בוא נדבר על זה

Showy

New member
בוא נדבר על זה

אני לא אוהבת את המושג גילטי פלז'ר. אני לא חושבת שאנחנו צריכיםות להתבייש במוזיקה שאנחנו שומעיםות. אני חושבת שגם אם אמנית מסויימת או שיר מסויים או אלבום מסויים או לאדעת, ווטאבר נחשבים לנחותים או לפחות איכותיים.
אני יכולה להבין שלעיתים לשמוע מוזיקה מסויימת יכול לחשוף לגנאי ולשיימינג והסביבה אבל הצורך הזה להתנצל על מה שאתה שומע ולומר "מודה באשמה" כאילו זה משהו רע וכאילו יש איזו הררכיה של מה צריך לשמוע כדי להחשב מגניב בחברה.

אני חושבת שזה לשמר ולחזק את זה שיש מוזיקה שהיא נחותה יותר ושיש איזה מדרוג של מוזיקה איכותית ולא איכותית ומי שרוצה להיות במשבצת ה"מגניבים" צריך לשמוע מוזיקה מאוד מסויימת כי אחרת הוא לא מגניב. אז כאילו המושג "גילטי פלז'ר" הוא נועד כדי להמשיך לצאת מגניב אפילו כשאתה לא שומע את המוזיקה של ה"מגניבים". כאילו ההתנצלות על מה שאתה שומע הופכת פתאום להיות מגניבה ו"אני עושה מה שאסור". כן אני חושבת שיש אמנים גרועים ומשעעמים ויש אמנים שאני לא סובלת, אבל זו רק דעתי האישית ואני לא חושבת שיש באמת מוזיקה נחותה יותר ומוזיקה נחותה פחות. ואם מישהו שומע מוזיקה שנתפשת כנחותה יותר, להתבייש בזה ולהתנצל על זה, זה ככ עצוב ועלוב בעיניי.
 

DAN1EL

New member
זה מסוכן אם את חושבת שאמנות ותרבות

זה משהו שחיוני וחשוב לצורך קיומה של חברה בריאה.

אם לא - אז זה באמת לא מסוכן.
אז לא נורא, כולה תהיה לנו אמנות גרועה וכולנו נחשוב שזה בסדר ללמוד מהבינוניים ביותר ולא מהטובים והגאונים באמת כי בסך הכל מה זה משנה, הכל אותו דבר ואין היררכיה ויאללה בלאגן.

ואת יודעת מה הכי מסוכן?
שאנשים אפילו לא טורחים להכיר את היצירות החשובות בתחומים שהם אוהבים.
שהם לא יקדישו דקה מהחיים שלהם כדי להתוודע אליהן.
שהם יגידו שהם אוהבים ספרות, אבל שזה לא משנה אם זה טולסטוי או הומרוס או הרלן קובן.

ואני אוהב את הרלן קובן, כן? סופר מהנה. אבל הוא לא הומרוס והוא לא טולסטוי.
וזה מסוכן לא להכיר את הומרוס ואת טולסטוי. זה פשוט מסוכן.
 

Showy

New member
אני חושבת שתרבות ואומנות יכול להיות גם טראש

ומוזיקה שנחשבת נחותה אם יש אנשים שאוהבים את זה. אני בעד מגוון והתסכלות על כל סגנון מוזיקה או אמן מוזיקלי כטעם אישי וכמשהו שראוי שיהיה במרחב המוזיקלי אפילו אם הוא גרוע בומשעמם בעיניי (למרות שלפעמים אני מקצינה בצחוק ואומרת משפטים כמו "למה היא קיימת?)
וכל אחד ואחת יתחברו למה שהם מתחבריםות ואני לא מבינה למה צריכה להיות היררכיה ומידרוג.
אני כן חושבת שראוי להכיר אמנים שפרצו דרך בעולם הספרות והמוזיקה והאומנות. לא סותר את זה שאני חושבת שלא צריך להיות מדרוג.

ואין לי גם את המושגים של "יותר טוב" ו"פחות טוב" מבחינתה טכנית עובדתית. זו פיקציה. אני יותר מתחברת לדיוויד בואי מבטהובן ובעיניי הוא יותר טוב ממנו. אז מה?
 

DAN1EL

New member
זה לא מעניין למה את מתחברת או לא מתחברת

כשבאים לשפוט אם משהו טוב או לא טוב באופן אובייקטיבי.

אני יכול להתחבר גם לכסא לא יציב, אז מה? זה אומר שהוא כיסא טוב?

וגם אני חושב שתרבות ואמנות יכולות להיות גם טראש.
אין טוב בלי רע, מה לעשות.
 

Showy

New member
אני לא מאמינה בשיפוט אובייקטיבי על פי

קריטריונים כשזה נוגע למוזיקה.
 

DAN1EL

New member
וזה ממש לא עניין של טעם.

נתון לויכוח ולדיון? אולי. אם תנמקי.
עניין של טעם? לא.
 

DAN1EL

New member
לא מסכים. זה מושג הכרחי וחשוב.

אני כן חושב שיש היררכיה בין איכות לבין זבל.
מי קובע אותה? זו כבר שאלה אחרת, אבל היא כן קיימת.

אני לא סנוב מוזיקלי, אני שומע המון דברים שלא נחשבים לטובים.
אם אתה שומע טראש מוזיקלי - אין שום בעיה עם זה. רק תהיה מודע לכך שזה טראש, ולכן זה נקרא "גילטי פלז'ר".

