בוקר אור
השקט חזר ליומיומים ואפשר לחזור "לדאגות הרגילות".
כמו שאתם רואים אני כבר לא כל כך צעירה(רק בגיל כן
) יש לי בנות גדולות 23,25 ובן בן 12
ההורות מאוחרת מתייחסת אליו כמובן..ואני מרגישה אותה בכמה מובנים. הבדידות שלו כיוון שסביבנו אין חברים,מכרים,משפחה עם ילדים.
שלא כמו שהיה עם בנותי שסביבן היו המון ילדים בכל סיטואציה כמעט.
השאלות שלו לגבי העתיד...שדיי מעלות תהיות בראשי..ששואל גם כך ללא הפסק.
האם יש כאן כמוני,הורים מאוחרים לילדים גדולים יחסית? איך אתם חווים זאת?
השקט חזר ליומיומים ואפשר לחזור "לדאגות הרגילות".
כמו שאתם רואים אני כבר לא כל כך צעירה(רק בגיל כן
ההורות מאוחרת מתייחסת אליו כמובן..ואני מרגישה אותה בכמה מובנים. הבדידות שלו כיוון שסביבנו אין חברים,מכרים,משפחה עם ילדים.
שלא כמו שהיה עם בנותי שסביבן היו המון ילדים בכל סיטואציה כמעט.
השאלות שלו לגבי העתיד...שדיי מעלות תהיות בראשי..ששואל גם כך ללא הפסק.
האם יש כאן כמוני,הורים מאוחרים לילדים גדולים יחסית? איך אתם חווים זאת?
