בהמשך

ליזי38

New member
בהמשך

להודעה שכתבתי אתמול על ה
של בן זוגי וילדתו שימעו את מה שקרה היום: בן זוגי התקשר ל
ואמר לה שהוא יבוא ביום שבת בשעה 9:30 לראות את הילדה, כמובן שהתפתח ויכוח על השעה על משך הזמן ןכו ואז המכשפה אומרת לו הילדה רוצה להגיד לך משהוא. הילדה לקחה את הטלפון ואומרת לו: תגיד לי מה הקטע שלך? (ילדה בת 7) בן זוגי ראה כוכבים, מה שנקרא עלה לו הדם לראש. ואז הוא אמר לילדה: דברי איתי בבקשה ביותר נימוס וכבוד, אני אבא שלך ולא אחד החברים שלך ואז הילדה החלה לצרוח (למדה מהמכשפה) אתה לא אבא שלי ואני לא רוצה לראות אותך, בן זוגי ענה לה כל עוד את רשומה בתעודת זהות שלי אני אבא שלך, והילדה ענתה : אז בעוד שבועיים כשנהיה בבית משפט אני אגיד שאני לא רוצה שתהיה אבא שלי וניתקה את הטלפון. אם לבן זוגי עלה הדם לראש, לי התייבשו הורידים, ילדיי שהם גדןלים בכמה שנים טובות מהילדה שלו לא יעיזו לומר לי משפט כמו: מה הקטע שלך" או להתחצף אלי כך. אז תגידו לי: הילדה הזו לא עברה שטיפת מוח רצינית? לא הרעילו את מוחה?
 
אלוהים ישמור

בת שבע מבקשת מאבא לנתק קשר....זה עוד לא שמעתי. היא מתכוונת להופיע בבית משפט ולהגיד שם שהיא מוותרת על אבא שלה? רק שופט דפוק לא יבין שיש שם אמא חסרת אחריות לחלוטין. נראה לי שהאמא עומדת להסתבך בצרות עם החוק.
 

dafgol

New member
שטיפת מוח ? חפיפת מוח ../images/Emo10.gif

ואני חשבתי שרק ה
של בעלי יכולה להגיע לשפל המדרגה.... יקירתי חייבת להגיד לך שגם היא עשתה שטיפות מוח לילדה והגיעו גם לבית משפט , אין לי הסבר אבל....היא התעשטה ( ככה כותבים ? ) והנה עוד כמה שעות הם מגיעות לארץ , והבעלול ובתו יפגשו אחרי 5 שנים , והיא תראה את אחיה למחצה בפעם הראשונה....אולי יש עוד תקווה... בכל מקרה שולחת לכם
לעידוד המורל.... נ.ב : אני
טו בת 34 ובחיים לא אמרתי וכנראה לא אגיד משפט כזה להורים שלי.
 

פרח 11

New member
אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים

ישנם אבות שלא זוכרים בכלל שיש להם ילדים ודווקא הם מחזרים אחרי האבא. כמו שאמרתי, צריך לקוות לטוב
 

ליזי38

New member
אמת דיברת פרח

אני מכירה אחד כזה באופן אישי, האבא של ילדיי
 

rolan

New member
אוי ואבוי לאמא שכך מתנהגת!!!

שמעת על בומרנג? זה יחזור אליה ובגדול, ביום מן הימים... בקשר לבעלך... אני הייתי אומרת לו, להגיע לבית המשפט, בעוד שבועיים ושם להציג בפני השופט את כל מסכת ההתעללות שהוא עובר ע"י אשתו ולבקש משמורת מלאה על הבת. אין לי מושג אם זה הדבר הנכון לעשותו, אך נדמה לי שאם לא כן, הילדה תמשיך להגרר אחרי אמה והנתק בסופו של דבר יהיה מוחלט. מחזקת אתכם
 

