בגלל ש...

[נימרודל]

בגלל ש...

אתם אנשים חכמים, ואנחנו יכולים לדבר פה לא רק על פינק פלויד, אז תקשיבו, היום באה אלי ילדה מהכיתה שלי שהיתה בחול לכמה זמן והיא צריכה להשלים את החומר, היא נחמדה אבל היא לא קוראת הרבה או שומעת מוסיקה טובה. אבל דיברנו קצת אחרי שגמרנו ללמוד. הרגשתי טוב שאני יותר מיוחדת מזה אבל גם הרגשתי רע, אני דיי לבד. היא לא מבינה מזה להיות אני. אני היתי דיי מנודה בכיתה ו' ועכשיו אני גם לא מקובל ממש, אני מהפריקים. אני לא נראית ככה מבחוץ אבל אנשים חושבים שאני מוזרה ואני לא יודעת עם זה טוב או רע. מה איתכם????

 

[PINK FLOYD FAN]

תראי חמודה

זה הכל תלוי אני בבית ספר תחת הסטיגמה פריק בגלל שאני שומע רוק פינק פלוייד וכל הלהקות הטובות אבל יש לי המון חברים בגלל שאנחנו תחת הסטיגמה שנדבקה לנו אז כולנו ניהינו חברים טובים את יכולה לפרט קצת את המצב איך זה מתבטא המוזרות שהם חושבים ולמה?

 

[Ride On The Light]

נימרודל!

א. תודה שאת מחזקת את עצם זה שאני לא האדם היחיד עם הבעיות בפורום

ב. לא חשוב מה אומרים לך ולמה אומרים לך שאת שונה, שאת ככה, ואת ככה ואת ככה- תהיה מה שאת, זה הכי חשוב! אל תהי מה שהחברה הופכת אותך להיות כי אז את נהפכת לתוצר לוואי של החברה. אולי עכשיו בגיל הזה זה ניראה נורא קריטי, כי כל הבנות מתעניינות רק באקססוריז עם כתמי פרה וטבעות פרווה בורוד בזוקה, וכל הבנים מתים עליהם (כי זה הגיל שחווים בו לראשונה ריגוש מיני אמיתי, הוהוהו...

) ומנסים לגעת להן בחזה הקטן שלהן שעטוף בגוזיות של דלתא, אבל צרת רבים היא חצי נחמה-כולם עוברים את זה, ממי! תאמיני לי, חמד-את מי שאת, ולפי מה שידוע לי שאת (מעט מאוד, יקירתי. מעט מאוד!) אז רק תמשיכי להיות מי שאת , כי את הכי טובה שאת ככה! תמשיכי להיות פריקית! פריקים יותר טובים מערסים, תמיד! תמשיכי לקרוא טולקין, והכי חשוב... תמשיכי לשמוע פינק פלויד!

כי את אחלה ככה, ולא יעזור. עוד שנה וחצי שנתיים מי יזכור את זה, בעצם? אנשים מכל הסוגים אוהבים להיות בחברת אנשים חכמים ומיוחדים.

 

[erezsh]

זה לא קל

להיות יוצא דופן. בני אדם בנויים כדי לחיות בחברה ואם הם לא אז הם נעשים מדוכאים ללא שליטתם (חוץ מיוצאי דופן). ועכשיו לעניין - אמנם אין הרבה אנשים "מיוחדים" (כהגדרתך. אני מעדיף לקרוא להם נורמלים, ולשאר אידיוטים/כבשים), אבל הם קיימים. למה שלא תתחברי איתם? הם גם בדר"כ די ידידותיים. וגם אם אין כאלה בביה"ס שלך, את יכולה למצוא אותם דרך האינטרנט (כמו האנשים הנפלאים בפורום הזה). אמנם שיחות דרך האינטרנט הן לא אותו דבר, אבל זה עוזר לסלק את הבדידות (מניסיון). וזה גם לא מונע מלהיפגש המציאות אח"כ. אה, כן - את יכולה לנסות להשתנות ולחיות כמו שאר הכבשים. כנראה תהיי פחות מבודדת, אבל אני בספק אם תהיי מאושרת. מקווה שזה עוזר.

