אממי, אני שונא פוליטיקה ופוליטיקאים בוודאי
אבל הפוליטיקה יוצרת תמורות במדינה שלא תמיד לטובת המדינה, ואין מנוס מלדבר על כך.
הלואי והיה אפשר לדבר רק על פריחת אירוס הגלבוע בפברואר-מרץ או הציור בשדה של וינר שהשנה עוד לא הספקתי לצלם.
וככה סיפור נחמד.
השבוע אני לן במלון דירות קטן ונחמד "וילה מדוזה" עם מטבחון בחדר.
הלכתי לסופר המקומי לקנות מצרכים (לידיעתכם, עלה לי 38 יורו מצרכי אוכל לשבוע שלם) הראו לי היכן לקחת שקיות.
הקופאית עושה לי חשבון והייתי זקוק לעוד שקית, ואז הקופאית אמרה ששקית עולה 4 סנט .
הססתי לשניה כי די היה לי מוזר לשלם על שקית 20 אגורות, ואשה מהצד אמרה לקופאית שהיא תשלם עבורי את ה-4 סנט.
זו היתה מחווה כרתית אמיתית.
מסרתי לאשה כרטיס ביקור שלי עליו גם כתוב חוץ מהפרטים שלי גם המילה היוונית "אפחריסטו" (תודה)
ואמרתי לה שאני מורה דרך בישראל, ואם היא באה לבקר בארץ, אז יום טיול בארץ ברכב שלי כולל כל ההוצאות, עלי.
ועוד משהו.
לפני שבוע חגגנו 44 שנות נישואין ואמרתי לאשתי שתבוא איתי בספטמבר לכרתים, ואני מבטיח שלא נעסוק במחקר אלא נלך לבקר חברות שלה:
את מריאנה בכפר מסה פוטאמי שאבא שלה הוא הכי זקן בכרתים יליד 1906.
את מגי ממסעדת "טו-חאני" מול בית הכנסת בחאניה
את מאריה מלימאני חרסוניסו
את ליז מהעיר הדרומית יראפטרה (שמה "ליז ווד" עליזה מהיער, שם בעלה "זכאריאדס דמוקריטוס" שהוא הדמוקראט המתוק, ולקינוח למלצר קוראים "סוקראטי" הוא סוקראטס)
אז הערב היא אמרה שתבוא כי גם היא מתגעגעת לכרתים, נו, אז הכל בסדר.