אני חושב שאתה קצת מסלף את מה שנכתב
כי אתה כותב שועדת רופאים תחליט עבור האדם הסובל מהבעיה,
בעוד שהדוקטורנט שם אמר:"במקרים אלה, הרופא וה*מטופל* צריכים להגיע להסכמה מה יטופל ובאיזה מחיר".
כלומר, יחד עם המטופל ולא ועדת רופאים שלא תשתף אותו בכך...
גם לא נכתב שלא יטפלו בכך או שתנתן לגיטימציה לכך אלא שזה "פותח את הדרך לגישה טיפולית חדשה כלפיה"
איך שאני רואה את זה הגישה שמגולמת בדבריו של הדוקטורנט סך הכל מעידה על איזון בין שיקולים ועל חישובי רווח תועלת...
הצגת סכיזופרניה גם שזו הפרעה קשה ואף מוגדר כמחלה נפשית,
אבל מה לגבי דכאון קל?
אני סבור שבמקרה זה המקום שאליו צריך להתכוונן הוא לא מחיקת היצירתיות והתמקדות אך ורק בשמחה,
אלא הגברת השמחה וניסיון לשמר כמה שיותר על היצירתיות
איזון קשה-אבל חשוב.
כי אתה כותב שועדת רופאים תחליט עבור האדם הסובל מהבעיה,
בעוד שהדוקטורנט שם אמר:"במקרים אלה, הרופא וה*מטופל* צריכים להגיע להסכמה מה יטופל ובאיזה מחיר".
כלומר, יחד עם המטופל ולא ועדת רופאים שלא תשתף אותו בכך...
גם לא נכתב שלא יטפלו בכך או שתנתן לגיטימציה לכך אלא שזה "פותח את הדרך לגישה טיפולית חדשה כלפיה"
איך שאני רואה את זה הגישה שמגולמת בדבריו של הדוקטורנט סך הכל מעידה על איזון בין שיקולים ועל חישובי רווח תועלת...
הצגת סכיזופרניה גם שזו הפרעה קשה ואף מוגדר כמחלה נפשית,
אבל מה לגבי דכאון קל?
אני סבור שבמקרה זה המקום שאליו צריך להתכוונן הוא לא מחיקת היצירתיות והתמקדות אך ורק בשמחה,
אלא הגברת השמחה וניסיון לשמר כמה שיותר על היצירתיות
איזון קשה-אבל חשוב.
