שובו של גוי ואבוי
Well-known member
בוקר טוב אל בוריג' / שוברים שתיקה
http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=36985&msgid=55954380
http://www.shovrimshtika.org/testimonies/database/783044
מספר קטלוגי: 783044
דרגה: סמ"ר
יחידה: שריון
אזור: אזור דיר אל בלאח
תקופה: 2014
נכנסנו בלילה הראשון למקום שקוראים לו ג'וחר א-דיכ, זה סוג של פרבר. נכנסנו בהמון אש לתוך מטעים, המון המון אש. פרדסים זה האיום הכי גדול על כוחות שריון, היה לנו מאוד קשה לשמור על עצמנו. [ירינו] המון צרורות קטנים למקומות חשודים, לפרדסים, לפלחים (לוחות מתכת) של בתים ממתכת וגוש בטון פה, גוש בטון שם, בקטנות. המון מקלעים, המון המון מקלעים. מדי פעם ירי פגזים, יריתי שני פגזים אני חושב, שלושה, לבתים שטיפה שולטים עלינו. מרחקים של 500 מטר, קילומטר.
לאחר הכניסה הלילית שלנו לרצועת עזה, ל[כפר] ג'וחר א-דיכ, הגיעה שעת הבוקר, בין שבע לשמונה בבוקר, וראינו שאין מה לעשות, אנשים התחילו לנמנם. כל הכלים היו ביחד במין עיגול מוזר כזה, מין חניון, אחרי שכבר השתלטנו על השכונה בלילה. לא היה שום איום והיה שקט, פתאום הגיעה פקודה בקשר: חבר'ה, כולם לעלות למין שורה כזאת, מול שכונה בשם אל-בורייג', שזו שכונה שבעצם רואה אותנו מרחוק, את ג'וחר א-דיכ והיא יותר גם גבוהה מאיתנו. זאת אומרת שהם רואים הכול ואנחנו לא רואים הכול אצלם. הם יותר גבוהים מאיתנו והם יכולים לשלוט עלינו גם באש וגם בתצפית. והוא [המפקד] העביר פקודה:" חבר'ה, כל הטנקים בשורה, תופסים עמדות ביחד מול השכונה בשם אל-בורייג', ואנחנו נעשה מגע". מגע זה ירי של כולם ביחד, ממוספר "1, 2, 3", ירי.
אני זוכר את זה, כל הטנקים עמדו בשורה, אני אישית שאלתי את המפקד שלי: לאן אנחנו יורים? הוא אמר לי: תבחר לאן שבא לך. וגם אחר כך בשיחות עם שאר החבר'ה, כל אחד בעצם בחר את המטרה שלו, והמפקד קרא לזה בקשר "בוקר טוב, אל-בורייג'. "אנחנו נבצע, חבר'ה, בוקר טוב, אל-בורייג'", זה הציטוט. בעצם [כדי] להעיר את השכונה, להראות לחבר'ה, צה"ל פה ולבצע את ההרתעה הזאת. אני זוכר שכל הטנקים עמדו בשורה, אנחנו גם עמדנו, אני התותחן, אני הסתכלתי על איזה בית, גם בית גבוה מאוד, במרכז השכונה ההיא, ושאלתי את המפקד שלי: "טוב, לאן לירות בבית?" וסגרנו בינינו: "טוב, אם בא לך קצת ימינה, קצת שמאלה, קצת לחלון הזה, קצת לקומה הזאת, סגרנו." ואז המפקד עלה בקשר, "3, 2, 1, ירי". כולם ירו פגזים לאן שהם רצו, מן הסתם. אף אחד לא ירה עלינו לא לפני, לא אחרי, לא במהלך.
http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=36985&msgid=55954380
http://www.shovrimshtika.org/testimonies/database/783044
מספר קטלוגי: 783044
דרגה: סמ"ר
יחידה: שריון
אזור: אזור דיר אל בלאח
תקופה: 2014
נכנסנו בלילה הראשון למקום שקוראים לו ג'וחר א-דיכ, זה סוג של פרבר. נכנסנו בהמון אש לתוך מטעים, המון המון אש. פרדסים זה האיום הכי גדול על כוחות שריון, היה לנו מאוד קשה לשמור על עצמנו. [ירינו] המון צרורות קטנים למקומות חשודים, לפרדסים, לפלחים (לוחות מתכת) של בתים ממתכת וגוש בטון פה, גוש בטון שם, בקטנות. המון מקלעים, המון המון מקלעים. מדי פעם ירי פגזים, יריתי שני פגזים אני חושב, שלושה, לבתים שטיפה שולטים עלינו. מרחקים של 500 מטר, קילומטר.
לאחר הכניסה הלילית שלנו לרצועת עזה, ל[כפר] ג'וחר א-דיכ, הגיעה שעת הבוקר, בין שבע לשמונה בבוקר, וראינו שאין מה לעשות, אנשים התחילו לנמנם. כל הכלים היו ביחד במין עיגול מוזר כזה, מין חניון, אחרי שכבר השתלטנו על השכונה בלילה. לא היה שום איום והיה שקט, פתאום הגיעה פקודה בקשר: חבר'ה, כולם לעלות למין שורה כזאת, מול שכונה בשם אל-בורייג', שזו שכונה שבעצם רואה אותנו מרחוק, את ג'וחר א-דיכ והיא יותר גם גבוהה מאיתנו. זאת אומרת שהם רואים הכול ואנחנו לא רואים הכול אצלם. הם יותר גבוהים מאיתנו והם יכולים לשלוט עלינו גם באש וגם בתצפית. והוא [המפקד] העביר פקודה:" חבר'ה, כל הטנקים בשורה, תופסים עמדות ביחד מול השכונה בשם אל-בורייג', ואנחנו נעשה מגע". מגע זה ירי של כולם ביחד, ממוספר "1, 2, 3", ירי.
אני זוכר את זה, כל הטנקים עמדו בשורה, אני אישית שאלתי את המפקד שלי: לאן אנחנו יורים? הוא אמר לי: תבחר לאן שבא לך. וגם אחר כך בשיחות עם שאר החבר'ה, כל אחד בעצם בחר את המטרה שלו, והמפקד קרא לזה בקשר "בוקר טוב, אל-בורייג'. "אנחנו נבצע, חבר'ה, בוקר טוב, אל-בורייג'", זה הציטוט. בעצם [כדי] להעיר את השכונה, להראות לחבר'ה, צה"ל פה ולבצע את ההרתעה הזאת. אני זוכר שכל הטנקים עמדו בשורה, אנחנו גם עמדנו, אני התותחן, אני הסתכלתי על איזה בית, גם בית גבוה מאוד, במרכז השכונה ההיא, ושאלתי את המפקד שלי: "טוב, לאן לירות בבית?" וסגרנו בינינו: "טוב, אם בא לך קצת ימינה, קצת שמאלה, קצת לחלון הזה, קצת לקומה הזאת, סגרנו." ואז המפקד עלה בקשר, "3, 2, 1, ירי". כולם ירו פגזים לאן שהם רצו, מן הסתם. אף אחד לא ירה עלינו לא לפני, לא אחרי, לא במהלך.