בהמשך לשרשור של מיכאל - ילד עוין

erezPT

New member
ומה עם ילדים בגיל הרך?

ומה עם יש עוינות מבת הזוג כלפי הילדה? והבת שלה שגרה איתנן עוינת את הבת שלי? גיל רך לדעתי זה עד גיל בר/ת המצווה.
 

rolan

New member
ארז בוא הנה, רגע לא להיעלם

בוא בוא, נשמע מה יש לך לספר לנו... זרקת משהו ונעלמת במקרה גיליתי אותך בנבכי השרשור מי אתה? ספר על מורכבותך... אנחנו כאן שותים
בינתיים
 

erezPT

New member
היתה מורכבות! פתרנו בדרך הגורדית.

בכאב גדול ויתרתי על החברה הכי טובה שלי, כי הבת שלי היתה אומללה ובאה בחוסר חשק. לאחר מעקב שקט בפורום שלכם וחודשיים מחשבה, החלטתי לסיים קשר מיוחד שארך שנתיים של מגורים משותפים. ברור לי שיתכן ואתחרט, אבל הקשר שלי עם הבת שלי נראה לי יותר חשוב.
 

b4icu

New member
מחשבה שונה ../images/Emo140.gif שתי הגרוש שלי...

שלום אספר לך סיפור: "ה"תחביב שלי זה מע' שמע... פעם הבאתי לזוגתי סיפור, ובו מסופר על פרופסור שבא לאונ' ידועה לקורס מנהלים בכירים וביקש להעביר שיעור על ניצול זמן. הוא טען שבשל קוצר הזמן, יתן דוגמא: הוא שלף צינצנת וקופסת אבנים גדולות. הוא הניח את האבנים בצינצנת ושאל: האם לדעתכם יש עוד מקום בצינצנת? לא, השיבו לו. שלף הפרופסור קופסא עם אבנים קטנות ופיזר אותן בחרירים שנותרו בין הגדולות. כאשר סיים שאל: האם לדעתכם יש עוד מקום בצינצנת? חלק ענו בהיסוס לא, וחלק כן. שלף הפרופסור עוד קופסא עם חול ושפך אותו לצינצנת. כאשר סיים שאל: האם לדעתכם יש עוד מקום בצינצנת? השתרר שקט. הפרופסור לקח את קנקן המים שהונח לשתיה על שולחנו ומילא את הצינצנת במים. כאשר סיים, שאל: מה לדעתכם המוסר השכל מהניסוי? אחד המנהלים ענה: אם נדע לנהל את הזמן נכון, נוכל למצוא את הזמן גם לדברים הקטנים בחינו. לא ענה הפרופסור. האבנים הגדולות, מסמלות את הדברים החשובים בחיים: בת זוג, ילדים, בריאות, עבודה, בית... האבנים הקטנות מסמלות את הדברים הפחות חשובים, גינה, מכונית, תחביבים, החול מסמן את הדברים הפחות חשובים, והמים את הדברים הכי פחות חשובים. אם נדע להניח את האבנים הגדולות נכון ואת היתר, ימצא הזמן לכל... באחד הערבים חזרנו מהסרט גלדיאטור, וזוגתי שאלה האם המע' שלך היא אבן גדולה? כן השבתי. אם ככה תוריד אותי בבקשה בבית. הורדתי אותה ונסעתי. למחרת סיפרתי את זה למישהו שהכיר אותה ואותי מהעבודה, בארוחת הצהריים. הוא הקשיב וענה לי. היה לי מקרה כזה עם בחורה שיצאתי איתה. לא אישתי, השיב לה אני נשוי 21 שנה. היא אמרה לי או ש...או שאני יוצאת מהאוטו. ו...שאלתי. נתתי לה לצאת וכד היום אני מטער על זה. קמתי מהשולחן וניגשתי לטלפון. ועכשיו איש יקר לענינך. מחר, תכיר אישה נוספת. היא תהיה חמודה ותהיה לך אהבה. הבת שוב תסמל לך אומללות. ומה אז? ובשלישית? וברביעית? אולי כל העניין זה מאבק על תשומת לבך, על זמן איכות אתך, אולי זה משהו אחר וזה ישוב ויצוף? אז תחכה עד שהקטנה תגדל, ותלך לצבא ו...? האם אתה בטוח שזה הפיתרון? ואם תשאל לדעתי, יש עוד אדם במשוואה. אותה אישה - איך היא מרגישה. האם נתתם לרכבת שחיכיתם כל החיים לצאת מהתחנה? הרהורים.
 

b4icu

New member
גיל הרך?

שלום 1. לא מקובל עלי עוינות מצד מבוגר לילד של בן/בת הזוג. 2. עוינות בין ילדים היא בעיה שההורים חייבים לעזור ולטפל. כל זמן שהאחריות בידי מבוגרים היא אחריות! לילדים אין אחריות לצערנו, ולכן עלנו לנתב את העניין. הבעיה בילד בן 17 שיש לו רצון של מבוגר ואחריות של ילד. התוצאות יכולות להיות בהתאם!
 
