בואו נדבר קצת על כעס..
פעמים רבות יחד עם מחלה - נכנס גם כעס לחיינו. כעס על כך שהמחלה שם, כעס על כך שזה קרה לנו או למישהו אהוב, כעס על חוסר הפייריות של המחלה או על דברים אחרים. אבל יש עוד כעס - וזה כעס שמאוד קשה לנו לקבל ואנו מתייסרים בגללו רבות - הכעס על החולה עצמו.
פעמים רבות - בעיקר כשמדובר על מחלה שמתארכת אבל לא רק - אנחנו מוצאים את עצמנו כועסים על יקירנו החולה - על כך שהוא לא משתף מספיק במה שקורה או שהוא משתף יותר מדי, על כך שהוא לא עושה מספיק לדעתנו או שהוא נענה לכל שטות שחולפת ברשת ורץ אחרי כל פתרון מופרך ככל שיהיה, כעס על כך שהוא מתעקש לעשות הכל לבד או כעס על כך שהוא פתאום נהיה חדל אישים וצריך שנעשה בשבילו הכל - אתם בטח מבינים למה אני מתכוונת ומכירים את זה..
לעתים קרובות הכעס הוא כמובן תוצאה של חוסר היכולת שלנו להכיל את הקושי, להכיל את העובדה שהאדם האהוב עלינו מאבד מכוחו, נמצא בסכנת חיים ונזקק לנו כל כך. לעתים קרובות זה יושב על תסכולים ודברים לא פתורים מהעבר - יש המון סיבות לכעס אבל יש להן גם מכנה משותף אחד גדול - הכעס הזה מתסכל אותנו, ופעמים רבות גורם לנו לרגשי אשמה נוראיים. רגע אחרי שהתפרצנו על אהובנו אנחנו לא מאמינים שעשינו את זה, רגע אחרי שיצאנו מביתו בחוסר סבלנות אנחנו לא מבינים איך השארנו אותו ככה..
אני בטוחה שכל אחד שמתמודד עם אהוב חולה - התמודד גם עם הכעס הזה בזמן זה או אחר.
רוצים לדבר על זה?
פעמים רבות יחד עם מחלה - נכנס גם כעס לחיינו. כעס על כך שהמחלה שם, כעס על כך שזה קרה לנו או למישהו אהוב, כעס על חוסר הפייריות של המחלה או על דברים אחרים. אבל יש עוד כעס - וזה כעס שמאוד קשה לנו לקבל ואנו מתייסרים בגללו רבות - הכעס על החולה עצמו.
פעמים רבות - בעיקר כשמדובר על מחלה שמתארכת אבל לא רק - אנחנו מוצאים את עצמנו כועסים על יקירנו החולה - על כך שהוא לא משתף מספיק במה שקורה או שהוא משתף יותר מדי, על כך שהוא לא עושה מספיק לדעתנו או שהוא נענה לכל שטות שחולפת ברשת ורץ אחרי כל פתרון מופרך ככל שיהיה, כעס על כך שהוא מתעקש לעשות הכל לבד או כעס על כך שהוא פתאום נהיה חדל אישים וצריך שנעשה בשבילו הכל - אתם בטח מבינים למה אני מתכוונת ומכירים את זה..
לעתים קרובות הכעס הוא כמובן תוצאה של חוסר היכולת שלנו להכיל את הקושי, להכיל את העובדה שהאדם האהוב עלינו מאבד מכוחו, נמצא בסכנת חיים ונזקק לנו כל כך. לעתים קרובות זה יושב על תסכולים ודברים לא פתורים מהעבר - יש המון סיבות לכעס אבל יש להן גם מכנה משותף אחד גדול - הכעס הזה מתסכל אותנו, ופעמים רבות גורם לנו לרגשי אשמה נוראיים. רגע אחרי שהתפרצנו על אהובנו אנחנו לא מאמינים שעשינו את זה, רגע אחרי שיצאנו מביתו בחוסר סבלנות אנחנו לא מבינים איך השארנו אותו ככה..
אני בטוחה שכל אחד שמתמודד עם אהוב חולה - התמודד גם עם הכעס הזה בזמן זה או אחר.
רוצים לדבר על זה?
