בדידות => דיכאון

[dory141]

ביפן התפיסה של קהילה שונה

לכל שכונה יש משטרה קהילתית, שבה השוטר מכיר את כולם, כולל בערים הגדולות. אין כמעט ניכור ביחס למשטרה.

 

[tzachy]

אני חושב שזה גם בסין

יש יותר לכידות.
אגב, כמו לכל דבר, יש לזה יתרונות וחסרונות.
יתרונות - זה אנשים פועלים במשותף ואולי משיגים כך יותר.
חסרונות - כי דווקא ריבוי גוונים, יכול לייצר תובנות שונות. ארה"ב, על כל מגרעותיה, היא עדיין חברה משגשגת ורב תרבותית (כנ"ל קנדה).

 

[dory141]

לא בטוח שאתה צודק

תלוי את מי בחרת להיות השותפה שלך ואיך אתם מנהלים את העסק. כמו בעסק מסחרי, רק שבזוגיות שולטת האמוציונליות. לפעמים אתה יכול לבנות ולהיבנות (או להרוס ולהיהרס) מבת-זוג אחת, ועם השנייה זה יהיה בדיוק ההיפך. אני מכיר ארכיטקט גרמני נוצרי, בן למשפחת כמרים, רווק בן 50 בקרוב , שמנהל יחסים בשל רחוק עם ערבייה מבחריין. ארכיטקטית, כמוהו, אגב. טוב להם ככה? אין לי מושג. אבל זה המודל שהם בחרו. הם פשוט כל הזמן מסתובבים בעולם ואין להם זמן למחויבות "אמיתית".

 

[tzachy]

ברור שתלוי

כל אחד/ת מה שמתאים לו/ה, אבל ואפשר לראות זאת גם בפורום הזה (שהוא לא בהכרח מייצג משהו...) יש כאן הרבה רווקים. אני מכיר לא מעט רווקים/ות ללא זוגית או לפחות שהיו -המון- (עשרות) שנים בחייהם לא בזוגיות.
יש לי למשל חבר בן +50 שהתחתן (עם מישהי צעירה ממנו בהרבה) לפני לא הרבה שנים אחרי עשרות שנים של רווקות ובדידות (היום כבר יש לו ילדים). ההבדל ניכר עליו וזה גם מה שהוא אמר לי ("התחלתי לחיות מחדש", גם אם יש לו עכשיו "צער גידול ילדים"... כלשונו).
מי שרוצה זוגיות מרחוק או בלי טבעת או בלי ילדים וכד'... זו זכותו/ה, אבל זה לא מייצג לדעתי. מי שטוב לו/ה לבד ולא רוצה זוגיות, זה גם בסדר מבחינתי...

 

[dory141]

צודק בעיקרון

לפעמים קורה, מצד שני, שאתה חושב שמצאת את אהבת חייך. אפילו מודל הזוגיות הוסכם (כמו במקרה שלי), מגורים לניסיון ואפילו הוסכם, שלא חייבים להביא ילדים "אם לא יוצא". הבעיה היא שהיא הייתה משוגעת וסבלה ממחלות נפש איומות (היא טענה שלפחות 5 או 6). בקרוב, אגב, אוציא ספר שהופך אותה לסוכנת מוסד קטלנית. במציאות, היא לוביסטית, עיתונאית לעת מצוא וכפי שנוכחתי לאחרונה, כתבת מזון ופנאי.