בי 4

כל בעיה של ילד אשר מתגורר עם הורה,חייבת התערבות וטיפול של ההורה,בלי קשר לגיל.
 
בי 4

נער בן 17 ,בהחלט יכול לקחת אחריות על התוצאות בעיקר שכל רצונו הוא להזיק. אך ההורה חייב להיות בתמונה
 

b4icu

New member
נער ואחריות ../images/Emo151.gif

שלום ראשית, באוי ונניח שנערים שונים, לוקחים אחריות באופן שונה. אחריות, היא עניין של בגרות. בנידון, הנער לא לוקח אחריות אפילו על נקיון האסלה שבה הוא מחרבן (סליחה על הביטוי), אז מה נצפה ממנו בעיניין פעוט כמו חיי שתי מבוגרים שמצאו את אוזרם זה בחיקו של זה, אחרי טלאות. אין לי ספק שמה שמוביל את הנער הוא רגש אחריות עילאי... אז ככה, בכל הקשור לאחריות, הנער הוא ילד. וזה מה שמעצבן. זהו גיל שהם נראים כמו מבוגרים, צורכים כמו שתיים ולוקחים אחריות של תינוק בן שלוש. הנער מחשיב עצמו כמבוגר. מעשן, נוהג באופנוע, בא והולך כרצונו, עושה כרצונו. מי יגיד לו, הוא כבר גדול! הוא מקיים חיי מין מלאים, מביא חברה שותה (חריף) ואולי גם עוד... הוא מרוויח פה ושם לפרנסתו, מסתובב עם 50 ש"ח, מצית וסיגריות כמו שלוך. על פי כל הסממנים הוא גדול. הוא לא גדול באחריות לחיי אימו והרס שלהם? הוא לא גדול בהבנת המשמעויות, חומרת המעשים או ההשלכות הרגשיות שלהם. הוא לא גדול כדי לשאת בתוצאות. המצפון של הנער נקי כמו טלית של חג! הוא מעולם עוד לא השתמש בו. וכך, בעיני הנער, החיים שלנו מקבלים בערך אותה אחריות כמו האסלה שהותיר. אם אמו תרצה היא תנקה... נכון, הנער יכול לקחת אחריות. אבל הוא לא רוצה. כמו שאינו לוקח אחריות על שום דבר אחר בחייו, כי הרבה יותר טוב לו בחיים בלי אחריות. האם לדעתך הנער (הגדול) מבין את הקשר בין מזיק לאחריות? כמו אותו נער שמכסח סמל של רכב חדש, מרים אנטנה של פלאפון מרכב, כדי להכות בחברו ולזרוק, או נכנס עם עוד 5 (ילדונים בני 17) למונית, ובסוף הנסיעה לא משלם ובורח (טוב שאינו רוצח את הנהג...). ובנוגע למה ההורה חייב. הוא לא חייב כלום. השאלה אם הוא רוצה? בהתחלה הוא רצה, הוא עשה הכל... הנער מלא האחריות עשה לה בית ספר. עכשיו ההורה אולי רוצה אבל פוחד. פוחד מעוד בית ספר, מלאבד את הקשר עם הילד, מעוד צרות. לא, הוא לא חייב. "מקסימום" ילך לו הקשר.
 

yaeli4

New member
b4 יקר, המון כאב וכעס יש בהודעה שלך

שאני מבינה כל מילה בה ומזדהה איתך לחלוטין. אני כל כך מכירה את המקרה הזה, שזה כאילו אני כתבתי את זה, וזה מהפן של זו שהילדים של בעלה מתנהגים ככה, (הגדול בן 19 והשני בן 14). השאלה היא מה תעשה עם כל הכעס הזה. מיכאל, האפשרויות הן כאלה: הילד לא ישתנה. אמא שלו לא תתחיל לחנך אותו אחרת. מה שיש כרגע, רוב הסיכויים שיישאר, רק אולי בהתעדנות מסוימת. יכול להיות שיהיו שינויים כשיגדל. רק יכול להיות, לא בטוח. עכשיו, בוא ננסה להיות פרגמטיים כדי להקל עליך: מיכאל, בגלל הדברים שמניתי לגבי הילד בשורות האחרונות: מה שנותר מבחינתך לעשות זה: - לשים פס ולקבוע עובדות בשטח - אבל זה מצריך כושר ריסון ואיפוק. זכור, עוד מעט הוא בקושי יהיה בבית. - לא להתאפק ולריב כל הזמן ואז גם המצב עם בת הזוג יילך ויחמיר. -לעזוב הכול. לבדוק את הקשר עם בת הזוג. לבדוק אם שווה לך כל המאבק או הקושי הזה, או איך שלא תקרא לזה, ולהתחיל מחדש. האפשרות השלישית היא הקשה מכולם ורק אתה בלבד יכול לענות לעצמך מהבטן. מהלב. יכול להיות שאתה גם צובר כעסים רבים כלפי זוגתך בגלל זה. התחושה שהיא יותר פאסיבית, פחות מגבה אותך ויותר מקבלת את התנהגותו של הילד כמשהו שצריך לחיות איתו. יכול להיות שהזוגיות נפגמת כתוצאה מכך. לכן, מיכאל, כשאתה שוקל את המצב, אתה חייב רק לחשוב על עצמך במערכת הזו. אתה לא תשכנע את המערכת להסתגל אליך. אתה צריך להסתגל למערכת ואם אין לך כוח ואפשרות לזה, תעזוב. ויפה שעה אחת קודם. המון בהצלחה,
 

