילונים שחוזרים בתשובה מפסידים את החברה שלהם ולעיתים קורבות גם את הבית שלהם.

 

[אדוה קסם]

נכנסתי למקום לא-לי, לא רוצה להרגיז

שלום לפוסקת טהרה ולכולם, בפורום שאני מנהלת הופיעה הודעה על פתיחת הפורום, הסתקרנתי ונכנסתי. אני אתאיסטית שגדלה בבית חצי אתאיסטי-חצי חילוני (כלומר, החצי השני חילוני אך לא אתאיסטי), ובאמת שאני לא רוצה לקלקל לכם את האווירה החמימה שנדמה לי שנוצרה כאן. כך שאקבל לחלוטין בהבנה תגובות שמסלקות אותי מכאן, אבל אני לא יכולה להמנע מלשאול - איפה נתקלת בחילונים שחזרו בתשובה והפסידו את הבית שלהם? בעניין ההפסד החברתי העצום - נכון בהחלט. הפער שנוצר הוא אדיר, ולהערכתי, בלתי-אפשרי לשמר את הקשרים הקודמים באותה רמה של קירבה לאחר חזרה בתשובה (כמו במקרה של יציאה בשאלה). אלא שיש הבדל מאוד מהותי בין השניים, והוא שבעוד ששתי החברות נוטות לאבד עניין במי שהתרחק מהערכים והתפישות הבסיסיים שלהן (כפי שהאדם עצמו נוטה להתרחק מחברתו הקודמת), הרי שבחברה החילונית לא קיים כתם או גנאי על החוזרים בתשובה. אפשר להצטער עליהם, אפשר לרחם עליהם, אפשר להתחיל להשתעמם או להפסיק להתעניין בחברתם, אבל אין דבר מקביל לישיבת שבעה על חוזר בתשובה, לגינויו, לניתוק הקשר או לראייתו כאדם חסר-מוסר או בעל מוסר נחות. ניתוק הקשר בין החברה החילונית לבין החוזר בתשובה, אם וכאשר הוא מתקיים, הוא תוצאה ספציפית של נתק בשפה ובגישה, אך לא תוצאה של אידיאולוגיה ועקרונות, כפי שקורה לא מעט בחברה החרדית. בכל מקרה, מאחלת הצלחה רבה לכל היוצאים, החוזרים, הנשארים וכל היתר...

אדוה

 

[מבולבלונת]

אלו ואלו דברי אלוהים חיים

 

[פוסקת טהרה]

ועכגישו חסר רק קישור

לפס קול של מה שהבאת

 

[אJוכי]

מי אמר שלהתנהגות חייב להיות מניע אחד בלבד????

לכל אדם, (טוב רק להרבה... ) גם לדתי יש מידי פעם הרהורים על אמיתת הדת. ויש גם קשיים חברתיים. ומי אמר שהיציאה באה מתוך מניע כזה דווקא.??? מניעים רבים יכולים להיות ולאורך הדרך יכול "המינון" בין המניעים להשתנות אפילו לאחר שנים רבות, עדיין ייתכנו מניעים חדשים, לשמר את הדרך שנבחרה, שיחליפו מניעים ישנים שכבר אינם רלבנטיים.

 

[בינגi]

הבנתי לאן אתה מנסה להגיע ותגיד לי

אם הבנתי נכון. אתה בעצם בא לרמז את הסיבה שבגלל זה רואים יוצאים שאחרי שנים חוזרים והפוך....???? כי בעצם אלו לא אותם מניעים?

 

[אJוכי]

כמה מילים על מניע למעשה.. ומניע למחשבה...

