בובולוגיה שימושית 1.5

פ י ו ל ה

New member
בובולוגיה שימושית 1.5

שלום לכולם
והפעם בפינה נדבר על מאפייני השכבה הגילאית. החל מהגיל הרך ועד למעשה לגיל הבגרות. אז למה 1.5 בכותרת? מדובר בנושא גדול שמעסיק את כולנו יומיום בבניית מערכים לגנים ובתי הספר, מה מתאים למי? לגיל? לאוכלוסיה? אולי סיפור הצגה, בובה ואיזו בובה... ומאחר והפינה הקודמת יצאה ארוכה מדיי לכל הדעות, אתחיל היום קצת בחומר למחשבה על הגיל הרך והילדות המוקדמת ונמשיך בפינה הבאה. זאת אחרי שכולכם תצטרפו לדיון סוער בנושא (אהממ אהממ.. רמז רמז..) ותשתפו איך אתם מתאימים הצגות, פעילויות, סדנאות, טיפולים ועוד לאוכלוסיה המבוקשת.. אז ככה:
המעבר מהינקות לילדות עובר דרך תקופת ה"גיל הרך". (מתרחשת על פי הספר של האוניברסיטה הפתוחה בין גיל שנה לשנתיים וחצי). תקופה זה מתאפיינת בין השאר בהתפתחות השפה. השימוש בשפה בכדי להעביר בצורה מופשטת רעיון של אוביקט או אירוע מסוים מהווה התחלה של התפתחות יכולת הסמלה אשר אינה קשורה בהגייה וורבאלית בלבד, אפשר לראות שגם ילדים חירשים עוברים תהליך דומה של רכישת שפה. כלומר מדובר בתהליך טבעי של פיתוח ההבנה כיצד לסמל רעיונות. סימול שהופך מורכב יותר ויותר עם הגיל. בגיל שנה וחצי-שנתיים חברינו הקטנים מתחילים להוסיף "אני" במשפטים, לזהות את עצמם במראה, זאת כדי שבהמשך יוכלו להוסיף גם את עצמם לייצוג הסימבולי. תקשורת סימבולית הינה כלי מפתח בחדר הטיפול בכל הקשור לילדים. כפי שהסברתי בפינה הקודמת המשחק הסימבולי מאפשר לילד להעביר את מחשבותיו באופן בלתי מודע לכלי המשחק וכך המטפל יכול לקבל ממנו תחושות, רגשות ומחשבות ואף להיעזר באירועים שצפים במשחק לצורך דיאגנוזה. ילדים עם פגיעות התפתחות שונות יכולים להראות קושי במשחק סימבולי שנשאר גם בהמשך הילדות, שימוש נכון בבובות תיאטרון בטיפול יכול לעזור ולהקל על ילדים אלא את תהליך ההשלכה מאחר והבובה יכולה לייצר תקשורת סמלית בסיסית יותר, מתווכת על ידי המטפל ויכולה לתפקד מצוין גם אם יש פחות דואליות במשחק. עד כאן להיום חברים, הלוואי שהייתי פחות מותשת... (עברתי דירה השבוע והיה קצת טירוף) אז יש עוד המון מה לומר אבל אני מקווה שהצלחתי לזרוק קצת חומר למחשבה לפחות עד הפעם הבאה :) אשמח לשמוע מכם מנסיונכם האישי, אל תחששו לשתף, בשביל זה אנחנו כאן!! שיהיה שבוע מבורך, בהמון אהבה!
פיולה
 

bobani

New member
זה ממש טוב ועוזר הפינה הזו

אשמח לעוד מהמאמר שלך - תודה רבה
 

פ י ו ל ה

New member
הי הראלה, אני שמחה

שהפינה שימושית לך :) לא מדובר במאמר מסוים, זה שילוב של חומר שצברתי מהלימודים עם ידע חדש. אם את רוצה הרחבה אני יכולה להפנות אותך לספרות מתאימה בנושא. יש דברים מסוימים שמעניינים אותך יותר? או מידע מסוים שאת מחפשת?
 

יהבוליק

New member
היי!