b4icu

New member
10X4 ../images/Emo39.gif

שלום יעלי אכן, אתמול קבלתי תזכורת "בונה" לחווית הסלידה מהנושא הכאוב... אפשרות שלוש נבדקה כאמור: עזבתי את המגורים המשוטפים כדי לא להיות כבול לדיסוננס של חיים ביחד עם ההרגשה הזו. המחיר שנדרש במהלך 3 שנות ניסיון, גבה שינויים פיולוגיים, שנעלמו תוך פחות מחודש! בלי שום תרופה או טיפול...מדהים! אז גילינו שאי אפשר ביחד, ואחרי חודש גילינו שאי אפשר גם "בלי ביחד". אז נותרו השעות של הביקור - ולשם כך נועדה התזכורת! התעדנות מסוימת? אם לרגע חשבתי שראינו את אותו הסרט באותו בית קולנוע, ואח"כ חשבתי שאולי מדובר בבית קולנוע שונים אך אותו הסרט, מאמירתך המקילה אני מסיק שפשוט ראינו סרטים שונים. השורש "ע ד ן" לא מוכר בסרט שלי. הכעס? אולי יבוא יום ואדע. אני תקווה שלא ישתחרר מול הילד(ים) ויצא כמו בהגדה של פסח - "בחרון אפו, הוציאנו ממצרים". אני מיישם את "אחד" (כמה זמן צריך לעסוק בפרקטיקה כדי לקבל הסמכה ברפואה?), ומחכה. אתמול בערב, עמלתי עד 01:45 לפנות בוקר בביתה, ואז יצאתי לדרך. אמרתי מראש שלא אשאר ללון. היא חשה שמשהו לא טוב בשקט שלי, והתקשרה ב-02:30 (לפנות בוקר) כדי לשאול מה לא בסדר. עניתי שאני מעדיף לא לדבר על כך עכשיו. היא לחצה, אז שחררתי קצת. היא הזכירה לי שבגלל הלחץ בעבודה שלה, אין היא פנויה לעסוק בזה עכשיו (לפחות הבנתי שבקרוב זה ישתנה והיא אולי כן תקח אחריות על חלק מהמצב). אז עניתי לה שזה לא הוגן, שכאשר אני בקשתי לא עכשיו (מעיפות) זה לא התקבל בעוד שבקשתה לא לעסוק בזה עכשיו מסיבות שלה צריך כן להתקבל. היא הבינה שנכנסה למלכודת "לוגית" מסוג OR וסגרה בכעס. אופיני... אז האם זה בסדר שאני מרגיש רע מכל העסק? או שאני לא בסדר...והם בסדר.
 

yaeli4

New member
תשובתי אליך, b4

תראה, אם זה בסדר שאתה מרגיש רע מכל העסק? אין כאן בסדר, או לא בסדר. אם אתה מרגיש רע, זה כי רע לך וצריך לכבד את זה. מה זאת אומרת, אם זה בסדר? "הם" לא בסדר כלפיך לפי הבנתך וזה מה שחשוב. את עייף ומתוסכל וזה בסדר גמור. ולגבי הסרט והקולנוע... כתבתי את המילה התעדנות בעניין של השתנות קלה. הרי אי אפשר לדעת מה צופנים החיים. אבל תראה, מיכאל, זה לא העניין. העניין הוא ההרגשה שלך, זה הדבר הכי חשוב ואתה לא צריך להתחשב באף אחד כשאתה בא לשקול את העניינים. רע לך? אל תהייה במקום שרע לך. וזהו!!!!
 

yaeli4

New member
מקפיצה למען b4, זה שרשור חשוב!

מיכאל, הגבתי לך. צר לי על הכאב שלך. נסה להגיע להחלטה ואולי ייקל עליך.
 

b4icu

New member
תודה יעלי, ראיתי ../images/Emo140.gif

שלום התשובות שלכם, מזכירות לי הומור שחור, כמו אחד התבשר ע"י רופאו שנדבק באידס. טוב, עונה לו החולה תן לי תרופה. אין תרופה לזה, השיב הרופא. אתה חייב לתת לי משהו, מתעקש החולה. טוב, לך תעשה אמבטיות בוץ בים המלח ממליץ הרופא. וזה יעזור, שואל החולה. לא, עונה הרופא אבל לפחות תתרגל לריח...
 
למעלה