למעשים שלנו יכולים להיות מניעים רבים. לפעמים הדילמה בין לנהוג כך או אחרת, מוכרעת היות ולהתנהגות אחת יש מניע אחד יותר מלזולתה. ההיבט החיצוני יחשוב שמי שיצא השליך האחורי גיוו את כל הקדוש והיקר. אולם, כל עד לא נכנס אותו אדם לתוך ליבו ומוחו של היוצא, הוא איננו יודע כמה מניעים וכמה מחשבות, עברו, ועדיין עוברים.. בראשו של אותו אדם.. עלול להיות שבהמשך הדרך, יגיעו מניעים מסויימים, או שיתבררו מניעים כאלו ואחרים כלא כל כך רלבנטיים. או אז, עלול אדם לשנות את החלטתו.. וגם שינוי ההחלטה יהיה מונע מתוך דברים כאלו ואחרים.. ושוב יבוא שיקול דעת של כדאיות לעומת הפסד. לפי מה שמונח כעת על כף המאזניים. וכעת ברשותך, נעבור למשהו אחר בהמשך השרשור, כתבו שם שרבנים טוענים שיוצאים, יצאו בשל חוסר יחס או התעללות או אינני יודע מה.... לדעתי, לפני ההכללה הדרמטית על דבר כל כך עדין ורגיש. יש לבחון את הצורך העז של האנושות למצוא סיבה לכל דבר... הצורך הזה נובע, מתוך מגננה אישית. כאשר אני אצליח להניח הנחה לפיה, משפחה שלא נתנה די חום ואהבה (מישהו יודע כמה צריך.?..) עדים של בניה לצאת, בעצם אני בונה לעצמי חומת מגן, כי אני כאילו אומר לעצמי, אני אתן לילדיי המון חום ואז הם לא יצאו. וכעת, כשברור ופשוט מה המניע למצוא סיבה לכל דבר. ועד כמה אני אהנה לו המניע יהיה רחוק ככל האפשר ממני. ודבר שאוכל לייחס לו תכונות מגן עלי. כעת נוכל להבין שדברי אותם מחנכים, הבל הם. לא בגלל שלא יכול להיות שמישהו יצא בגלל שלא קיבל די אהבה. יכול להיות שזה יהיה טריגר. (יכול גם להיות שלא) אבל הבסיס להנחה הזו, לא מגיע ממחשבה מה עובר לשני בראש. אלא ממגננה איך התופעה הזו, לא תבקר בסלון ביתי, בבניי ובילדיי בשורה התחתונה כוונתי לומר, שהצהרות המבטאות סיבה כזו או אחרת.. עושות לנו חיים נוחים וקלים. ולאו דווקא עומדות במבחן המציאות.

 

[יוניבי]

קודם כל אתה כותב נפלא, כעת כרהגלי תן לי לחלוק

ראשית יש סיבה לזה שבן אדם עוזב את הסביבה הטבעית שבו גדל, המשפחה שבה נולד, והחינוך אותו קיבל, כן יש סיבה, אנשים לא ושים דברים כאלו דרמטיים, ולא מוכנים לשלם מחירים כ"כ גבוהים סתם בלי סיבה, חוסר בחום ואהבה יכולים להות טריגר לבחור צעיר או מתבגר שבבית לא קבל חום מספיק, ופתאום נדמה לו שבצד השני נותנים יותר חום, מספיק שבחור חרדי בגילאי העשרה או אפי' פחות, מגיע לבית חולים, והאחות החמודה והרחמניה, מתחילה להתעניין בו וכלמילה שניה זה חמודי ומתוקי, הבחור כולו מסמיק וכשהאחות מחזיקה בידו להכניס לו אינפזיה או כל דבר, צמרמורות של חום וקור עוברים בכל גופו ונעימות משתפשת בכל איבריו, אם הוא היה מקבל יותר חום ואהבה בביתו, הוא היה פחות מתבלבל ומתרגש סיבה נוספת, בחור שקיבל הרבה חום ואהבה אמיתית ולא מן השפה ולחוץ ואי אפשר לעבוד על הילדים בענינים האלו, יהיה מוכן לוותר על הרבה יותר פיתויים רק כדי לא לאבד את משפחתו האוהבת. וברור שחוסר אהבה זה רק סיבה אחת מתוך כמה סיבות הגורמות לבחור צעיר לעזוב את הדת, אבל שאף אחד לא יספר לי שיש יותר מפרופיל האחוז של חוזרים בשאלה, שזה בגלל שהם התעמקו וחשבו והגיעו למסקנה שהאמונה היא לא דרך החיים הנכונה והדת היא שקר, ישנם המון שהגיעו למסקנות אלו לאחר שהחליטו שקשה להם לקייים את מצוות הדת, ובכדי להצדיק א עצמם הם גם התחילולבנות תיאוריות ולקרוא ספרים שאכן הצליחו להביא להם בילבול, כי זה מה שהם חיפשו, משהו שיטיל ספק בכל המערכת שעליה גלו ובמערכת החוקים שבה חונכו...

 

[אJוכי]

צר לי לאכזב... אבל אתה לא חולק.

