בג"צ בהרכב מורחב הגיע לפסיקה בנוגע לפעוט

[עכשיותורי]

בג"צ בהרכב מורחב הגיע לפסיקה בנוגע לפעוט

 

[יסמין@]

לינק טוב לכתבה:

"העליון: הילד האתיופי יישאר במשפחת אומנה"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4468657,00.html

 

[fannyd]

מעניין לקרוא את פסק הדין המלא

בכל מקרה ההרכב הוכיח שהוא איננו לחיץ ועל כך אני מצדיעה לו.

 

[סביון1]

לא מצאתי בשום מקום שכתבו משהו על קשר עם

המשפחה הביולוגית. לעניות דעתי, לטובת הילד כדאי שישאר עם משפחתו הביולוגית בקשר כלשהוא. אבל ממה שקראתי נראה לי שזה לא יקרה, וחבל.

והנה גם פה הדודה הביולוגית צועקת אל המאמצים "אתם רוצים לקנות אותו בכסף". שוב סיסמאות ריקות שמכפישות אותם ובעצם את כל ציבור המאמצים. כמה קל להפריח סיסמאות כשאתה לא משלם עליהן מחיר. כמה חבל, לא עבורנו אלא עבור ילדינו, שאלה הסטיגמות שהם צריכים לספוג.

 

[אבי351]

הילד יאומץ עי משפחת האומנה

 

[fatfat]

סביון כתבו שזה לא יתקיים

שבמקרה הספציפי אין הצדקה לאימוץ פתוח. האמת היא שהתחלה סברתי כמוך, שרצוי שיהיה קשר של הילד עם משפחתו הביולוגית גם כדי שבעתיד לא יוכל להטיח בהורים שהמשפחה הביולוגית רצתה קשר והם מנעו זאת.
אבל היום לאחר כל המאבקים וכיוון שממה שנכתב ברור שהדודה אינה מכירה בבהכרה שניתנה להורים כהורים של הילד והודיעה שתמשיך להיאבק, לא נראה לי שבמקרה כזה קשר היה אפשרי ולטובת הילד.

 

[סביון1]

גם אני תהיתי אם הדודה תצליח להתעלות מעל

הכשלון במאבק כדי לשמור על קשר עם הילד. בכל מקרה זה לא רלונטי.

 

[fatfat]

את האמת, אני חששתי שבגלל הלחץ הפוליטי

והרגישות לגבי אפליה של העדה השופטים יפסקו אחרת. שמחה בשיל הילד ובשביל הוריו שזה לא קרה.

 

[נוני 75]

שמחה על פסק הדין

גם אני חששתי שבגלל הלחץ הפוליטי ישכחו שמדובר בילד שמכיר משפחה אחת .
ושיגיע השקט לבית ויוכלו לחזור ליהנות כמשפחה .

 

[Lipapush]

החלטת בית המשפט מלאה אותי בשמחה

שלום לכולם, מציינת שזו הפעם הראשונה שאני כותבת בפורום הזה, למרות שאני נכנסת אליו לעתים וקוראת סיפורים מדהימים של משפחות נפלאות ורוצה להודות לכולכם על התהליך הגדול הזה שאתם לוקחים על עצמכם.

הסיפור האישי שלי הוא בכך שאני בעצמי מאומצת מחו"ל, אומצתי כתינוקת והגעתי לישראל בגיל כמה חודשים. אני קוראת בהודעות שלכם על פתיחות נהדרת וזה לדעתי הדבר הכי נפלא שאפשר לעשות. אצלי באופן אישי הייתה פתיחות מסוימת אבל לא לחלוטין. ידעתי מגיל 0 שלא יצאתי מרחם האישה שלקחה על עצמה לגדל אותי, לא הסתירו ממני את זה, כמו שלא הסתירו ממני מאיפה הגעתי, אבל כל הנושא הזה של האימוץ היה די סגור. אם אני לא שואלת, לא מדברים על זה, ואני לא הרביתי לשאול. במבט לאחור, זה היה מתוך חשש להעציב את ההורים שלי, ואולי מתוך תחושה של פחד, מה אם יגידו לי משהו שאני לא ארצה לשמוע, או מה אם זה יעציב אותם או אם הם לא ידעו.