ליזי38

New member
רולן יקירתי

בהקשר למישמורת דנו בזה בן זוגי ואני והחלטנו לא לבקש משמורת על הילדה מהטעמים הבאים: הילדה האומללה הזו מאומצת והיא יודעת על כך שננטשה על ידי הוריה הביולוגים, היא עברה גירושים של הוריה המאמצים, ולנתק אותה עכשיו מאמה (כמה שהיא לא נורמלית ומכשפה) יגרום לילדה עוד נזק בנוסף לנזקים הנפשיים שכבר נחשפה להם. שנית, בן זוגי חושב שהילדה כל כך אנטי המשפחה הקיימת שלנו שאם ניקח אותה אלינו היא בשום פנים ואופן לא תיקלט אצלינו ולא בגללינו אלא בגללה. שלישית אמא שלה לעולם ואני מדגישה לעולם לא תיתן את הילדה למשמורת של בן זוגי והיא כבר אמרה שעל גופתה המתה היא תיתן לו את הילדה ואיימה שהיא תעזוב את הארץ. אין לי כוח וחשק לכתוב את כל מעלליה של אישה זו, עד כמה היא שקרנית תכמנית , אומר רק שאם היא הייתה מסוגלת לזיף חתימה של בן זוגי על תופס הסכמה לניתוח שהילדה עשתה ולו על מנת שלא תספר לבן זוגי שהילדה עוברת ניתוח אז היא מסוגלת להכל. נמתין למשפט ונראה מה יהיו המסקנות של הפסיכולוגית והעובדת הסוציאלית.
 

1נתי 1

New member
ליזי

זה שהילדה מורעלת זאת עובדה אולם ברצוני להתייחס למשפט "אתה לא אבא שלי" כל הורה מאמץ באיזה שהוא שלב שומע את המשפט הזה הילד המאומץ חווה את חרדת הנטישה ובמשפט זה הוא בוחן את הגבולות של ההורה המאמץ בן זוגך ענה לה כיאות ושימשיך לענות כך ושתמיד יציין ש"אפילו אם את לא רוצה אותי אני תמיד אוהב אותך כי את הילדה שלי - שבחרתי" לא לאבד עשתונות לא להיעלב מדברי הילדה אלא להתמיד בטיפטופי אהבה טיפה ועוד טיפה - בסוף עושות חור גם בסלע הקשה ביותר וזיכרי - אני מדברת מנסיון אישי
 
רעלת חמורה

בפני מקרים כאלה אני נאלמת... מה יש להגיד? הילדה בבוא הזמן תבין שהיא צריכה גם אבא. העצה שלי היא , בתור בת לאב שלא ראה את ילדותיו מאז שאחותי הייתה בת שנתיים ואני בת ארבעה חודשים כי אמא שלי (שהיא לא מכשפה - אבל אז הייתה מושפעת מסבתי בעלת דיעות -נו...) שהאבא לא יוותר עליה ויידע אותה תמיד על נסיונותיו - גם אם היא דוחה את הנסיון. זה קשה אבל זה יותר בריא.
 
טלנובלה

מה עוד לא סיפרתי את הטלנובלה של חיי ( ובאופן לא מפתיע תוצרת ארגנטינה) ההורים שלי נפרדו כשהייתי בת 4 חודשים ובגיל 8 אמא שלי לקחה אותנו (במרמה ) ועלינו ארצה. במרמה כי היא אמרה לאבא שלי שהיא לוקחת אותנו לטיול באורוגווי. לא היה קשר בינינו כל השנים כי אמא שלי אסרה ואבא שלי פשוט היה אדם חלש. היא התחתנה כשהייתי בת 7 עם אדם שהיה אינפנטיל וללא יתרות של טוב לב או תכונות חיוביות ניכרות - אבל כך לפחות יכלה לעזוב את הבית . דבר חיובי מאד על האיש הזה שאני מתעבת עד קצות עצביי אני יכולה לומר: הוא האבא של האחים הנפלאים שלי. חוץ מזה לא ידוע לי על משהו טוב (טוב , כשהם היו קטנים הוא בנה להם אווירון מעץ). ב83 נסעתי לטיול בדרום אמריקה עם לשעברי (לא היינו נשואים) וניסיתי למצוא קשר איתו - לא הצלחתי לאתר אותו. קצת התעצבתי , קצת שמחתי. חודשים מספר אחרי שחזרנו דוד שלי הצליח לאתר אותו - אבל אני לא הייתי מעונינת יותר. ב93 מסגרת הנקיוןוהסדר הגדול של חיי (גירושין וכו') החלטתי ליצור קשר. התקשרתי ל מרכזיה הבינלאומית וביקשתי לקשר אותי איתו (שם משפחתי הוא מאד ייחודי ויש כאלה כמה עשרות בכל העולם)דיברתי עם אישתו (השלישית). אחרכך דיברתי איתו והיה בינינו קשר מכתבים עד למותו ב 97. גם האבא החורג שלי נפטר חודש לאחר מכן והרגשתי יתומה גמורה מאב.(כאב והקלה) היחסים עם האב החורג העיבו עלי במשך השנים ואולי זו הסיבה שאני טוענת שצריך לתת עדיפות גמורה לילדים כאשר יש עימות ביניהם. אמא שלי מודה שהוא לא היה מציאה אבל היא אמרה לי משפט חכם - המסביר אותה , לא אותו: כל הורה עושה הכי טוב ש|הדגששהוא יכול. אני סלחתי והשלמתי עם אמא שלי. וגם ניסיתי ללמוד מזה דבר אחד או שניים. למשל: *כל ילד זכאי לקשר לשני הוריו. *חשוב להתבגר. *בהחלטה להתגרש חשוב שהילדים ישלמו מחיר קטן ככל האפשר. לטובת העניין יש לנו המון כבוד למחול עליו. וזה תקף גם לנישואין השניים. וואוו יצא ארוך נאום לאומה....
 