כתבתי בדברי שחסר בחום ואהבה אכן יכול להוות טריגר ליציאה. אבל יכול גם שלא. כל ההודעה שלי מטרתה הייתה לומר, שלהניח כותרת ולומ ר יציאה בשאלה קרתה בגלל ש..... זה לא נכון!!! זה לא נכון לגבי שו פרט עד שלא תיכנס לתוך מכמני ליבו... ומכאן שזה לא יכול להיות נכון לגבי שום כלל..... ואף אתה לא כל כך חולק על מה שאני כותב... לא נורא האמת והשלום, לפעמים אהבו...

 

[יוניבי]

סבבה לגמרי, חלקתי רק ע"ז שכתבת

שמחפשים סיבה, בכדי להתגונן, וכתבתי שחייבת להיות סיבה

 

[אJוכי]

האחד לא סותר את חברו...

חייבת להיות סיבה למה יצא מי שיצא. אולם הסיבה אותה הגה הרב ממוחו הקודח, בהיות והיא יצאה לאוויר העולם מחמת התגוננות. ניתן להניח שהיכולת שלה לעמוד במבחן המציאות, קלושה למדיי. שיהיה אחלה יום

 

[סוג ב]

לא מסכימה איתך

דווקא, כל החוזרים והמתחזקים מסביבי שאני מכירה או שהכרתי, עשו את השינוי של חזרה בתשובה, אחרי מוות של בנאדם קרוב, אחרי משבר בזוגיות, אחרי משבר אחר בחיים. וידעת שיש משפחות של חילונים שלא מוכנים לדבר עם קרובם שחזר בתשובה, עד ששפיותו תחזור אליו? הנקודה כאן, היא שינוי באורח חיים. לא משנה לאיזה כיוון אתה משנה, לכאן או לכאן, תמיד צריך או אותו אומץ, תמיד יהיו התמודדויות לא פשוטות עם המשפחה, תמיד יהיו קשיים.. היציאה בשאלה יותר קשה, בגלל אותן סיבות שמנו חבריי לפניי..

 

[בינגi]

מסכים איתך חלקית

לכן הסתייגתי ואמרתי לרוב דהיינו יש ויש. אבל אני למשל מכיר המון חוזרים שהחלו בעצם כשחזרו מהמזרח בזמן שלא הניחו ע``ז שלא עבדום.. או סתם צעירים שמחפשים את עצמם ואז מסיקים מסקנות. ויודעת מה, ראינו המון המון סלבים למשל שחזרו כאלו שלא חוו צילו של משבר כאלו שאי אפשר לומר שחסר להם משהו.. ולעומת זה להבדיל לא ראינו רב או אישיות חרדית נחשבת שיצאה בשאלה.. (חוץ מירון ידען..)

 

[יהודי31]

ירון ידען לא היה רב, ואין לו

כמובן סמכות לרבנות.. אני חושב שהוא הגדיר תעצמו כראש הכולל.. שזה תפקיד לא מוגדר ביהדות.. וכמובן בלי שום סמכות..

 

[המיוחדת 3]

שלום

אני חושבת שגם לחזור בתשובה וגם כדי לחזור בשאלה צריכם הרבה אומץ. אומנם היום יש הרבה מודעות ונטייה כזאת לחזור בתשובה מה אין כך בצד השני, אדם חרדי שנוטש את הדת בחברה החרדית מסתכלים עליו כאל מישהו שהלכה לו השפיות. ויתרה מזאת,גם אם אתה נמצא בחברה חרדית ואתה אומנם לא נוטש את הדת בל מספיק שעושים מהלך בחיים שנוגד את השקפותיו של הציבור החרדי,יש מסתכלים כאילו נפלת מאיזה כוכב, וכאילו שאם אתה נמצא בסביבה אחרת מהנורמה המקובלת שם אז אתה כבר לא אדם דתי. שטויות המיץ. וזה אחד שהכי מכעיסים אותי בחברה החרדית. לא משנה באיזה מסגרת הבן אדם נמנצא אם הוא רוצה לרדת מהדת הוא יעשה את זה בין אם הבחורה נמאת בסמינר ובין אם הי נמצאת בשרות לאומי או בצבא.

 

[בינגi]

הייתי מגדיר ומחלק את זה כך...

חרדי שעוזב את הדת מסתכלים עליו כחלש אופי מהבחינה הזאת שלא היה לא כח להתמודד וכו` והופכים אותו למסכן.. לעומת חרדי שמתחיל מה שנקרא ``לעשות פוזות`` דהיינו לגלות סימני פתיחות יתר אז עליו אומרים שהוא `רוצה צומי`...