בהצלחה בפורום החדש. יוזמה ברוכה

[רועי החושב]

ועוד דבר

הריפוי שבפילוסופיה יכול להיות בשל היותה פעילות ספורטיבית. הפסיכואנליזה מנסה "לגלות ביחד" כבר איזה מאה שנה והטיפול עצמו אורך בסביבות מאתיים שלוש מאות שנה. ה"לגלות ביחד" זה כל פעם לעצור עוד יותר בהתקדמות של הטיעונים ולמעשה לא חל שיפור באיכות השיחה אלא רק קטיעת הרעיונות וחיטוט בדימויים עצמיים מיותרים. אם נקבל את הפילוסופיה כפי שהיא במקורה היווני- צורת משחק ספורטיבי, אז נבין את הערך הריפויי שלה ונבין גם שיש לתת למטופל לעסוק בספורט תחרותי גופני כי "נפש בריאה בגוף בריא" הוא המוטו שהיה נהוג אז.

 

[ישראל שורק]

טוב, בסדר

 

[רועי החושב]

מה בסדר? התווכח!

 

[שבלוז]

לא רק באמצעות ויכוח. ממש לא.

פילוסופיה ספורט תחרותי ? פילוסופיה לא נתונה תחת שום תנאים של ספורט או תנאים אחרים, ובהחלט לא מוגבלת תחת תנאי תחרות.

 

[שבלוז]

אני מניח שיש כעס ובכל זאת לא רואה

צורך לומר שיש אך ורק כעס.

 

[מקוטיאל]

טעות

ההנחה שלך היא טעות. זאת מטרה גרועה מאד לסלק את הכעס. בכלל, הגישה שהזולת הוא כמונו ושווה לנו היא גישה גרועה. יש זולת שהוא מרושע וטיפש שהוא לא שווה לזולת טוב וחכם. טבעי ואף ראוי שהזולת הטוב יכעס על הזולת הרע. למה לראות את הכעס כשורש כל הרוע בעולם? זה כמו שאומרים שהכסף הוא שורש כל הרוע. אני טוען ששורש כל הרוע בעולם הוא הרוע.

 

[רועי החושב]

שורש הרוע בעולם

הוא האהבה

 

[הרהרנית]

בעד האהבה

צר לי במידה על אנשים שלא נותנים לאהבה את המקום הראוי לה. אם לוקחים את הרעיון מאחורי שיחות עם אלוהים, הרי שכל פעולה , או רגש או מחשבה שלנו, מונעים על ידי אחד מהשניים: פחד או אהבה. ומטרתנו בחיים, להגדיל את המקומות בהם אנו פועלים מתוך אהבה על חשבון המקומות שאני פועלים מתוך הפחד. האם זו סוג האהבה שאתה מדבר? או שמא אתה מוזן מאכזבות וכאבים שנוגעים באהבה בין גבר לאישה, או יחסי הוריך אליך.... ובנוגע לכעס...הרי שיש לי הרגשה ששאלתי לא הובנה כראוי.