תודה
וואוו.. להתאשפז בגלל זריקה כזו. חתיכת טראומה.
בעבר כבר עשיתי זריקות.. אבל תמיד עשיתי אחת ולא העזתי לעשות שוב. החוויה היתה קשה.
הפעם הבטחתי לעצמי שלמרות שזה קשה אעשה את זה. ועשיתי. ושוב פעם החלטתי שזהו..
הרופא גם ככה לא המליץ על זריקות נוספות. אחרי שראה שהמליצו לי שוב על לעבור ניתוח, כנראה שמשהו השתנה.
הפעם המליץ על טיפול בגלי רדיו. אני מודה שבגלל שגם זה פולשני זה מעביר לי צמרמורת בגוף. נראה לי שאוותר על התענוג.
כמה אפשר להתעלל בעצמי?
לספר על האקשן היום יומי? בעיקר קשור לעבודה שלי. אני בתפקיד מאוד מציף ריגשית ועמוס (עובדת סוציאלית שמטפלת במשפחות). רק שבמקביל שלחו אותי לקורס מטעם העבודה וגם התחלתי להנחות קבוצת הורים. בקיצור, עמוס ומתיש במיוחד כשהכאב משתלב בתוך זה ולרוב משתלט על החיים שלי. לפעמים אני תוהה איך אני עושה הכל עם זה.
בכל מקרה, לא משעמם לי ואני בהחלט יודעת להעריך את החלקים היפים שיש לי בחיים.
ולעומת הפרפלג, חושבת שזה ממש לא לרדת נמוך כשמוצאים לפעמים מקום לשחרר את הקשיים, מקום וירטואלי. דווקא עם אנשים בחוץ קשה לי לדבר על הכל..
וואוו.. להתאשפז בגלל זריקה כזו. חתיכת טראומה.
בעבר כבר עשיתי זריקות.. אבל תמיד עשיתי אחת ולא העזתי לעשות שוב. החוויה היתה קשה.
הפעם הבטחתי לעצמי שלמרות שזה קשה אעשה את זה. ועשיתי. ושוב פעם החלטתי שזהו..
הרופא גם ככה לא המליץ על זריקות נוספות. אחרי שראה שהמליצו לי שוב על לעבור ניתוח, כנראה שמשהו השתנה.
הפעם המליץ על טיפול בגלי רדיו. אני מודה שבגלל שגם זה פולשני זה מעביר לי צמרמורת בגוף. נראה לי שאוותר על התענוג.
כמה אפשר להתעלל בעצמי?
לספר על האקשן היום יומי? בעיקר קשור לעבודה שלי. אני בתפקיד מאוד מציף ריגשית ועמוס (עובדת סוציאלית שמטפלת במשפחות). רק שבמקביל שלחו אותי לקורס מטעם העבודה וגם התחלתי להנחות קבוצת הורים. בקיצור, עמוס ומתיש במיוחד כשהכאב משתלב בתוך זה ולרוב משתלט על החיים שלי. לפעמים אני תוהה איך אני עושה הכל עם זה.
בכל מקרה, לא משעמם לי ואני בהחלט יודעת להעריך את החלקים היפים שיש לי בחיים.
ולעומת הפרפלג, חושבת שזה ממש לא לרדת נמוך כשמוצאים לפעמים מקום לשחרר את הקשיים, מקום וירטואלי. דווקא עם אנשים בחוץ קשה לי לדבר על הכל..
