בגלל האזכרות שבפתח (נור, BooBee)

מיכל@בר

New member
אמצעית שכמותך, יודעת, את אומרת

דברים כאלה שתמיד עושים לי לחשוב עוד ועוד. מין הד כזה הם משאירים הדברים שאת כותבת. משפט כמו: "שיחת משוב לעצמך על החיים שלך." יודעת מה הוא עושה? הוא מיד מושיב אותי מול עצמי ואני אומרת לעצמי: קדימה, הביטי לתוך עצמך, איזו כיברת דרך עשית? יש משמעות לחייך אחרי הבום? וכמוך, גם אני מרגישה שהנגיעה בנשמה, מקרבת ומחברת אותי למי שאיבדתי אותו. שם חשוף. שם מקבל. שם מפוייס. שם עצוב. שם הכי מרגיש. אז גם תודה וגם
מכל ה
 

מיכל@בר

New member
BooBee חביבתי.

אם תשימי לב להודעה הראשית, בה הבאתי ציטוט לגבי טקסי האזכרה הפרטיים ולא לגבי זיכרון בכלל, הזיכרון היומיומי שאיתו ובצמוד אליו אנחנו מתנהלים בעולם הזה מאז ולעולם. אני כל כך מבינה את מה שאת מכנה בלבול, ואין בלבול, יש רק המון מחשבות שאצות רצות בראש בקשר לאותו זיכרון. ועלית על נקודה שמטרידה אותי, לפעמים יותר לפעמים פחות, מה יהיה לאחר שאנחנו כבר לא נהיה. ואז אני עונה לי בשקט שבעצם אז נצטרף אליו... באשר לטיפים שביקשת כי אני ותיקה יותר... בשנה הראשונה היה המון מה לומר, כי הדברים לא נאמרו קודם לכן. בשנה השניה הקראתי משהו שכתבתי וחברים של יורם דיברו גם. בשנה השלישית אמרתי שאני מתנצלת, אבל אני מרגישה שאין לי מה לומר, כי אין לי כבר מה לומר. הכל אותו דבר. מלבד זה שהכל רק מתעצם. הגעגועים הופכים לכאב אחד גדול. בפעם הרביעית והחמישית הזמנו את החברים והמשפחה למסעדה אחרי בית הקברות. בבית הקברות הוקראו שירים של יהודה עמיחי, למשל. רציתי נורא שנדבר על יורם, וזה לא הלך. דיברו על הכל חוץ מעליו. בפעם האחרונה דווקא דיברתי על הזמן. מה עושה הזמן. ואז גם הרגשתי שטוב שיש אזכרה שאפשר להזכיר את יורם בלי להרגיש מבוכה, כי זה היום שלו. ובכל זאת, תמיד לפני אזכרה אני לחוצה. מרגישה שלי אישית זה לא נחוץ, שאני עושה כל יום, יום זיכרון קטן בדרכי. זהו חמודה, ממש קוזומרנה...
 

benni (mac)

New member
ושוב הגענו ל:"מה עושה הזמן"

ותמיד ענין הזמן ומשכו והשפעותיו , ענין אותי , אפילו ריתק אותי.כמובן שמבחינתי בלתי אפשרי לנתק את ענין הזמן מ"הענין ההוא..." - מיכל
ומבחינתי כן ,כל אחד או אחת , שחוו אובדנים , הרי מן הסתם, לכל אחד או אחת מהם ומהן , מבנה אישיותו/ה,נקודת הזמן שלהם/ן בעת קרות האובדן. איני ארחיב עכשיו דעתי ...מפחד הגעת דבריי כסימני שאלה...
ובמידה ודבריי הגיעו בכל זאת...אז
לכולם ולכולן. ואחד נוסף
 

benni (mac)

New member
ושוב הגענו ל:"מה עושה הזמן"

ותמיד ענין הזמן ומשכו והשפעותיו , ענין אותי , אפילו ריתק אותי.כמובן שמבחינתי בלתי אפשרי לנתק את ענין הזמן מ"הענין ההוא..." - מיכל
ומבחינתי כן ,כל אחד או אחת , שחוו אובדנים , הרי מן הסתם, לכל אחד או אחת מהם ומהן , מבנה אישיותו/ה,נקודת הזמן שלהם/ן בעת קרות האובדן. איני ארחיב עכשיו דעתי ...מפחד הגעת דבריי כסימני שאלה...
ובמידה ודבריי הגיעו בכל זאת...אז
לכולם ולכולן. ואחד נוסף
 
למעלה