בוסית חמומת מח
הבטחתי שאני לא אנטוש, ואני מקיימת, חוץ מזה שיש לי המווןן מה לספר על התקופה שהייתה וחלפה לה. והיום - הסיטואציות הכי מפגרות שהבוסית שלי התעצבנה עלי ופתחה עלי את הפה ג'ורה שלה:
הבאתי לאנשים שבחרו להתיישב בשולחן שעוד לא פינו אותו תפריטים לאחר שפיניתי, ורק אז פניתי למלאכת הניקוי. ביזיון של ממש.
לקוחה לקחה לי צלחת מהיד וחטפתי על זה כי - "הלקוחות לא עובדים בשבילנו". במקרים כאלו צריך לצעוק על הלקוחה שלא תיגע בצלחת, מסתבר.
לקוח ביקש המלצה על רופא שיניים, ונתתי לו. במשך שבוע לאחר מכן חטפתי כל משמרת הרצאה על ש"אסור להתערב ללקוחות בשיחות" (?!)
הוצאתי את הלחם אחרי הסלט כי לא היה לי מקום במגש. כנראה שהייתי צריכה להניח אותו על האף כי "אנחנו לא מוציאים חצאי מנות".
לקוחות בשולחן חדש רצו להזמין ופנו אלי, ולקחתי מהם הזמנה למרות שזה לא היה השולחן שלי, כי המלצר שלהם לא היה בסביבה ומקובל לעזור אחד לשני. חטפתי כי "זה היה שולחן גדול והיה עדיף שהמלצר שלהם היה לוקח את ההזמנה" (כמובן שבמקרה שהייתי נוהגת הפוך הייתי חוטפת גם).
הוצאתי קפה וכוס זכוכית ללקוח שלא ביקש בזכוכית (לא היו לו בקשות מיוחדות משמע לא מזיז לו העיקר שיהיה קפה). בתגובה חטפתי, הלקוח קיבל מהבוסית התנצלות שלא הבין למה לעזאזל היא קשורה ו-חוייבתי עבור ספל קפה (למרות שלא התבצע שום בזבוז בפועל).
לקוחות קמו והלכו בזמן שהייתי המטבח ולקחתי מנות לשולחן אחר. חטפתי כמובן על שלא פיניתי את השולחן (דבר שקצת קשה לעשות כשאני לא נמצאת לידו, אבל זה לא תירוץ).
מישהי חיפשה מחליפה ונשאלתי על ידי הבוסית אם אני רוצה לעבוד באותו יום, ועניתי שאני מצטערת אבל אני לא יכולה. היא טענה שהגשתי את היום הזה ועניתי לה שלא הגשתי כי יש לי משהו חשוב באותו יום. לאחר מספר דקות היא באה וצרחה עלי לפני לקוחות שזה לא לעניין שאני "נותנת לה סטירה" ומתחצפת אליה ככה, ואיזה מן דבר זה שאני לא יכולה לעבוד ולא מעניין אותה מה יש לי באותו יום. מעניין לאיזו תגובה היא ציפתה, אם "מצטערת אני לא יכולה" נחשב לתגובה חוצפנית.
פניתי אליה בבקשה לבצע הליך בקופה, ובעל הבית שהיה לידה נענה וביצע את ההליך. בתגובה אני חטפתי: "למה את פונה אליו? הוא עובד בשבילך?" (ואם הייתי מתעקשת שאת תבצעי את זה, זה אומר שאת עובדת בשבילי?)
ושיא השיאים - בחוצפתי הרבה העזתי להגיד שלום לחבר של הבוסית! חוצפה שאין כדוגמתה שהרי הוא חבר שלה ולא שלי, והיא לא חברה שלי - היא הבוסית שלי, ולא עושים דברים כאלו. ובאותה הזדמנות היא מצאה לנכון להבהיר לי שהבדיחות הפרטיות שלי ושל אחת המלצריות על החבר של אותה מלצרית הן לא לעניין, ושלא צוחקים על דברים כאלה. כנראה שפספסתי את הסעיף שבו העובדים נדרשים לאשר את הבדיחות הפרטיות שלהם אצלה. מישהי חכמה אמרה פעם כאן בפורום: התפקיד של הטבחים להכין את האוכל, התפקיד של המלצרים להגיש את האוכל והתפקיד של הבוס זה להיות לא מרוצה!
הבטחתי שאני לא אנטוש, ואני מקיימת, חוץ מזה שיש לי המווןן מה לספר על התקופה שהייתה וחלפה לה. והיום - הסיטואציות הכי מפגרות שהבוסית שלי התעצבנה עלי ופתחה עלי את הפה ג'ורה שלה:
