בוקר טוב, איפה הדסה שפותחת לנו את היום. היום 6.10

מינהר

New member
מאיר, אני לא מסכימה בעניין הערבית. חשוב ללמוד שפה זו.

זו שפת האזור שלנו. והיא קרובה לעברית מאוד.
 
את מדברת עם מישהו ערבית ?

מישהו סביבך מדבר ערבית עם ערבים ?
מתי פעם אחרונה שדיברת עם ערבי בערבית ?
קרה פעם דבר כזה ?

לרוב האנשים אין שום שימוש בערבית, ולא יהיה שום שימוש.
אז, חשוב לדעת היטב עברית (מה שממש לא קורה אצל הדורות הנוכחיים), חשוב לדעת אנגלית.
וכדי לשמור על המסורת אפשר ללמוד כשפה שניה את היידיש. אפשר גם לאדינו, אפשר גם ערבית, אבל הכל ברמת מינון קטנה. מי שירצה להתמחות, שיתנו לו הזדמנות להתמחות.
 

מינהר

New member
מאיר, אני מקשיבה לדברי המנהיגים הערבים במקור. זה משהו.

אני מבינה מה ערביי ישראל מדברים.
כשהייתי במצרים קראתי את כל השלטים. אני מרוצה שלמדתי את השפה. במקור זה באמת היה- דע את שפת האזור והאויב, כמו שכתבת.
אני יכולה לכתוב פתק בערבית. יש לי כמה חברים ממוצא עיראקי, ואני מבינה את הפתגמים היפים שלהם.
אני מניחה, שגם אתה יודע קצת ערבית לפחות, בתור ותיק בארץ, לא?
 
אני למדתי בכיתות ז-ח בטבריה,

שם הנוהג היה להתחיל ללמוד עברית בכתה א והלאה, אנגלית ו-ז-ח , ערבית ז-ח, צרפתית ח.
אני קורא ערבית (לא מבין הכל) מסוגל לנהל שיחת חולין בערבית (אבל לא חוכמה, הייתי קצין ממשל בסיני) מצרפתית אני לא זוכר כלום, אנגלית אני משתמש בחו"ל.
 
לאו , בסיני זו בדואית שלא דומה כלל לערבית המדוברת בישראל.

והייתי צריך ללמוד הכל מחדש, מה גם שמקרה יוצא מהכלל , רק מצביע על הכלל.
 

עמיקם10

New member
טבריה..אני בדיוק קורא ספר של שמי זרחין 'עד שיום אחד'

מזכיר קצת את מלכת היופי של ירושלים של שרית שי- לוי..רק שבמקום על שוק מחנהיודה זה על רחוב הגליל בטבריה. על ילדים שלומדים ולא[בדיוק] לומדים בטבריה.
והסיפור שלי מטבריה הוא -שכשהייתי בעליה לכיתה ג'. אבא שלי חיפש קיבוץ בשבילי ועבר בין החברים שלו
בקיבוצים שהיו איתו בהכשרה בצ'כיה. הקיבוץ הראשון היה איילת השחר שכעת חוגג 100-בדרך החלפנו אוטובוס בתחנת אגד בטבריה. שהיתה ברחוב הראשי. ואני זוכר את הערביות הלבושות שחורים ומיניקות- על המדרכה.
 
לא. אני מדבר ברמה בסיסית ביותר.

מכיוון שכל הזמן אני עוסק במחקר, לא היה לי זמן לשבת וללמוד ברצינות את השפה, למרות שאני קורא יוונית היטב, וכאשר אני יושב עם אנשים מקומיים שדוברים רק יוונית שמספרים לי סיפור ביוונית, לרוב אני מבין את כל הסיפור (אני לא מצליח להסביר איך זה).

הבעיה שיש לי קצת קשיים בקליטת שפות, לכן אני זקוק לשבת כמה חדשים באיזה כפר עם אנשים לא טיפשים אבל שמדברים רק יוונית, כדי ללמוד את השפה על בוריה, אבל החצי השני שלי מתנגד נמרצות.
 

מינהר

New member
מאיר, כמה זמן החצי השני מוכן לשבת בישוב יווני, כדי ללמוד את

השפה?
 
