לפני הרבה שנים - במוצ"ש,בתחנה המרכזית הישנה של תלאביב
חזרתי -מאוד אלגנטי- מבילוי. פנה אלי במעבר החציה ליד הקולנוע בחור נכה, כיפה שחורה גדולה, קביים מתחת לכל זרוע ואמר לי בקול חנוק שכייסו אותו, ועליו להגיע הביתה לירושלים, אוטוטו אוטובוןס אחרון ואין לו כסף לכרטיס.
נתתי לו הרבה כסף. לדעתי כ50 לירות. הוא ביקש את שמי וכתובתי על מנת שיחזיר לי ואמרתי שלא צריך -שימהר לאוטובוס. נפרד ממני בתודות.ונעלם.
פחות מחודש באותו המקום חזרתי שוב מאיזה אירוע, והנה אותו בחור -זיהיתי אותו מיד -פונה אלי אם אותה בקשה. הוא לא זיהה אותי. נתתי לו לספר סיפורו ואז שאלתי אותו שוב פעם? הוא הביט בי - וברח.
לילדי נתתי הוראה נתקעתם באיזה מקום בלי כסף. קחו מונית הביתה.-אפילו מאילת] נשלם לנהג כאשר תגיעו. השארנו תמיד ארנק עם כסף בכניסה לבית שאם חלילה לא נהיה בבית באותו רגע. בכ"ז יהיה להם במה לשלם.
שנה טובה ושנת מעשים טובים
