בוקר אור לפעמיים כי טוב-בעלי שב הביתה לאחר 2 חודשי אשפוז

[1ניצת השקד]

פירסמתי באגודה וביד 2 אבל מתברר

לחוצפה של האנשים אין גבול, אחת רוצה שאביא לה את הטלוויזיה לחדרה.

 

[יוליקה]

חחחחחחח

 

[בת חן191]

באמת מצחיק,,אולי היא התכונה לשלם לך??

הטלויזיה שלי מחדר

שינה שהוצאתי תקועה במרפסת חדר שינה

 

[שפירא מאיר]

גם "אלטע-זאכן" כמעט ונעלם, והקיימים בעלי דרישות

היום רובם ערבים, ויש להם דרישות מוזרות.

קנינו טלויזיה חדשה (לפני החוק המחייב את המוביל לפנות את המוצר הישן). נתקענו עם טלויזיה "בומבה".
עבר אחד כזה, קראתי לו.
הוא שאל מה אני רוצה למכור, אמרתי טלויזיה, שאל "איזה צבע"? (!!!)
עניתי שאני לא מנהל משא ומתן ברחוב.
עלה לדירה והצבעתי על הטלויזיה.
תגובתו:"אה, ישנה......"
אמרתי לו שאני מתנצל שאני לא נותן לו את החדשה, וסילקתי אותו.....

 

[מינהר]

בתחן, אצלנו בריקודי עם משתתף אחד חזר חודש אחרי

פטירת אימו. אף אחד לא אמר לו מילה.
יש נשים מרושעות, שלא חושבות שהן תגענה למקום הזולת. וכשהגברת הזו תתאלמן, תהיי בטוחה שהיא תבוא אחרי חודש לספר לכן כמה היא מסכנה ובודדה.

 

[שפירא מאיר]

אף אחד לא רשאי לקבוע לאחר איך הוא מביע אבל, זה פרטי לחלוטין

 

[תמר שרוני39]

בת חן , כל אחד מתאבל על פי דרכו .

כל אדם כטוב בעיניו .

 

[בת חן191]

נכון, ואף אחד לא יכול לדעת מה יש לשני בלב בטח שהיא סובלת

רואים זאת על הפנים שלה ומי לא היה סובל???

 

[יוליקה]

ניצת, יש גם אתר שניקרא "אגורה"

הבת שלי מפרסמת שם פרטי ריהוט... ובאים לקחת!!

 

[יוליקה]

יש להם תקלות כל יום...

 

[בת חן191]

לאט לאט ,שהוא מתקדם זה כבר טוב ושימשיך כך, שהוא מוקף באהבה

מקדם את הבריאות,,את הרפואה הכי טובה בשבילו,,,

 

[בת חן191]

עניתי להדסה למעלה קפץ ללמטה,,,מכוון להדסה

 

[יוליקה]

בת חן ענית להדסה בשרשור של אתמול...

 

[בת חן191]

יוליקה בקר טוב,,אבל תאריך 7,3 נמצא למטה לא למעלה

 

[יוליקה]

תראי לפי החוט לצד התגובה שלך

שענית לתגובה מאתמול...

 

[oritta17]

חוסר הפירגון של אנשים עם דעות קדומות, זה הגרוע מכול דבר.

אדם שעובר משבר שכזה, תמיד תמיד זקוק לתמיכה ועידוד ,
מאוד חבל שלא כולם מבינים את החשיבות בתמיכה ובפירגון,ו
זה קורה לרוב -רק בעיקר בגלל ,דעות קדומות של אנשים מסויימים.
אבל,,
אפשר למגר את התופעה ,ולהדגיש בפני אלה ששופטים אותו, לומר להם,כי יש לכם הערכה רבה כלפי אותו אדם שאסף את כוחותיו ,התגבר על הקושי הגדול,ולמרות המשבר -לקח עצמו והגיע למועדון, וכול הכבוד לו, יש להעריכו על כך ,לחזק אותו עודד אותו .
&nbsp
כך היינו נוהגים גם בעבודה ,וגם במסגרת חוגים:
כשמישהו היה חוזר אחרי שבוע קשה של אבל-משפחתי, אנחנו חבריו לעבודה היינו לצידו,לתמוך בו לעודד אותו ,לצרף אותו לטיולים ולאירועים,ובכך לעזור לו לצאת מהקושי - ולהמשיך אל שגרת החיים.
&nbsp
בכול מקום ,תמיד יימצא מישהו שיהיה שפוטי,אבל כשיש תמיכה מהרוב -גם האדם השיפוטי -לומד עם הזמן "להוריד -הילוך"- ולשנות התנהגותו.
שיהיו לכולנו רק שמחות.

 

[יוליקה]

כל מקרה הוא אינדיבדואלי

אני זוכרת במלחמת יום כיפור, נפל בחור שהיה גר מול הורי.
אחת לארבעה שבועות היה מתקיים משחק קלפים אצלם על המרפסת...
למרות שלא עבר חודש מנפילתו, היא קיימה את התור שלה למשחק...
זה היה ניראה לנו התנהגות מאד קיצונית....

 

[בת חן191]

זה יכול להראות ,קיצוני והרבה אנשים לא היו מתנהגים כך

אבל אין לשפוט אולי זה היה כדור ההרגעה שלה??

 

[בת חן191]

יש לי ידידה שהבן שלה נפטר--אני יודעת כמה היא סובלת

ואיך שהיא נראית זקנה ב10 שנים

אבל היא ממשיכה לשחק עם הקבוצה שלה בקלפים אני לא יודעת אם במרפסת
אמרתי לה שהיא עושה טוב מאד,,במקום שתתמוטט אבל נראה לי שהיא לא תחזיק הרבה זמן מעמד, היא נראית כמו מת מהלך,

יש לעודד אנשם אלו לתת תמיכה וכתף,,,,וחלילה לא לשפוט

 

[ציפי ב החמודה]

בעניין אבלות

אני איבדתי, את אבי בגיל מאד צעיר, כשהייתי בצבא, לקראת סיום קורס,
הזעיקו אותי מקצין העיר לבוא מייד הביתה, כי אימי, שהיתה מאד חולה,
גוססת ואלה השעות האחרונות שלה, זה היה בשבת ומי שהלך לקצין העיר,
היה החבר שלי, שהיום הוא בןזוגי הנצחי, הוא היה איתי, כשאמי נפטרה,
בבית היו בני משפחה והוא לא עזב אותי לשניה, הוא הרגיש כמה שאני
לא מוצאת לעצמי מנוחה ועשה את הדבר הכי חכם, הוא לקח אותי לסרט,
בקולנוע שהכי אהבנו ללכת אליו, לבית העם בת"א, אחרי הסרט, הוא
חזר איתי הביתה והיה איתי, עד מועד ההלוויה וכמובן גם בשבעה,אבל המחווה עם הסרט,
עשה את הפעולה הכי טובה שהרגיעה את נפשי.