קודם כל שתדעי שחיכיתי בסבלנות כמו ילדה טובה לבובולוגיה
דב שני, האם לילדים עם פגיעה בהתפתחות יותר קל ללמוד לדבר בשם הבובה, ולא בשם עצמם, וגם.. האם הקשר עם הבובה כאורה יותר פשוט להם משר הקשר עם המטפל? ממש מענין אותי מה עובר בראש לילדים, והאם הם מודעים לכל הטכניות שאנחנו משתמשים כדי להוציא מהם מידע/ רגש/ שחבוי אי שם.. תודה פיולה , ממש מעניין! ותהי בדירה החדשה
יהב
 

נגהלי

New member
יהב, בוקר טוב... מותר להוסיף/להרחיב מעט?

בעבודה שלי עם ילדים, אני משתמשת בבובות ככלי השלכתי ( זה לא קורה לי, אלא לבובה ולכן הילד מרגיש הרבה יותר בטוח להביא תכנים רגשיים). מעבר לכך- הילד מרגיש שהבובה "צריכה אותו". אם הוא לא יפעיל אותה- לא יהיו לה חיים. לכן הילד מרגיש חיוני וחשוב עבור הבובה. לגבי מה עובר בראש של הילדים... - המטפל שנמצא עם ילד בטיפול, לא משמש כחוקר סמוי. לא מנסים להוציא מהם מידע. בטיפול ישנם שלבים והשלב הראשון הוא יצירת אמון ומקום בטוח . אגב, גם מבוגרים "נופלים למלכודת" של הבובות (אני כותבת את המילים בחיוך, כמובן). כשאני עובדת עם קבוצה של מבוגרים וכל אחד בוחר לעצמו בובה ומתחילה שיחה, יש נטייה לומר דברים לבובה, שלא היינו אומרים ל"אדם". כמו: "די כבר, כמה את מדברת, כל היום מרוכזת בעצמך.." האדם שמקבל את ההערה, לא נפגע, כי זה נאמר לבובה שביד שלו (הוא אפילו מגיב בצחוק או "מתחצף" בחזרה לבובה שדיברה אליו), אבל המסר בכ"ז מועבר ויש שינוי בהתנהגות. מקווה שהוספתי קצת ושיהיה בוקר טוב
 

יהבוליק

New member
הוספת הוספת..

בעניין ה"לדבר עם הבובה" - דיברתי השנה עם הבובות שיצרתי די הרבה, ובאופן מפתיע ישלהם אופי שמזכיר קצת את שלי .. (יותר קל להגיד הבובה מפוזרת - מאשר אני מפוזרת.. ) מי יודע אולי אני עושה תרפיה לעצמי..
תודה על ההסבר יהב
 

נגהלי

New member
../images/Emo8.gif אמרתי לך שגם מבוגרים "נופלים למלכודת"

ובקשר למפוזרת ... שאלה יהיו הצרות שלך תמיד
 

נגהלי

New member
תכנסו לקישור כאן, זה מקסים לדעתי

את סמדר קופר קיסרי הכרתי כשהיא העבירה קורס בו השתתפתי לפני 3 שנים.. מקווה שתהנו
 

פ י ו ל ה

New member
אחרי שפתחתי את הקישור גיליתי...

שאני מכירה אותו.. והוא אכן קישור מעניין :) הבובתרפיה של סמדר קיסרי היא אחת הדרכים הנפלאות ליישום הכלים שמציע העולם הבובולוגי. והקישור אכן במקום, המון תודה! כיף לשמוע, לראות ולהזכר שזה הגיע גם לטלוויזיה, (ועוד אצל קרסו שהוא פרופ מוערך ביותר אצלי באונ') וכך אולי פותח את העיניים לקהל הרחב לנושא המרתק והחשוב הזה. תודה!
 
אענה על שאלה אחת- לילדים קל לתקשר עם בובה

עבדתי כמה שנים בצהרונית של ילדים טעטני טיפוח ולא יאומן איזה דברים ילדים סיפרו לבובה שלי הם לא אמרו. היום אני רואה את זה גם בחינוך מיוחד -צעירים ,כיתות א-ד בערך..
 

