כמה נקודות למחשבה
הוא כותב: "יום אחד", מספר ישראל הכט, "שמעתי ברדיו תחנה חילונית והיתה שם פרסומת לאיזשהו דיסק. בסוף הם אמרו: ´להשיג בחנויות הספרים´. הייתי בהלם. שאלתי את עצמי, "מה, גם לחילונים יש ספרים?". ואני שואל: כמו שכתב קודמי שאל כל בחור ישיבה או אפילו כל ילד חרדי האם החילונים יודעים לקרוא? האם יש להם ספרים? האם עד כדי כך ניתן להטעות את ציבור הנוער לחשוב שהחרדים לא יודעים שלחילונים יש ספרים? הוא כתב: ניגשתי לראש הישיבה שלי ושאלתי אותו למה אין לנו ספרי מדע והיסטוריה, אז הוא ענה לי שהחילונים טיפשים ובספר התורה יש הכל. ואני שואל: הרי כולנו יודעים מה לומדים בבתי ספר התורניים גם אנגלית גם מתמטיקה והחלק העיקרי זה לימודי קודש אבל עד כדי כך להטעות את הקורא ממעריב לנוער כאילו שלא לומדים לימודי חול בבתי ספר החרדים, איך לא חשבו שיגלו את השקר? האם הם חושבים שהקוראים כל כך תמימים? הכתב המראיין "ממש אובייקטיבי" וכותב: במילים אלה מתאר ישראל את הרגע שבו הבין כי לא- רק –הבגדים- שחורים- בעולם החרדי או שכתב הכתב ה"אובייקטיבי":17 שנים עברו עליו בחיי חושך קשים. (כן כך כתב הכתב, ממש) ואני שואל לכזה כתב עם כזאת מגמה ניתן להאמין איזה מילים הוא השתיל לו ואיזה מילים הבחור אמר? הוא כתב: "בחינוך החרדי", מספר ישראל, "לא מלמדים אותך אנגלית, כי זאת לא שפת הקודש. גם לא מלמדים היסטוריה ומתמטיקה, כי זאת חוכמת הגויים. ואני שואל שוב: האם עד כדי כך תמימים הקוראים שלא יודעים שכן לומדים מקצועות חול אנגלית ומתמטיקה, למה אי אפשר לכתוב כתבה על דתיים בלי לשקר? טוב כבר התעייפתי מלנתח את הכתבה שלא מוסיפה כבוד ליוצאים בשאלה. ולעיתונות החילונית. הזאת מה שכואב שמטעים ציבור שלם של קוראים בתיאור כוזב על הדת והדתיים. ולא רק זה, זה מכתב שממש מאוד מאוד "אבייקטיבי"