 

[PINK FLOYD FAN]

יפה אמרת

 

[rainbow demon]

אני זאב בודד בחברה ואני מאושר

אבל כנראה שאני באמת מוזר

 

[שלכת בסתיו]

טוב, אז ככה..

קודם כל, אני הגעתי למסקנה המתבקשת ש..מוזר זה טוב! ותראי.., אני לא יודעת בידיוק מה להגיד, אני עברתי הרבה תקופות עד שגיבשתי את עצמי מבחינה חברתית\תרבותית.. [מתביישת להודות (או שלא) שהייתה תקופה ששמעתי את זוהר ארגוב..] ואפילו עכשיו אני עדיין לא מגובשת סופית(?!) אבל..זה שאת מיוחדת כזו [ויש יאמרו ששאר האימבצילים שטוענים להיות מקובלים הם ה'מיוחדים'] מגיל כלכך צעיר, זה מעולה.. כי את איכותית, תאמיני לי שאת איכותית..תסתכלי על כל הזבל שיש מסביב.. את אולי קצת לבד, אבל אני בטוחה שיש עוד כאלה 'בודדים' בביצפר שלך שאת לא ממש מודעת לקיומם.. והילדה ההיא שבאה אליך 'ליעוץ'..את יכולה להיות המיסיונרית שלה..ולתת לה לשמוע את המוזיקה שלך...והופ! יש לך חברה

וחוץ מיזה..באמת שיש פה אנשים טובים ואיכותיים.. אז..הכי חשוב שתשארי איתנו(

) ושתרגישי טוב עם עצמך! [בטוח פיספסתי את הפואנטה איפושהו בדרך..אבל, נו, שיהיה, ניסיתי

]

 

[N a V e]

אצלי זה קצת יותר מורכב...

רוב החברים שלי אכן אוהבים רוק,אבל הולכים לדברים היותר קליטים...סטייל גאנז אנד רוזס ומטאליקה. אישית אני לא אוהב את הכבד ומעדיף את המתקדם/פסיכדלי(לא משנה לי ההגדרה המילולית,את הצליל אני מזהה).למשל,רוב חברי לא אוהבים את פינק פלויד מלבד Anoher Break In The Wall. אבל עדיין,במוזיקה בעברית למשל אנחנו דיי מוצאים שפה משותפת...

 

[jack is the best1]

אני אתקן את המסקנה:

מוזר זה נורמאלי

 

[אופיר 3]

מהנורמלים אנחנו צריכים להזהר

את החיים שלכם אף אחד לא יחיה חוץ ממכם , ובגלל זה צריך לעשות מה שטוב לך ואתה מאמין בו, ולהתחשב באחרים אבל עד גבול מסויים, בתור נער/ה מתבגר/ת זה הכי קשה,אבל גם הכי מאתגר חיים עכשיו לא מחר.

 

[HuRLeY GiRLY]

../images/Emo4.gif

איך הצלחת להכניס את זה לתוך משפט? " בני אדם בנויים כדי לחיות בחברה ואם הם לא אז הם נעשים מדוכאים ללא שליטתם "

 

[erezsh]

מה הבעיה?

זהו מבנה משפט חדש וטרי מהאקדמיה המסחרית ללשון ושאר איברים בשם "משפט מורכב מאוד". לפרטים נוספים: www.thehebrewlanguageacademy.com

 

[HuRLeY GiRLY]

פשוט אני מזדהה איתו ... יותר מדי

ואני לא ניסיתי להכניס את זה למשפט.

 

[erezsh]

אה, טוב. שמח אם עזרתי .

 

[HuRLeY GiRLY]

לא עזרת.. ../images/Emo4.gif

 

[Yael Floyd]

../images/Emo45.gif

 

[Mr Jack]