אפילו לא לרגע

ההסכמה שלנו שאנחנו נוסעים פעמיים-שלוש בשנה ל-10 ימים בכל פעם, וכמובן לא לשבת במקום אחד, ולי זה מתאים כיוון שאני צריך להתעדכן במה שקורה.
בעבר נסעתי גם לתקופות של חודש, אבל כעת זה ארוך מידי, מה גם שאחרי השתלת קוצב הלב היא לא מוכנה שאסע לבד. אז אני מקטין את הקצב .
לפי חשבוני, החל מ-1990 ועד היום נסעתי לכרתים 109 פעמים ושהיתי בה בסך הכל 910 ימים.
ביום הולדתי ה-70 אהיה בכרתים בפעם ה-111.....
 

עמיקם10

New member
לפלישתים קדמו הפיניקים.

שהכתב שלהם הוא הכתב העברי העתיק. הכתב המרובע הוא כתב ארמי. שהובא מבבל.
 

מינהר

New member
איפה קדמו הפיניקים? בכרתים או בישראל?

קראתי שהפיניקים שלטו בים התיכון, קרתגו, ברצלונה. גם בישראל?
 

עמיקם10

New member
הפיניקים אלה צידונים שקדמו לעם ישראל.

בתל דור וישובים שחלקם נמצאים תחת המים נמצאו עדויות ועל זה מדובר או מסופר במלך אחאב ואשתו איזבל הצידונית. מלכים א'. עדויות על צידונים מחוץ למקרא נמצאו על לוחות חרס אוגרתיים. שם למעשה היו חייבים לאמת את ספרי שופטים ומלכים. אבל...[כמו שאומרים ב'סיינפלד'..]לא.
 

עמיקם10

New member
ובהמשך לשאלתך..על הפלישתים המזוהים במוצאם מגויי הים.

בתנ"ך מזהה הנביא צפניה אותם כ"גוי כרתים"‏[6], והנביא עמוס מציין שמקור הפלשתים מכפתור, שהיא ככל הנראה כרתים‏[7].
 
חקרתי את הנושא לאורך לרוחב ובאלכסון

ישנם 6 מקומות בתנ"ך המחברים את הפלישתים לכרתים ולכפתור שהוא השם המוקדם שלה.
האי נקרא כפתור על שום צורתו, עד אסון התפרצות הסנטוריני 1450 לפנה"ס שאז כל מרכז האי טבע בים יחד עם עיר הבירה אטלנטיס.
מאז מה שנשאר הוא האי הזעיר תירה/סנטוריני שהוא הר הגעש שגרם לאסון, ובמרחק 110 ק"מ משם, האי כרתים.

ישנם 31 פרקים בתנ"ך המספרים על השתלטויות הפלישתים בכנען, החל מארץ גרר שהיא המקור שלהם ועד ירושלים ובית שאן.
(אני לא נכנס לפירוט, זה קיים בספר שלי "התנ"ך כתוב עברית שכל אחד מבין").

הענין הוא שהתנ"ך לא מחלק את תקופת הפלישתים ע"פ המהלך ההיסטורי.
בשלב ראשון, הפלישתים בהוראת פרעה התיישבו בארץ גרר (הנגב המערבי)
הם היו המינואים שלא עסקו במלחמות אלא שהפכו מעם של סוחרים לעוסקים במרעה ועבודת אדמה. זאת ב-1400 לפני הספירה, אחרי שמיד אחרי אסון סנטוריני פלשו לכרתים המיקנים שהיו כח גדול שעסק במלחמות, והמינואים אחרי סבל של 50 שנה, נמלטו למצרים ובפקודת פרעה עלו לארץ גרר והתיישבו בה.

השלב הבא הוא 180 שנה מאוחר יותר (1220 לפנה"ס) כאשר הדורים פלשו לכל איי הים התיכון ואף גרשו את המיקנים מכרתים.
המיקנים נעו כמו כל צבא בשלושה ראשים:
א. כוח שעלה למדינת חת (טורקיה) כדי לפלוש לכנען מצפון
ב. כח ששייט בים אל האי אלישייה (קפריסין), כבש אותה ושט לחופי כנען.
ג. כח שנע מכרתים דרומה ללוב ומשם לאורך החוף מזרחה כאשר תוך כדי תנועה הם מספחים לעצמם עוד ועוד חיילים (בטוב או ברע...) ונעים לכיוון
מצרים.

מזכיר שיציאת מצרים היתה 1220 לפנה"ס, הם נעו במדבר 40 שנה וכך הגיעו לכנען רק ב-1180 לפנה"ס.