סביבוש../images/Emo24.gif

וואו זה באמת דרמה . טוב שהצלחתם קצת לתקשר במכתבים לפני שהוא נפטר. ומה גילית סביבוש? איזה אדם הוא היה? האם הצלחת לאזן קצת את הסיפורים של אמא? את מתארת ילדות מאד קשה ,לפחות יש לך קשר טוב עם האחים ?
 
דברים פשוטים

ממש לא גיליתי משהו מיוחד. אדם נחמד, סובל, עם בעיות. נודע לי שיש לי אחות מנישואיו השניים(אנחנו לפעמים מתכתבות במייל). הדרמות הגדולות בעצם הם ענינים קטנים מאד. שום דבר לא השתנה בחיים שלי .לא היה כסף לנסוע לפגוש אותו. אבל בהבדל אחד: הרגשתי סגירת מעגל ושלמות גדולה יותר. לא משהו דרמטי. סתם רגש קטן ונכון.
 
עוד שתי קטנות

לא חוויתי את ילדותי כקשה. מורכבת כן. אבל לא חסרת אונים או ללא יכולת להתמודד איתה.זכיתי להרבה אהבה והערכה והאתגר של לפגוש אדם חרא...נו, לא נורא. הוא מת אני חיה
. בענין האחים שלי הנהדרים האהובים והנפלאים שלי - אני בקשר טוב איתם. יותר מאשר עם אחותי מאב ואם שחצתה את הקווים וחזרה בתשובה.
 

rolan

New member
סביבית ../images/Emo24.gif

קראתי בשקיקה, סיפור עצוב ואף גרם ללחלוחית בעיני. באמת טלנובלה, חשבתי שסיפורים כאלה יש רק בסרטים או בספרים. אני מאמצת את כל מה שאמרת כאן, אך יש משפט מחץ אחד, אותו גם אני תמיד אומרת, לפעמים הוא נשמע לי קצת ריק ולא ממשי, אך לדעתי הוא תמצית ההורות שלנו - "כל הורה עושה הכי טוב שהוא יכול". אני חושבת שמהמקום הזה, לאחר שאנחנו עצמנו חווים את ההורות, מתבגרים ומחכימים, אנחנו מבינים את משמעותו. שהרי איזה הורה, נורמאלי ודורש טובת ילדיו, יבחר עבורם את הרע ביותר?... עם נחמה כזאת, קל יותר לחיות, הכעסים מתנקזים ואפשר להמשיך יחד. השבוע קראתי כתבה במוסף של "הארץ" על פסיכיאטרית שנויה במחלוקת, שבין היתר אומרת שמה שהיה לא מעניין, מעניין מה שיהיה - איך ממשיכים לחיות עם הטראומות והקושי שנוצר בעקבותיהם. אני חושבת שכאן טמון הסוד... לבי איתך
 
לא לי

את יודעת , המשפט הזה משמש אותי כדי לסלוח להורי , כי הרי מה אנחנו ללא סליחה? סתם מרעילים את עצמנו. אני אומרת אותו לדיווה שצריכה לסבול מאמא אינפנטילית ונכה רגשית. אבל ביחס לעצמי אני דורשת המון כדי שילדיי יגידו : היא לא רק עשתה מה שהיא יכולה אלא התאמצה מאד. כי בלי מאמץ - כאילו שאנו מקבלים את ילדינו כמובן מאליו. ולא היא .הם הדבר החשוב ביותר בחיי. בעיני הם המנוף האמיתי להתבגרות. לראות אותם בנפרד ממני זו כל החכמה. כי אחרת אני רואה את השתקפותי וחושבת שזה הם.
 
למעלה