מצטער...אבל אני לגמרי לא מוצא קשר

ישיר בין המוזיקה שאתה שומע, לבין האנשים שאיתם אתה מסתובב. אז אני שומע רוק ומטאל, בשונה בהחברים שלי, ובכלל מרוב החברה היום. זה לא מונע ממני להסתובב איתם. הם אחלה אנשים, בלי קשר למה שהם שומעים (שאצל רובם זה מזרחית, טראנסים וזה...) חוץ מזה, שהשמעתי לכמה מהחברים שלי את מה אני שומע, וחלקם אפילו התחילו לשמוע כמוני, בערך. אני אוהב להיות מיוחד, כלומר אני לא מיוחד בדרך לבוש וכו'. אבל בקשר למוזיקה, אני שמח מאוד שאני לא שומע מה שכולם שומעים, ואני שונה בדרך זו או אחרת. ועכשיו בקשר אלייך, הילדה הזאת. אם היא נחמדה והכל, תתחברי איתה, אז מה אם היא לא שומעת פינק פלויד ? העיר שתאהבי להיות איתה, ולדבר איתה. ואם את לא אוהבת להיות מנודה. דבר ראשון, בחיים אל תשני את עצמך בשביל להיות "מקובלת", כי זה גרוע מאוד שאנשים עושים את זה. פשוט אם את רואה מישהו נחמד, בלי קשר למה שהוא שומע...תנסי להתחבר איתו. או שכמעט בטוח יש בבצפר שלך חברה של "פריקים", את יכולה להסתובב איתם, הם בדרך כלל אנשים פתוחים ונחמדים מאוד חוץ מזה, שלפי ההודעות שלך שהספקתי לקרוא בפורום, את ילדה מאוד בוגרת, משכילה ונחמדה...כך שלא נראה לי שתהיה לך בעיה. מקווה שעזרתי, למרות שאני יודע שלא.

 

[abarth]

תקראי ת'חתימה שלי. אני איתך.

 

[נימרודל]

הממפ...

זה לא שאני לא ניסיתי להסתובב אם אנשים שלא שומעים אותה מוסיקה, אין לי בעיה איתם, ויש כאלה שאני עדין מתראה איתם, אבל רובם שאני כבר לא מדברת איתם אפילו, מהר מאד גיליתי שבלי קשר למוסיקה שהם אוהבים אם הם בכלל אוהבים, הם אנשים רעים,ריקנים שאני אפילו מפחדת להיות לידם. אז אני לא אומרת שאין לי חברות, ואני לא אומרת שמנדים אותי, אבל אנשים לפעמים מסתכלים שלי בצורה מוזרה כזאת נוקבת. ואיזה ילד אחד בא אלי ואומר, היי תראו את עידית הפריקית וזה כואב... ורציתי לבכות אבל לא עניתי לו, אפילו לא הסתכלתי עליו וכשהגעתי הביתה לא אמרתי לאף אחד, רק אחרי כמה ימים יצא שסיפרתי את זה לאח שלי. גם לו הדברים האלה היו קורים כשהוא היה בגילי. עכשיו יש לו מלא חברים כמוהו, אנשים שממש קל לאהוב כי הם חכמים ונחמדים וחמים, אנשים שתמיד רציתי להיות כמוהם. תמיד רציתי להיות תמיד מוקפת בחברים, רק שאני ממש ביישנית בגלל זה יש לי חברים מהאינטרנט בעיקר. וקשה לי לבוא אל מישהו ולהגיד לו היי ככה סתם. אף פעם גם לא רציתי להשתנות כדי להיות יותר מקובלת. אבל לפעמים בלילה כשאף אחד לא רואה אני מצטנפת לי בתוך השמיכה וחולמת חלומות שווא, שמתי שהוא בחיים שלי יהיה לי טוב כמו לאח שלי. למרות שאני לא חושבת שזה יקרה. ואני יודעת שרובכם מכירים את ההרגשה. גם הבעיה שלי היא שהחברות שלי עוברות עכשיו שלב שאני עברתי בכיתה ו' את הרצון המוסתר שיקראו לך פריק ושיתייחסו אליך ככה רק כדי לקבל תשומת לב, גם אם זה לא מה שהן באמת לגמרי, וחברה אחת שלי באמת מנסה לחכות אותי בהרבה דברים ואני מחכה שזה כבר יעבור, ככה שבינתיים איתן אני לא יכולה לדבר על מה שבאמת מציק לי. אני מפחדת להכיר חברים חדשים, אני מפחדת להיכוות מחברות סרק שוב...

 

[נימרודל]

אה ועוד משהו!:

תודה לכולכם על העצות גם אם יש דברים שכבר ידעתי זה טוב לשמוע אותם שוב ממשהו אחר...