פ י ו ל ה

New member
נכון שחרזדה זה בדיוק כך! מדהים!

כמו קסם... תודה על השיתוף ואני שמחה שהפינה חידדה לך :)
 

פ י ו ל ה

New member
יהבוליק ונגהלי

אני רואה שנגהלי כבר התחילה בהסברים ואמרה דברים יפים ונכונים, אענה לך גם את התשובה שלי מחר, פשוט נעצמות לי כבר העיניים :) תודה נגהלי על ההסברים והשיתוף! גם את הקישור אראה מחר ומבטיחה תגובה.. תודה! לילה טוב!
 

פ י ו ל ה

New member
פגיעה ביכולת הסמלה ותשובות מובטחות:)

יהבוליק יקרה, פגיעות התפתחותיות הן עולם נרחב ביותר של פגיעות ולכן התשובה לשאלתך קודם כל תהיה שזה תלוי בילד. כל ילד הוא עולם ומלואו של צרכים וגם בתוך אותה הפרעה יכולים להיות ילדים שיעזרו בבובה בדרכים שונות. לגבי פגיעה ביכולת המשחק הסימבולי, דיבור בשם הבובה יכול להיות דווקא קשה יותר מכיוון שהסוג הזה של ההאנשה הוא בדיוק חלק מהיכולת לשחק משחק סימבולי ולומר אני עכשיו עושה שהבובה מדברת בכאילו וזה בעצם אני (או לחילופין לגו/קוביה/מכונית/ ברבי וכל דבר אחר), זה ליצור עולם דמיוני של תקשורת שהיא סמלית. הילד הוא רק סמל לילד אמיתי, הקוביה לדמות אמיתית וכו'. אתן לך דוגמה, למשל משחקים בארוחת בוקר עם הבובות, האקט של השתיה עם היד להראות אחיזת כוס הינו רק סמל בלבד לשתיה וכל אחת מהבובות רק סמל לדמות אמיתית שיושבת סביב השולחן. לכן דווקא ילדים כאלה, אולי ישמחו יותר לדו שיח בו המטפל עושה את ההסמלה עם הבובה והם מהווים את עצמם. כך מאפשרים להם להרוויח את יתרונות המשחק הסימבולי בהשלכה על הבובה ומגשרת על הפערים שיוצרת הלקות שלהם. כמובן שניתן בדרך זו גם לעבוד על שיפור היכולת למשחק סימבולי. בכל מקרה עלי להסתייג שוב ולומר שהדברים תלויים מאוד בילד, בקושי, בקשר עם המטפל וסגנונו וכו'. לגבי הקשר עם המטפל- הילדים יודעים שהבובה היא חלק מהקשר ועדיין מוצאים שם מקום מיוחד בתוך הקשר הזה להביא את עצמם בדרך אחרת. זה קסם. בחיי. אבל אני לא חושבת שניתן להפריד את מערכת היחסים שלהם עם הבובה והמטפל, יש כאן איזו דואליות בכל זאת. הרי גם בדוגמה שהבאתי בפינה הראשונה הילד הגיע אלי עם הבובה ביד וביקש ממני להפעיל אותה, מכאן שהוא מבין את הקשר שלי אליה... טכניקות שלנו כמטפלים- על זה ענתה לך יפה נגהלי שאנחנו לא באים לטיפול במטרה להוציא מהילדים מידע. אנחנו מגיעים בכדי לאפשר להם מקום בטוח להביא את עצמם באופן חופשי, רחוק מצנזורה חברתית ופחד מסנקציות במידה ויביאו לידי ביטוי רגשות או דחפים שנחשבים שלילים או שלא נהוג להביע בקונטקסט חברתי. אנחנו שם כדי להיות איתם במקומות שקשים להם והטכניקות מיועדות לעשות את המקום הזה כמה שיותר נוח עבורם, לאפשר להם להיעזר בנו במידה המיטבית כדי לבדוק מקומות מפחידים או טעוני שיפור. אין לנו אינטרס שהם יחלקו משהו מעבר לצורך שלהם. מקווה שעניתי :) יום נפלא, פיולה
 
למעלה