בדידות

[tzachy]

כמו שכבר נאמר לעיל "על טעם..." וגו'...

 

[לי בא]

ברור ברור

עיר החטאים, אח נוי יורק ניו יורק...

 

[מנהלת בניסיון]

אין כמו העיר הזאת

 

[לי בא]

מצטערת לא להסכים איתך

טיפול הוא דבר נפלא,
לפעמים אנחנו אבודים וצריך עזרה מקצועית שתוציא אותנו מהבור אליו נפלנו.
כשהגוף חולה הולכים לרופא, כשהנפש חולה או מרגישה חלשה או לא טוב, הולכים למי שמטפל בנפש: פסיכולוג, מטפל, מאמן, פסיכיאטר לא משנה השם.
אני מבינה שאת מרגישה שככה בעבר התנערו ממך ומה״צרות״ שלך, אבל זו בהחלט הדרך היחידה לעזור לעצמנו ולנפשנו.
האנשים בפורומים הם אנשים שלא מומחים ומקצועיים במתן תשובות והכוונה ולפעמים זה יכול להיות מסוכן ולא יעיל להקשיב ולפעול לפי תגובות של אנשים מן השורה.
ישנם הרבה טיפולים שלא עובדים, אבל בסוף מגיע זה שעובד.
הלוואי שתמצאי את מה שיעזור לך למצוא את האושר. השלווה.

 

[מטרופוליטנית1]

לא חייבים להסכים

אני אגב גם מתנגדת לרופאים, לטעמי גם הם בזבוז זמן מוחלט.
ולא הייתי מתנגדת כל כך אם לא היה לי ניסיון רב שנים בזה.
לכל בן אדם יש שיקול דעת, וכל אחד בוחר למה להקשיב.
והלוואי.

 

[tzachy]

לגבי רפואה ובכלל...

אני חושב שלרפואה יש די הרבה הצלחות שקשה להתווכח איתן. זה עדיין לא אומר שזה מדע מדוייק, הרפואה, להבנתי (שוב, אני גם בזה לא מומחה) מתבססת על גישה סטטיסטית, לכן יש שיטות שלא תמיד עובדות.

יש רק מדע מדוייק באמת אחד (למרות שתחת ההגדרה "מדעים מדוייקים" נכנסים כמה תחומים), שיש גם שטוענים שזה לא 'מדע', מי שמכונה "מלכת המדעים" והיא המתמטיקה. פיזיקה וכימיה הם גם מדעים מדוייקים, אבל להשקפתי הם פחות מדוייקים מהמתמטיקה, הרפואה לדעתי פחות מדוייקת מהפיזקה והכימיה ופסיכולוגיה אולי פחות מדוייקת מהרפואה. יש כאן, לכאורה, רמות שונות של וודאות, אבל מנגד חשוב לציין שחוסר וודאות מסויים הוא כמובן לא חוסר וודאות מוחלט, כמו שאומרים "לא צריך לשפוך את התינוק עם המים".

בהחלט לכל אדם אמור להיות שיקול דעת וזכותו לבחור.

 

[מטרופוליטנית1]

הניסיון שלי אחר

כמעט תמיד כשאני הולכת לרופא עם איזושהי בעיה, אני יוצאת בלי פתרון לאותה בעיה + בעיה נוספת שהם גילו.
אני יכולה לספור על כף יד אחת את כמות הבעיות שהם פתרו לי.
וזה לא רק אני, מכירה מספיק אנשים ומספיק מחלות שהרופאים פשוט לא יודעים מה לעשות.
על זה שרובם שכחו מזמן להיות אנושיים אני בכלל לא ארחיב.
חבל שזה ככה, אבל זה מה יש.

 

[מנהלת בניסיון]

בעיית המדיה הזאת

שלא שומעים את הטון שבו הדברים "נאמרים".

כמו שכתבתי אחר כך לצחי, הכוונה שלי היתה גם לשיחות עם "סתם" אנשים ברשת
ובטח ובטח שלא רציתי לזרוק אותך מפה למקומות/אנשים אחרים.
מתנצלת שוב שכך זה נשמע.

מקווה שתמצאי את האנשים שהקשר איתם יהיה לך טוב

 

[נדירון מצוי]

הבה נדבר עברית של חוצות

ממרומי גילי אני שולח לך ולפורום שמזמן לא באתי בשעריו את שכתבתי לפני כמה שנים:
הבה נדבר עברית של חוצות,
שקו ב..... כל נותני העצות,
פתגם עתיק מקידמת סיביר,
טורח את זאת לנמק ולהסביר.
וכך הוא אומר אותו חכם קדמון,
שתורתו שוננה בפי ההמון:
שני הדברים הקלים ביותר להיעשות,
הם יריקה על הריצפה וחלוקת עצות.
ואם נרצה זאת עוד מוחשי וקולע,
נותן העצות הוא החכם היודע,
מראש מושבו מעליך, אי שם במרום,
כשאתה מהנהן לרגליו בקצה ההדום.
ברור שמאותה כורסא מורמת מעל,
לחבוק את כתפך פשוט לא יוכל,
בקושי להניח יד מומחה על ראשך,
ולשלח אותך עם עפעוף של ברכה.
לכן, אם שבע נפלתי אך אוכל התרומם,
בי בוער עדיין הלהט לקום ולהילחם,
ולא אחדל לחפש גם שותפים בחוצות,
כאלה שיד מושיטים ולא מלמולים של עצות.