בוקר טוב. איפה כולם? אתמול הלכתי לישון מוקדם

[יוליקה]

לא מצאתי תותים כל הדרך

כרם מהר"ל נמצאת צפונית לטירת הכרמל - פינת חמד במועצת חוף הכרמל...

 

[מינהר]

תודה, יוליקה על ההסבר. זה המהר"ל מפרג, כן?

אגב, מי יודע לאן נעלמה מנטה? היא מגיחה לרגע ונעלמת לנו.

 

[ציפי ב החמודה]

תותים

במחסני השוק מכרו השבוע ביום שלישי יום שוק, שתי סלסלות תותים ב-15 ש"ח.

 

[nurii]

כל הכבוד למפגש

בדרך דווקא היו פעם מלא שדות תותים.אבל בגלל שעשו כביש מהיר אי אפשר לעצור שם-מכירה מנסיעה למעגן מיכאל...גם הכיתה שלנו עשתה מפגש כיתתי לפני חודש.אבל בניגוד לכם לנו כל השנים היה קשר עם רובם.זה קורה בעיקר שבאים החברה שגרים ביבשות רחוקות.אנחנו היינו קבוצה קטנה עם של 10 בנות וכמה בנים.לקראת כיתה י הביאו לנו כמה גברברים מטירת הכרמל.כל אחד פיגוז.האחד היה מפקד או סגן מפקד-לא זוכרת -משטרת התנועה של חיפה.השני מנהל בי"ס כבר שנים בכרמיאל,ושלישי עסק בבנית סירות מפרשים לעם ישראל וכל מיני אביזרים למשרד הביטחון.לא יכולה לשים תמונות בלי רשותם.....

 

[1ניצת השקד]

כולנו פעם היינו, משנה מה הבן אדם מאחורי ההיינו,

אני הייתי אחרא על תלונות הציבור בשרותי בריאות כללית, הייתי מלכה כולם היו צריכים טובות ממני, להקדים תורים וכד', בעלי היה מנכ"ל חברת סטרטאפ פרטית, מעליו היו הבעלים בעלי ניהל את הכל שלימים נמכרה, היה מלך העולם, אבל כשמורידים את התואר נשאר הבן אדם אז לא להתפאר בעבר, קיים היום רק ההווה והעתיד, ואיזה סוג של בן אדם אתה.

נוריי, אף אחד לא מבקש תמונות, מאמינים לך גם בלי תמונות, רק אנשים חלשים צריכים להעזר בהוכחות כמו תמונות, אחרת הם חושבים שלא יאמינו להם, חה חה חה

וברוכה הבאה לפורום של יוליקה.

 

[יוליקה]

ניצת, נוריי ואני מכירים מפורום תרבות הונגריה

תודה!

 

[מינהר]

ניצת היית חשובה. אולי אפילו עזרת לי באיזה נושא

ביחס לאמא שלי. לפני 5 שנים בערך. עדיין היית בקבילות?

 

[1ניצת השקד]

לא כל כך הבנתי את שאלתך, בכל מקרה שמחה

אם הייתי לך לעזר.

 

[מינהר]

ניצת, לפני 5 שנים נציבת קבילות של הכללית עזרה

לי לאתר מסמך של אמי. לא יודעת אם זו את היית או אחרת. היא היתה 10.

 

[1ניצת השקד]

יפה מינה, דברים טובים זוכרים לנצח.

 

[1ניצת השקד]

זה מעלה בי הרהורים, כאשר תפקדתי בתלונות הציבור כאחראית

היו לרשותי כלים וידע שאין לכל חולה, היו חברים שפנו אלי שאזמן להם תור בהקדם לקרדיאולוג או לאיזה מקצועי אחר אבל בעל שם, ואזרתי ככל שיכולתי ועל זה נאמר שמי שיושב ליד הצלחת אוכל, ויום אחד החלטנו שאנחנו משפצים את בתינו ואחד החברים אמר לי שהוא חבר של מנכ"ל נגב קרמיקה ובשיפוץ שלו הוא קיבל הנחות מפליגות ובעלי מקצוע מצויינים בתחומם, שאלתי אותו אם יוכל לעזור לנו בבעלי מקצוע, ענה לי מה פתאום תחפשו לבד ותמצאו, ניגשתי לחברה עם דמעות בעיני וכאב לח צורב, ואמרתי לה שכך לא מתנהגים לחברים ושבעלה איש רע, ממש כך, שאלה למה סיפרתי לה מה ענה לי והזכרתי לה כמה כרכרו צביבי וכמה לא ידעו להודות לי שקיבלו בזכותי תור מיד למחרת לקרדיאולוג בכיר, למחרת צילצלו לנו מנגב קרמיקה ואמרו לנו שידוע להם שאנחנו בשיפוצים ורוצים להציע לנו 15% הנחה על החמרים וסיוע בעוב'דים מקצועיים, ועל זה נאמר שאם עזרת למישהו יש את הזכות המלאה שיתגמלו גם אותנו בחזרה.

