בוקרו של יום שבת, סבאח אל חיר.

ווסיתווניות -

(
)
ככה בא לי, מקוחתי.
http://www.youtube.com/watch?v=PIkWJZf33UY
 

Anna begins cc

New member
אז תגידי..

מה הקטע הזה בעצם?
לאחרונה דברתי עם לא מעט אנשים שלוקים בדכדוך תחילת השנה הזה וזה מוזר לי..
תמיד חשבתי שאני בודדה במערכה,
אמא שלי אומרת שמאז שהייתי ילדה קטנה הייתי מתכנסת בעצמי בימים שלפני יום כיפור ולוקחת את זה קשה מאד,
ואני עד היום ככה. כל שנה, מערב ראש השנה ועד צאת כיפור- אני לא עצמי.
אני מהורהרת ומעורערת, אני מריצה סיטואציות בראש, משחזרת שיחות, לא מסוגלת להיות יותר מדי בחברה.. כשמנסים לקבוע איתי תוכנית או לדבר איתי על משהו אני אומרת לכולם- דברו איתי אחרי כיפור. עכשיו אני לא עצמי..

מה יש בימים האלה שגורמים לנו להתנהג ככה?..

http://www.youtube.com/watch?v=G5vrTiNUDrE
 

poseidon111

Active member
חשבון נפש? ההכרה שלמרות כל ההבטחות

לעצמנו בתחילת השנה הקודמת, לא עמדו ברובן?
הידיעה שהזמן לא מטיב עימנו ?
או שאולי הידיעה שאני כותב הודעה מטופשת?
לא יודע.
 

poseidon111

Active member
כשנפסיק לייסר את עצמנו על כל אותם

דברים.
כשנלמד לקבל את הדברים שגורמים לנו לדיכדוך, אך לא לחשבון הנפש, שמגיע בסוף השנה.
כיתר החשבונות, כשהוא מצטבר לו במהלך השנה, הוא עצום ורב, בסופה.
 

poseidon111

Active member
אני מאחל לך הצלחה. לי קל להרצות, אך לא לישם,

אני מהמחנה שלך, נדמה לי.
 

קטניפ

New member
חילופי מזג האויר הביאו אותי לחשוב...

אולי החשיכה שמגיעה לה מוקדם יותר
אולי העלים הנושרים
אולי הקרירות הקלה בערב כשמטיילים עם הכלבים

אני לא אדם דתי, אבל ההתכנסות הזו לתוך עצמי בימים האלה בהחלט מעוררת שאלות ודיונים עם עצמי. לראשונה בחיי אני חיה עם בן זוג והימים האלו הפכו לחשבון נפש עמוק וכואב בין שנינו.
אנחנו לא מעט זמן יחד אבל אולי התחושה של ההתחדשות עם המחשבה על מה שכבר עבר גרמה לנו להגיע למקומות עמוקים וכואבים שלא נגענו בהם עד היום.

מבינה אותך לגמרי ...
 
למעלה