בוקר אור,

[פרלמנים]

בוקר אור,

חשבתי שההתחלה הקלה עם הדניס היא סמן לבאות, אבל השבוע היה לנו קצת קשה, אחרי שבועיים שקטים מאוד. בימים האחרונים דניאל חוטף התקפות בכי ושום דבר לא עוזר (נוהל בדיקת-חיתול, אוכל, גרעפס...) וכשמורידים לו את הדניס הוא נרגע...

מה דעתכן? יכול להיות שפתאום משהו מפריע לו? ג'סיקה

 

[אינה ו]

לא להוריד את הנעליים!!!!!!

אני מכירה טוב טוב את ההתקפות שאת מתארת אבל להוריד את הנעליים זה פשוט לא אופציה, המחיר פשוט גבוה מדי!!!! אם במשך שבועות הכל הייה בסדר ופתאום הוא התחיל לבכות אולי הבעיה היא בנעליים? תבדקי שהנעליים יושבות נכון, לא לוחצות, תנסי לשחק איתן קצת אולי תמצאי את הבעיה. בהצלחה!!!!

 

[פרלמנים]

ברור

אנחנו מנסים הכל, ואם כלום לא עובד אז אנחנו מורידים את הנעליים, בודקים אם יש איזה משהו שמפריע (גרב התקפלה, אבזם לוחץ) ומחזירים... זה בדר"כ לוקח חמש דקות. והוא באמת נרגע מזה...

 

[nush האחד]

למרות שעדיין לא הגענו לשם...

מבינה אותך מאד והנעליים הארורות האלה הם החשש הכי גדול שלי. מקוה שדניאל יסתגל אליהן במהירה ושהנעליים יהיו ממש חלק מהשיגרה ללא בעיות מיוחדות. אגב, איך הוא בלילה עם הנעליים? הוא ישן איתן גם על הבטן? נ.ב- שלחתי לך מסר.

 

[פרלמנים]

לשמחתי

קודם כל, קיבלתי את המסר. דניאל ישן מעולה מאז שהוא היה פצפון (הנקה אחת בלבד, וישן על על הגב או הצד, לא על הבטן כי זה ממש לא נוח). רוב הזמן הדניס אחלה, מקווה שגם לכם יהיה קל. השבוע קצת יותר קשה אבל זה זמני אני מקווה. נדבר, ג'סיקה

 

[טאניוש]

"הנעליים הארורות"

אם ככה את מרגישה זה מה שתשדרי לילד שלך. כולה נעליים, לא ניתוחים מסובכים, לא הרדמות, לא כאבים. כנראה שלא הכי נוח שבעולם לישון עם רגליים מחוברות, אבל רוב הילדים מסתדרים, הם גם לא יודעים שאפשר אחרת ומקבלים את הנעליים בשיא הטבעיות.

 

[פרלמנים]

לטאניוש

הי, לגבי הנעליים- לא היו לכם שבועות יותר קשים ? בדרך כלל אנחנו מסתדרים מעולה אבל השבוע יש לנו קצת קשיים... אולי זה קשור לגדילה? אין לך רעיונות מניסיון שלך? אני כל כך שמחתי שהוא קיבל טוב את הדניס אבל פתאום זה קצת מפריע לו. ג'סיקה

 

[טאניוש]

שבועות קשים לא, לילות קשים כן

הגעתי למסקנה שאם הוא מרגיש לא טוב ומשהו מציק לו הנעליים "מוסיפות" לעיניין. היו לנו לילות שעד 5 בבוקר לא ישנו, ורק כשהורדנו את הנעליים התינוק היה נרדם. הוא התעורר ממשהו והנעליים הפריעו לו להרדם חזרה. בדיעבד הסתבר שהוא הרגיש לא טוב- או שבבוקר היינו מגלים חום גבוה, או שן יוצאת וכו'. אני לא יודעת האם זה נכון באופן כללי, אבל הייתי מנסה לבדוק מה עוד יכול להציק לו, חוץ מהנעליים, כי את אומרת שבהתחלה הוא מסתדר איתן מצויין. אף פעם לא וויתרתי על הנעליים מפחד שהטיפול ישתבש. כנראה שיום או יומיים בלי נעליים לא יגרמו לנזק בלתי הפיך, ועדיין אני לא מסוגלת נפשית להוריד את הנעליים אפילו ללילה אחת.

 

[פרלמנים]

טאניוש

שלא תביני לא נכון, אם אני מורידה לו את הדניס זה רק לכמה דקות... כשהוא נרגע ומפסיק לבכות אני שמה בחזרה את הנעליים.

. במהלך היממה אנחנו לא נותנים לו להיות בלי הדניס יותר משעה או שעה ורבע. אגב, את צודקת- שמתי לב שבדרך כלל משהו אחר מציק לו והנעליים רק מוסיפות (חום מהחיסון למשל)... יום מקסים, ג'סיקה

 

[nush האחד]

אני חושבת שמטבע הדברים...

