אז זהו שלא... הביקורת שלי:
שליחי הבלוז כבר מזמן הוכיחו עצמם כלהקה מצויינת והיא מורכבת ממוזיקאים מחוננים אחד אחד.... לכן הגענו להופעה נרגשים ומלאי ציפיות ויצאנו עם מצב רוח בגובה הדשא. נתחיל בזה שההופעה התחילה בשעה איחור, עם כל הכבוד לשליחי הבלוז, גם פרדי מרקיורי בעצמו לא היה מרשה לעצמו הופעה בשעה איחור... בלט (מאוד) בהעדרו דני שושן שעם כל הכבוד לניב חובב (ויש הרבה כבוד, הוא גאון מוזיקלי) אני אישית מעדיפה אותו מאחורי הקלידים ופחות בשירה... שלא תטעו, יש לו קול מצויין אבל את הנוכחות על במה שיש לשושן ושצריך במיוחד כשעושים את פרדי, לצערי אין לו. זו היתה ההופעה הכי מרובת פאשלות שראיתי בימי חיי! הביצועים לשירים נעו בין איומים (love of my life) למצויינים (the show must go on) ובאמצע היו המון סתמיים כמו radio ga ga. צ'לי המצויין היה בינוני מינוס ואולי בעצם רק בריאן מיי נשמע טוב כשהוא עושה בריאן מיי אבל הייתי מוכנה להישבע שבשלב מסויים חשדתי שצ'לי פשוט מפחד מהסולואים של בריאן וזו הסיבה שכל פעם לפני סולו "במקרה" התנתק לו המגבר מהגיטרה...
סתם, זה בטח לא בכוונה אבל זה היה מגוחך... לסיכום, אני אוהבת מאוד את שליחי הבלוז אבל ההופעה היתה חובבנית למדי ולפני ההופעה הבאה, רבאק! לפחות תלמדו את המילים!! (עדיין כואבת לי הבטן מההתכווצות עם כל שגיאה....) השכילו שליחי הבלוז ועשו, וסיימו את הערב עם צמד להיטים משנות ה70' שהשאירו בפה טעם של עוד ואני בכנות אומר ששני השירים האלה פלוס קטע בלוז מאולתר באמצע המופע היו החלקים הטובים ביותר של שליחי הבלוז הערב. לסיכום, מדובר בלהקה מעולה ואני ממליצה לכולם ללכת לראות הופעה שלהם בהקדם אבל רצוי שלא כוללת רק להיטי קווין כי אתם עשויים להתאכזב. אני בטוחה שפרדי נאנח בכאב כל הערב (או התגלגל בכד כמו שאמרו פה לפני). לילה טוב.