החלטת בית המשפט היום לדעתי מיטיבה עם הילד. אנחנו לא נביאים ולא יודעים מה יביא מחר ואיך הילד יתמודד עם השאלות בעתיד, אבל מבחינתי האמת הפשוטה היא כי הילד רואה במאמצים את הוריו, ועל כן אין באמת סיבה להפריד אותו מהם. בתגובות מסוימות ראיתי שאלות רדודות כמו "הוא אתיופי, הם לבנים" ואת הקשר לזה אני באמת לא מבינה, אלפי ילדים מכל מקום בעולם מוצאים בית חם גם אצל אנשים שפיזית שונים מהם לחלוטין, אהבת ילד והורים היא ללא תנאי ואין לה פנים וצבע עור.

אני אישית חושבת שניתוק מוחלט מהמשפחה הביולוגית (במיוחד כזו שנאבקה ורצתה בו) יהיה מוטעה, ואני מקווה שזה לא המצב, ביום בו יהיו לו שאלות אני חושבת שהוא ירצה לדעת אל מי לפנות כמקור ראשון ואני מקווה שהדבר יהיה אפשרי מבחינתו.

 

[עכשיותורי]

אני שמחה שאת כותבת

אני כמאמצת לילד צעיר שמחה תמיד לשמוע ממאמצים בוגרים על נקודת ומבטם ומה שכתבת כאן בהחלט גרם לי לחשוב על מה שאני מקרינה לבני בנושא האימוץ.
נושא האימוץ לכאורה פתוח אבל הוא דוחה בקביעות כל ספר בנושא אימוץ (עולה על הנושא מהר מאוד) ואני מין הסתם לא לוחצת אבל לא הייתי רוצה להגיע למצב שיחשוש מהנושא.
תודה
גרמת לי לחשוב

 

[Lipapush]

היום אני מוצאת שיש לא מעט ספרי ילדים על אימוץ

וזה מאד מעניין ואני מאמינה שמבורך.

ההורים שלי אנשים ענקים אבל הייתה להם טעות אחת קריטית בכל ההליך, והיא שמרוב רצון לעטוף אותי, כי לפי השאלות שלמדתי לשאול (בזהירות רבה, ורק אחרי גיל 18, שוב, מכוון שהנושא היה סגור מאד) התשובות לא היו קלות, היה לי מזל גדול משום שההליך שלי היה מסובך ולמתווכים היה קשר בסחר בילדים כמה שנים אח"כ, המזל הוא שההורים שלי לא סמכו על המציאות המתקתקה שהובטחה להם (הם באו לדרום אמריקה ואמצו אותי משם) ווידאו פעם ושוב פעם שלא יהיה מצב שההליך יהיה לא חוקי- ובגלל עובדות קשות הם העדיפו שאני לא אדע והתחלתי לשאול שאלות איפה שלא בהכרח צריך. במיוחד בתקופת התיכון שמבחינתי הייתה נוראית, זו תקופה שמחפשים את הזהות ונערים ונערות יכוליים להיות מאד אכזריים, זו גם התקופה שאמא שלי הבינה שאולי היא התמודדה עם כל הנושא הזה בצורה מוטעית. אני הבנתי שזה הכל היה מאהבה ולא הייתה לי כל טינה כלפיה כי היא מצדה התמודדה עם דברים איומים.
ההתמודדות שלי עצמי ומה שאני יכולה להגיד לך בתור אמא מאמצת (קודם כל תודה, אולי זה לא באמת משנה, אבל בתור ילדה מאומצת אני מודה לא רק להורים שלי, אלא כל הורה שבוחר להעניק לילד יתום את כל האהבה שניתן, זה פשוט דבר עצום שלא תמיד אתם מבינים, המאמצים, ורואים את זה כטבעי למרות שזה ממש לא), זה שצריך להיות פתוחים אבל לא בהכרח ללחוץ. הצמא הזה לדעת יגיע מהילד עצמו. אצלי זה בא בסוג של גלים. לפעמים אני רואה את מי שמולי ואני לא צריכה יותר. לפעמים אני צמאה לדעת. אני חושבת שהדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות בשבילו זה להקשיב לו, לענות על שאלות בפתיחות אבל מתי שהוא עצמו ירצה לדעת, כי הוא בעצם הכי חשוב, וכשהוא ירצה לדעת הוא עצמו יראה לך, אפילו אם יהיו מקרים שהוא עלול לפחד, פשוט תראי לו שאת שם ואוהבת ולא תשפטי אותו או תחשבי שהוא אוהב אותך פחות (מה שהיה החשש המרכזי שלי, "אם אני אשאל על אמא שילדה אותי אולי אמא שמגדלת תחשוב שהיא לא מספיק טובה?") אני חושבת שכל אחד זה אינדיבידואלי אבל הדבר הכי חשוב זה לפתוח את זה, לא להשאיר את זה סגור, אבל גם לא ללחוץ עליו לשאול, כי לפעמים, גם לא רוצים
סליחה על ההודעה הארוכה