כשהורה לתינוק כ"כ קטן אין מושג לקראת מה הוא הולך (הרי אין לנו מושג איך הוא יסתדר איתן), החששות, התסכול וחוסר האונים הם הרגשות היותר דומיננטיים... אני מניחה שברגע שנתחיל לנעול את הנעליים, אולי נבין שהשד

לא נורא כ"כ ובסה"כ, נכנסים למעין שיגרה קבועה גם מבחינה זו. וכן, אני מניחה שתמיד אחשוב שהנעליים האלה ארורות, גם אם נתרגל אליהן.

 

[טאניוש]

את לא חייבת לאהוב את הנעליים

לא הצלחתי להבהיר את עצמי, סליחה. מה שניסיתי להגיד- יש לך בתור אמא שליטה מסויימת על איך דניאל יסתדר עם הנעליים. אני מאד שמחתי להפטר מהגבסים ולעבור לנעליים. אין לי רגשות שליליות כלפיהן (שוב- אני מדברת רק על עצמי, זה לגיטימי להרגיש אחרת), הן שומרות על הרגליים של הבן שלי. החששות תמיד שם- אבל חששות מסוג אחר, שלא יחזור הקלאב פוט (כן, הקלאב פוט הארור), שלא יכאב לתינוק שלי, שלא נצטרך לעבור עוד ניתוחים. אני זוכרת את התיסכול של ההתחלה כשהייתי בטוחה שאנחנו לא מקבלים טיפול טוב מספיק. מאז שעברנו לנעליים אנחנו מבקרים פחות בבית חולים, ואיכשהו החיים שלנו הפסיקו להיות סביב הטיפול בקלאב פוט. לכן בעיניי דניס בראון זאת המצאה מבורכת. השד באמת לא נורא כל כך. שיהיה בהצלחה

 

[פרלמנים]

בלבול

טאניוש, קצת בילבלת בין תגובות של כל מיני אנשים. אני לא כתבתי שהנעליים ארורות. את התכתב עם נוש על זה, לא איתי... אני בטוחה שכולנו לא אוהבות את הנעליים אבל מבינות שזה מה ששומר על הילדים ! ברור שיש לי שליטה, בסך הכל שאלתי בתחילת השרשור אם יש לכן רעיונות- מה יכול להיות שמפריע לדניאל וכו'. טפו טפו היום היה יותר טוב... לילה מקסים. ג'סיקה

 

[טאניוש]

נראה לי ששירשרתי נכון

בכל מקרה, כולם הבינו את הכוונה

. שמחה לשמוע שהיום יותר טוב

.

 

[יחיאלוש]

הנעליים המדהימות

מסכימה עם כל מילה שלך! הנעליים הן חלק מחיינו. כאשר יחיאל חוזר מהמעון הוא מחזיק ביד את הנעליים, הולך איתן כאילו הן חלק בלתי נפרד מפריטי הלבוש. מגיל קטן מאד נתנו לו לשחק עם הנעליים והתיחסנו אליהן באופן הכי חיובי שאפשר. גם כאשר הילד גדל והוא צריך יישור שיניים, וזה לא כל כך יפה ואופנתי- זה מה שצריך, זה לטובתו. המסר שאנחנו כהורים משדרים לילדינו בכל תחום יעבור- אם נאמין בו בכל ליבנו ולא נעשה הצגות...

 

[יחיאלוש]

נורמלי

כאשר מדובר בילד ראשון, ישר נוטים ליחס כל הפרעת שינה לנעליים. מנסיון קודם, לכל אחד מילדי היו לילות שינה קשים= ולא היה להם נעליים. כאשר יחיאל נולד לא התרגשנו. מובן שגם אנחנו ייחסנו אפשרות שהבכי הוא אולי בגלל הנעליים, אבל יש כל כך הרבה סיבות, שהכל יכול להיות... ככה זה תינוקות! צריך הרבה סבלנות וכוחות... לילות רגועים לכולם...

 

[1600 סופרביטל]

תעלו תמונה לפורום

נראה אך זה יושב אליו אולי הברזל הבר צריך להגדיל את המרחק בין הנעליים תראו זאת מלחמה שאתם צרכים בא לנצח לא להוריד לו את הנעלים הם חכמים יותר ממה שאנו חושבים הוא ילמד שאם הוא בוכה וצורח אז אתם תורידו לו נעלים אנחנו עד היום במלחמה הזו בר בין כמעט שנתיים והוא רוצה להוריד נעלים עד היום הוא צועק נעלים נעלים אנחנו מסברים לו שאי אפשר כך היה כל הזמן הוא לפעמים אחרי חצי שעה ויותר נרגע. תחזיקו מעמד זה בישבלו ובישבלכם הצלחת הטיפול תלויה בנעלים.

 

[פרלמנים]

מצורפת תמונה

מה דעתך?

 

[nush האחד]

לא יודעת אם נראה או לא נראה...

אבל הפולקעס, אחח, הפולקעס...

 

[פרלמנים]

../images/Emo141.gif תודה על הפרגון

 

[גן עדן היחידה]

אולי הרגל גדהל וזה מציק????

הוא נראה דווקא כזה שלו ורגוע בתמונה, מתוקי כזה!!!!