אם אתם מורידים רק לכמה דקות
ואח"כ כשמחזירים ואין לו בעיה אם הנעליים אח", לי זה ממש נשמע סביר. אולי מגרד לו משהו ואולי הוא מבקש כמה דקות חופש? רק לחשוב למרחק- לא להפוך להרגל מידי,\ במיוחד אם במשפחתון או מסגרת דומה לא יוכלו להוריד את הנעליים לכמה דקות. בשבועות ובחודשים הראשונים יש במיוחד נטייה לחשוב שהנעליים הם המפריעות. ממש בכל דבר. נראה לי שיש לא מעט הורים, כמונו, שכאשר הילד חולה למשל, מוותרים על הנעליים. כך זה אצלינו עד היום. אם לא אין סיכוי לישון דקה. אני מקווה שדניאל יתרגל יותר.
נראה לי שלפחות ל90 אחוז מההורים, לפחות בהתחלה, יש כל הזמן את התחושה שאם נוריד את הנעליים הכאב/חוסר נוחות... יעברו. אצל אושרי למשל זה פשוטו כמשמעו- נכון. הוא לא יישן טוב מאש הנעליים ואין לי ספק שאחרי כל השנים האלו הוא כבר יישן חלש מיתוך הרגל. אמנם יש לי ציפיות שהשינה תשתפר בגיל שלוש וחצי, אבל אחרי זמן כל כך ארוך אולי אפילו ייקל לו זמן להסתגל פשוט לישון לילה (?). ולי לקח זמן להבין שהבעיה בגלל הנעליים, כל כך לא רציתי להאשים אותן במשהו רע (-: אבל מה, קטן עלי, בחיי.