 

[עכשיותורי]

תודה ואל תיתנצלי

ואנא הישארי עימנו
כפי שאמרת עלינו אני אומרת למאומצים בוגרים
מה שלכם טיבעי וברור עבורנו אלו תובנות ואינפורמציה יקרה מכל

 

[בהתחדשות3]

מודה שנשארתי ברגשות מעורבים, אך זו היתה

הרגשתי גם אם הפסיקה היתה הפוכה. היה בזמנו שרשור בנושא ולכן לא אכביר מילים. מקווה שההחלטה הסופית תמלא שלווה את הילד ומשפחתו וגם את דודתו הכואבת.

 

[משתפרת]

 

[fannyd]

סומכת על שופטי בג"צ

יש להניח שהיו להם שיקולים כבדי משקל להחליט כפי שהחליטו. כבר כתבתי שמעניין לקרוא את פסק הדין המלא. הם קיבלו החלטה לא פופוליסטית ובמציאות של היום חשפו את עצמם למתקפות והשתלחויות מצד פעילי העדה שעדיין לא הפנימו את חוקי החברה בה בחרו לחיות אבל כבר למדו לעשות בהם שימוש ציני כשזה משרת את עניינם. מניחה שההחלטה של המשפחה להעמיד את עניינה בחוד החנית של מאבקי העדה הייתה לה לרועץ ומנעה ממנה את האפשרות של אימוץ עם קשר. מקווה עבור המשפחה שתפנים שהחלטת בג"צ בהרכב מורחב היא סוף פסוק ולא יעזרו הפגנות אלימות והשתלחויות.

 

[KallaGLP]

אותי בעיקר מצערת הפומביות של הדבר הזה.

בעוד כמה שנים (ממש לא הרבה) הילד הזה ילמד לקרוא ולגלוש באינטרנט ואני אפילו לא רוצה לדמיין לעצמי כמה יכאב לו לקרוא את כל החומרים שפורסמו בתקשורת. והכל על סמך מה בעצם? איזה מידע הילד הזה באמת יקבל? איזה ידע אמיתי ואובייקטיבי יש למישהו מבחוץ על מצב האם הביולוגית, על מה שבאמת הלך שם וכו'? אולי רק לשופטים יש, ולכן הם אלה, שעל סמך המידע והידע המקצועי שלהם בתחום המשפט, היחידים שיכולים לשפוט ולהגיע להחלטה הטובה ביותר בנסיבות הקיימות. כל היתר - מיותר ומזיק.
אני חושבת שלאדם מהצד בכלל אין את הכלים הדרושים כדי להביע עמדה לכאן או לכאן. אין מספיק ידע, היכרות והבנה של המצב. הייתי שמחה אילו כל התיק הזה מהתחלה ועד הסוף היה מתנהל בדלתיים סגורות ושבכלל לא היינו שומעים עליו.

 

[יסמין@]

 

[אבי351]

כמה שאת צודקת קאלה

 

[fannyd]

"אנחנו ילדנו אותו"

צעקו פעילי העדה בהפגנה אלימה בניסיון להלך אימים על השופטים שישבו בדין. מה עוד יש להוסיף. טובת הילד הופכת כקליפת השום בידי עסקנים וכלי התקשורת שלא בודקים בציציות במרוץ אחר הרייטינג. אכן במדינה מתוקנת זה לא היה צריך להיות בדיוק כמו הפרובוקציה עם מד"א כשכלי התקשורת התחרו בלספר לנו איך סילקו את אנשי מד"א מהכנסת.