 

[מינהר]

על זה נאמר ניצת, שאם יש קשרים לא

צריך פרוטקציה.

 

[שפירא מאיר]

הכל תלוי

התפקיד שלי האחרון היה ע.קמב"צ מחוז תל אביב.
מעולם לא הסכמתי להתערב באיזו חקירה של קרוב או לבטל דוח או דברים כאלו.

אם רצו ממני עצה אז בהחלט עזרתי, אם למשל מישהו קיבל דוח וראיתי שיש בדוח שירכה (פגם) הסברתי לו מה לעשות, אבל אני לא התערבתי.

אפילו אשתי קיבלה דוח, אמרתי לה מה לעשות והדוח בוטל בלי התערבותי.
(על מה היה הדוח? השוטר כתב שהיא פנתה ימינה מבלי לאותת. הסברתי לה את הבעיה ואמרתי לה לכתוב פניה שאין כאן כל עבירה, והדוח בוטל).

גיסתי פנתה אלי כשעצרו את הבן שלה שאתערב, סרבתי והיא נטרה לי. הבחור היה פגע רע שכל הזמן עסק בנוכלויות ורמאויות, ובהחלט לא היה שום מקום להתערב.

לייעץ כן, אבל לא בשום פנים במעשה שהוא בניגוד לנוהלי המשטרה. במוסדות אחרים לסייע זה מקובל בלי קשר לבני משפחה או לא.

 

[משתפרת]

הצד השני של אותו המטבע

יש פרוצדורות שהתור אליהן אורך חודשים. לא מדברת על MRI שבמקרים דחופים גם ללא קשרים מקרה דחוף יתקבל די מהר (פחות משבועיים), יש בדיקות לחולי סרטן שממתינים להן חודשיים ושלושה. עם קשרים אפשר לקצר את ההמתנה, מה שאומר שמישהו אחר- נדחה לו התור. וזה בקלות יכול לעלות לו בחייו, כי סוג הטיפול נקבע אחרי אותה בדיקה והדחיה עלולה לגרום להווצרות גרורות.
מניחה שגם התורים המאד מקוצרים במרפאה מתמחית גורמים לדחיית התור של מי שאין לו קשרים. גם זה עלול לעלות בחיי אדם.

 

[שפירא מאיר]

אני מכיר את זה, תופעה של קינאה שהופכת מהר לשינאה.

כמה פעמים שסיפרתי ש-דרור אדלר (אמן מפוחיות הפה) היה איתי בכתה בטבריה, מביטים בי עקום, אז הפסקתי לספר זאת.

פעם בטירונות במשטרה פלטתי שאני מכיר את המפ"כל אישית, לגלגו עלי. במסדר הסיום היה המפ"כל, ערך סקירה של המסדר וכשהגיע אלי חיבק אותי ואמר שהוא שמח לראות שהמשכתי מסורת והצטרפתי לחיל (כך כינו את המשטרה אז), מפקד בית הספר לשוטרים שנלווה אליו היה פעור פה, ואז המפ"כל סיפר לו שאני ממשפחת שוטרים וכשהייתי תינוק אפילו הרטבתי לו את המכנסיים.....

באותו יום התנהגו אלי החניכים בהתנהגות לא נעימה, והבנתי מהר מאוד, שזו קינאה. ולא סיפרתי על הקירבה שוב, לעולם. אני חושב שזאת פעם ראשונה אחרי 48 שנים שאני מספר זאת.

לא חזרתי לספר דברים כאלו כיוון שזה גורם לאנשים לקנא ולתנהג לא בסדר.
כמו שהיה באיזה כנס בצבא ומי שבא לנאום היה "טליק" (האלוף ישראל טל ז"ל)
וכשראה אותי בקהל, הפסיק רגע את נאומו וסיפר להם שיש בקהל גיבור אמיתי , וניגש אלי ללחוץ את היד.

למרות כל הבקשות לא סיפרתי שום דבר, כי כבר למדתי בחיים את הלקח שלי ואני לא מחפש אוייבים.
ההיכרות ביניינו היתה שמכיוון שאני נותרתי היחידי מכיתת השועלים הוא מאמץ אותי להיות רס"ר-הגייס לשארית השירות ולא שעה לאלו שאמרו שלא כדאי כיוון שיש לי הלם קרב (קל מאוד, אני לא מהבחורים של "ערים בלילה" עם כל הכבוד, ויש כבוד...).
ובאמת ששת החודשים הללו היו לי פתרון מצויין לצאת לחיים האזרחיים רגוע ונינוח.
את סיפור "כיתת-השועלים" העזתי לכתוב כספר רק לפני מספר שנים.....