בוקר טוב בוקר טוב פעמיים כי טוב

בוקר טוב בוקר טוב פעמיים כי טוב


לא לא, לא יום שלישי היום, אבל השמיים חומים ויורדים זרזיפים של מים. בקיצור, גשם של ממש. פותחת את המרפסת ואוויר צח צח וקריר מקבל את פניי. ואני אומרת לאיש שלי: "לא יאומן, ברלין זה כאן", כי בכל ביקור שלנו בברלין בחודש יולי, מקבל את פנינו מזג אוויר כזה בדיוק בדיוק. והאיש שלי אומר לי: תנשמי טוב טוב את האוויר הזה לפני שיבוא כל הגועל נפש של הקיץ. ואני נשמתי. נשמתי המון. איזה כיף

אז עכשיו עם כוס קפה ביד, חושבת לי לעצמי על היום החופשי הזה שלי,
כי היום הילדים יוצאים לטיולים ואני והאיש שלי נשארים לבדנו ואני לא צריכה להכין שום דבר לאף אחד כי המקרר מלא אוכל, ככה שאני יכולה להתכרבל לי בכורסא החביבה עליי, ולהידבק לטלוויזיה ולהתחיל במרתון של סרטים או תוכניות שפיספסתי במשך שבועות...

יום נפלא שיהיה כאן לכולם


http://www.youtube.com/watch?v=HSNSTerj2Kc
 
אני לא יכולה לקבל מחקר המתבצע על 3 אנשים

אבל אני כן חושבת שהפייסבוק יצר נתק בין אנשים שפעם היו משתמשים בטלפון כדי לתקשר ביניהם, ועכשיו הם עושים זאת רק דרך הפייסבוק בצ'ט. למה אני מתכוונת? אם פעם הייתי מתגעגעת לחברה שלי שגרה בטיזאלנבי, הייתי מרימה אליה טלפון לשאול לשלומה והיינו מדברות שעות בטלפון. היום אפשר לשלוח הודעה בצ'ט ואחרי שניים שלושה משפטים, אני כבר מתעייפת וסוגרת שיחה.
ועוד חסרון של הפייסבוק, אתה מתארח אצל מישהו, ואתה כבר יודע מראש איזה אוכל יהיה שם. הכל כבר בפייסבוק. הפשטידות מצולמות, הקיש עם הבטטה, הסלט הירוק והסלט הצהוב וכו'. אין הפתעות.
משהו במסתוריות של חיינו הלך לאיבוד במרחבי הרשת. הכל ידוע מראש.
 
למעלה