בואו נדבר לרגע על נושא לא קל... סטיריאוטיפים

יחידה2

New member
החשש מסטריאוטופים

מי שיודע שאני לוקחת כדורים הוא חברות שבאותו מצב...
אני כבר שנתיים עם ציפרלקס...אין ולו נפש חיה אחת מהמשפחה שמעלה על קצה דעתה שאני עם כדורים.
אקח את סודי הזה לקבר.
כן,חוששת.ממה שיגידו.זה בסוף יפעל נגדי.כי כשיתרגזו עלי זה ייפלט להם ויגידו שאני חולת נפש...
וגם בגן של הילדה לא יודעים..גם הפסיכולוגית בקופ"ח שבה הילדה מקבלת טיפול רגשי,לא יודעת...לא רוצה שידעו.
 

חורף20

New member
עדיף ככה..

גם אני לא סיפרתי כמעט לאף אחד..
שאנשים שומעים שאת לוקחת "כדור פסיכיאטרי" הם פתאום מסתכלים עלייך בעין אחרת,
וחושבים שאת משוגעת בצורה קיצונית ממש
ומתחילים לשאול שאלות מפגרות.
עדיף שמי שלא צריך שלא ידע.
 

Lady Stark

New member
כל מילה בסלע

גרמת לי להזיל כמה דמעות. אני מסכימה שאנחנו חייבים להישאר תמיד עם האצבע על הדופק, לדעת מה הוא מה.
מצטערת על החוויה הקשה עם אמא שלך. אני מרגישה ממך שאת למדת ליישם את ההיפך הגמור בחייך הבוגרים.
 
אני לא כל כך בטוחה

אין לי (וככל הנראה גם לא יהיו לי) ילדים, וכלפי החתולה שלי אני מאבדת את הסבלנות הרבה פעמים, ומזכירה לעצמי את אימא שלי. כמובן זה לא אותו דבר, אבל הכיוון הכללי...
 

Lady Stark

New member
התכוונתי

שביחס הכללי שלך לבני אדם. את לא הולכת לחדר השני.
קבלי
 
הייתה בזמנו את פרשת הכדורים באח הגדול

הפסיכיאטר שרשם למתמודדים תרופות פסיכיאטריות וכו'... פתאום הרבה אנשים בסביבה שלי החליטו להפגין את "ידיעותיהם" בנושא.
הבחור שיצאתי איתו באותו זמן דיבר הרבה על כמה כדורים זה רע ולא טוב, מקלקל את הבנאדם ומוחק את האישיות, בלי לדעת שאני על כדורים. הוא אומנם ידע שיש לי מצבי רוח (לא רציתי להשתמש במושג דיכאון, אנשים משתמשים בו בקלות והרבה לא מבינים את מלוא המשמעות שלו), אבל כדורים...
"תראי אותך, את מסתדרת גם בלי זה! הכל תלוי בכוח רצון!"
 
ואיך זה נגמר?

אם מותר לי להידחף לנושא שבכלל לא קשור אלי...?

ד"א, זה מה שאנשים עושים, מפגינים את "ידיעותיהם" כאשר נושא מסוים עומד על סדר היום החברתי. חשבתי שאני פוליטיקאי בעצמי חודש לפני הבחירות עד שהם עברו ושכחתי למי הצבעתי.
 
איך מה נגמר?

סטארק ענתה על איך הפרשה נגמרה (למרות שאני עדיין לא רואה שזה הסוף)
ועם הבחור זה דווקא נגמר בסדר. סיפרתי לו אחרי כמה זמן. אני חושבת שהוא היה בהלם קצת. אני חושבת שמאותו רגע זה החמיר בעיות שהיו לנו עוד קודם, אבל נהה, זה כבר בעבר.
 
אני פשוט מספר בלשוני הציורית מאוד

למה אני כך ולא אחרת, המעיר/ה נבהלים [ שהרי ידוע שבני אדם "רגילים" מפחדים מאתנו ] ומאז לא מטרידים אותי, אני מקווה שגם אחרים.
ולא
לא הייתי מאושפז מעולם, מסתפק בטיפול מצומצם בעזרת הפסיכיאטר שלא מזיין לי ת'שכל.
את צריכה לראות במקום העבודה התגלגלה השמועה שאני לוקח תרופות, מאז מדברים אתי ב"זהירות" רבה, מתענינים בשלומי, מקפידים לא ללחוץ עליי שלא לצורך.
 
למעלה