אז כבר הגל השני של המיקנים כבר היה בארץ גרר והחל להסתכסך עם כל שכניו, כאשר מוזכר שהחבירו (העבריים) היו משרתים אותם, עד שנקעה נפשם, והם עברו לעמקים, ולמרות החלוקה של פלישתים על החוף, עבריים בעמקים וכנענים על ההרים, כל הזמן הפלישתים גורמי סכסוכים בנסיון להשתלט על שכניהם (כך הערבים למדו מהם, שיש רק דרך אחת - והיא דרך המלחמה).

מה שהתנ"ך לא מסדר והמחקר ההיסטורי כן, שאמנם הפלישתים הגיעו עד ירושלים (הכוונה לגל השני) וסביבתה, אבל מאיים אחרים ובעיקר מסרדיניה, הגיעו השרדונים והשתלטו על עמק יזרעאל ובית שאן, וגם הם היו חיילים ומחפשי סיכסוכים.
יש להניח שפרשת הגלבוע היתה במאבק נגד הפלישתים השרדונים.

אגב, בציורים של מדינת האבו במצרים מתואר בציור גדול פלישת הפלישתים ב-1220 דרך הים, כאשר הצבא המצרי יוצא להילחם בהם ודי מביס אותם, אבל מה שמענין שרואים בין החיילים על הספינות המצריות, גם מינואים מהגל הראשון (בטח לא הראשונים אלא צאצאיהם, אבל המדים מינואים).

אז נסגור את מה שהשארת כשאלה פתוחה - הפלישתים בגל הראשון הם המינואים שהגיעו מכרתים, שנקראה בעבר כפתור.

וכמובן לערבים אין שום קשר לפלישתים כיוון שדת האיסלאם קיבלה תפוצה רק ב-622 לספירה, משמע שהערבים החלו לזלוג לאיזור רק 1802 שנה אחרי היהודים.....
 
ונסגור קצה אחרון

לכולם ברור שהיהודים שלטו בכנען מאז אברהם אבינו (1900 לפנה"ס בערך) עם פסק זמן של 400 שנה במצרים, אבל הערבים טוענים שהם בארץ 3000 שנה (לא רוצים שיקלקלו להם סיפור טוב עם עובדות).
באוצר המסמכים הציוניים ישנו מכתב של פייסל מלך סעודיה שהיה נציג הערבים כלפי העולם, שאמר שגם אם היהודים היו השולטים בארץ, הרי השלטון הרומי הגלה אותם מהארץ ומאז לא היו יהודים בארץ, ומן הדין בין האומות שכאשר אומה מגיעה ותופסת את מקומה של האומה האחרת, המקום שייך לאומה החדשה, וכך הפכה פלשתינא סקונדה לארץ ערבית.

בהשתלמות של "דעת ומדינה" מטעם המשטרה באוניברסיטה העברית בירושלים משך שבועיים, היו לנו מרצים רבים (בינייהם גם ישעיהו ליבוביץ, עימו כבר סיפרתי שהיה לי פולמוס) איזה פרופסור ערבי הסביר לנו מדוע לנו אין זכות על המדינה.
כולם הביטו בי כי ידעו שלי יש בשבילו תשובה.
אמרתי לו שאני מוכן לקבל את מכתבו של פייסל מילה במילה.
כולם נדהמו, הם לא פיללו לזה.

המשכתי ואמרתי לו שאנחנו לא גירשנו אף אחד. כאשר התחילו הערבים לתקוף את הישוב היהודי בארץ אחרי שהם לא קיבלו את תכנית החלוקה, היהודים השיבו מלחמה השערה, ומנהיגי הערבים קראו להם לעזוב את בתיהם ולעבור את הירדן, ואחרי שהם יחסלו את כל היהודים, יוכלו לחזור לבתיהם בשלום.
מכאן שהתנועה היהודית נכנסה לארץ שמרבית תושביה נטשו אותה והכריזו על הקמת המדינה.
מכאן, לפי רוח דבריו של פייסל, כאשר אומה אחת איננה, באה אומה אחרת ותופסת את מקומה וכעת זו הארץ שלהם.....וכך הפכה הארץ שבה היו רק ביצות וחול למדינת ישראל של היהודים , מדינה ששינתה את פני המזרח התיכון.
כולם היו בהלם.
 

מינהר

New member
כל הכבוד, מאיר. לנו זה ברור- הותקפנו, ניצחנו, זה שלנו.

גם יו-ש וגם הרמה. לדמגוגים הערבים זה הרבה פחות ברור.
ובכלל היו פה התורכים 400 שנה, אז מה קופצים הערבים?
 
למעלה