אי אפשר לשים את בטהובן ומוצארט ובאך על אותה משבצת עם אריאנה גראנדה. זה לא הגיוני, אוקיי?
האם אפשר ליהנות משניהם? כן.
האם אפשר אפילו ליהנות מאריאנה יותר? וואלה, כל אחד ומה שעושה לו טוב, בכיף.
אבל האם שניהם טובים ואיכותיים באותה מידה? פאק לא.

צריך קודם כל להכיר בכך שיש היררכיה. שהיא קיימת.
ואם את רוצה, את מוזמנת לקרוא על האסתטיקה האובייקטיביסטית של אריסטו.

ואחרי שהכרנו בכך שההיררכיה הזו קיימת, צריך ואף חובה להבחין בין גאונות אמיתית, בין יצירה בלתי מתפשרת שהיוצר הקיז דם כדי להביא לעולם והרחיב באמצעותה את הגבולות האמנותיים ואפילו את גבולות החשיבה שלנו, לבין - למשל - פופ נוסחתי חביב שיוצר בבית חרושת של מפיקים בנאליים.

אין לי בעיה עם הנאה ממוזיקה נחותה.
אני נהנה ממוזיקה כזאת ונהנה מסרטים כאלה.
אבל השם "גילטי פלז'ר" הוא מושלם, כי הוא מאפשר לך גם ליהנות ממנה וגם להכיר בכך שלא מדובר פה במשהו ראוי באמת.

אני גם חושב, אגב, שזה פתוח לדיון וזה בסדר שזה יהיה פתוח לדיון.
לפעמים אני חושב שסרטים שנחשבים לנחותים הם פי אלף יותר איכותיים מסרטים שנחשבים לאיכותיים. כל עוד אני מנמק את זה ולא סתם צועק ש"אין הבדל בין גבוה לנמוך וכל מי שטוען שכן הוא פלצן זקן" - אני יכול לטעון ככה ואפשר אפילו להתדיין על כך.

אבל צריך להכיר בכך שמשהו הוא בהכרח טוב יותר ממשהו אחר.
אין דבר כזה שאין היררכיה. יש.
כל דבר הוא טוב או לא טוב. רק צריך לקבוע את הקריטריונים.

באמנות זה קשה יותר, למשל, מבטכנולוגיה או בנגרות.
האם כיסא מסוים הוא טוב, או לא טוב?
אנחנו יכולים לענות על כך יותר בקלות אם נבדוק את הקריטריונים שהוא עונה או לא עונה עליהם:
האם הכיסא נוח? יציב? עמיד? לא כבד ולא קל מדי? בגובה המתאים? וכו'.

זה שבאמנות הקריטריונים נדמים לך מעורפלים יותר לא אומר שהם לא קיימים. וכשאנחנו באים לשאול האם סרט או שיר מסוים הוא טוב או לא טוב - כן, יש קריטריונים כדי לבדוק את זה, ולא - הנאה סובייקטיבית של אדם אחד מהיצירה היא ממש לא הקריטריון היחיד.
 

Showy

New member
אבל למה אני צריכה להתבייש במוזיקה שאני

שומעת? למה אני צריכה להתנצל על זה שאני אוהבת משהו?
זה נראה לי הדבר הכי דפוק. המדרוג הזה יוצר מצב שאני נמדדת לפי המוזיקה שאני שומעת או שהיא מעידה עליי משהו ושאני "לא בסדר" אם אני שומעת מוזיקה שהחברה תופשת אותה כפחות טובה. זה פשוט בולשיט.
 

Showy

New member
אני לא תופשת גם מוזיקה כדבר טכני כמו כיסא

שבור או כיסא מתוקן. צר לי שאתה תופש את זה ככה. נראה לי ממש הזוי למדוד ככה מוזיקה.
 

DAN1EL

New member
לא אמרתי שלכיסא ולמוזיקה יש את אותם

הקריטריונים, לכן גם לא אמרתי מילה על טכניקה.

רק אמרתי שלשניהם יש קריטריונים למדידה.

הקריטריונים של מוזיקה הם שונים, מן הסתם.
ככה שלא הבנת אותי נכון.
 

DAN1EL

New member
כדי שאנשים לא יחשבו

שבטהובן טוב כמו שאריאנה גראנדה טובה.
זה מסוכן.
 

DAN1EL

New member
לא כתבתי שאת צריכה להתבייש. אפילו כתבתי

את ההפך הגמור, ואני מצטט:

"האם אפשר ליהנות משניהם? כן.
האם אפשר אפילו ליהנות מאריאנה יותר? וואלה, כל אחד ומה שעושה לו טוב, בכיף."

"גילטי פלז'ר" - את לוקחת כנראה ברצינות מדי את העניין של "גילטי".
אני לא באמת חושב שזו אשמה, ושאת צריכה לייסר את עצמך על כך, אבל כן - צריך להכיר בכך שזו לא מוזיקה איכותית באמת, ומכאן השם - "גילטי פלז'ר".

פלז'ר - כי זו מוזיקה שעושה לך טוב.
גילטי - כי בו-זמנית את יודעת שזה רע. כמו סיגריה או דברים שמטוגנים בשמן עמוק.
 

Showy

New member
אבל עצם זה שאתה כותב דילטי פלז'ר מרמז

על זה שזה משהו נחות יותר שצריך להתבייש בו ויענו צריך "לשמוע אותו בסתר" או עם רגשות אשם או ווטאבר.
 

DAN1EL

New member
אבל הרגע הסברתי את הכוונה, אז למה להתמקד

במה אני כביכול "מרמז"?

ואף הדגשתי שאת לוקחת את המושג ברצינות ובאופן מילולי מדי.
 
למעלה