אגב supermanZW
בקשר למשפט שכתוב בסוף ההודעה שלך: "אל תבזבזו אנרגיות בלהבין איך אפשר להאמין באלוהים בעולם מלא סבל, עדיף לבזבז אנרגיות בלגרום לאלוהים להאמין בנו" התשובה היא שהסבל הנתפס במוחנו הוא לאו דווקא סבל אחרי שהחיים נגמרי, הוא זכות. למשל, אדם שחטא כל חייו, ע"י סבל, הוא יסבול פחות בגהינום, או אם הוא עשה מעשים טובים רבים, וחטא מעט, יוכל לקבל פרס(גן עדן וחיי עולם הבא) יותר נקיים ויותר טהורים... אז הנה, שנינו לא ביזבזנו יותר מדי אנרגיה, ושנינו הבנו בצורה מסויימת את ה"סבל". (כמובן שאני לא מזלזל בסבל שהוא נורא מעצמו, אלא אני אומר שבהשוואה למה שמובטח לנו אח"כ, הוא לא משמעותי כל כך. ורק אנשים גדולים מצליחים לראות את זה בחיי היום יום. )