בוקר טוב +הגיג על שינויים פנימיים

בוקר טוב +הגיג על שינויים פנימיים

בוקר טוב
מה שלומכם? רוצה לדבר איתכם על שינויים בחיים. לאו דוקא על שינוי פיסי (כמו מעבר דירה), אלא שינוי בדפוסי התנהגות. שינוי פנימי. זה סוג של שינויים שדורש הרבה מאמץ - כיוון שההרגלים הישנים קבועים בנו עדיין, וצורחים ההההצצייייילוווו בכל פעם שמנסים לשנות משהו. איך ניגשים לשינוי פנימי? אפשר אולי לאמר שטיפול פסיכולוגי יעזור. זה נכון. אבל כדי שהוא יעזור, צריך לעזור לו. טיפול הוא שעה בשבוע. אולי שעתיים. ומה בשאר השבוע? איך ממשיכים את ה'עבודה' בכל ימות השבוע? אצלי - זו כתיבה. (אחת הסיבות שאני בפורומים כל יום). בשבועיים האחרונים פחתה הכתיבה העצמית שלי (שלא בפורומים) והעניין ניכר קצת. כתיבה עוזרת לי לתרגל את השינוי שלי, ולהיות מודעת לפחדים שרוצים לערער אותו. בעזרת הכתיבה, אני נוקטת עמדה. זו אני, נגד הדפוסים הקודמים. מה עוד יכול לעזור? חברים וחברות. כדאי שיהיו מודעים למצב. למטרות שלנו. ואז, אפשר להתקשר בכל פעם שה"שד" מרים את ראשו. מה גם, שאפשר לתרגל מנהגים חדשים וכשזה מול אנשים - אז יש פידבק, מה שאין כשזה נעשה בכתיבה עצמית. אפשר להתפקס על השינוי. לכתוב בכל בוקר מה אני רוצה לעשות עבור השינוי. אם זה כרוך בהתחייבויות מסויימות, או במעשים שנהגתי לעשות ולא מוכנה עוד לעשותם. היום - לא
להתחייב ליום אחד. רשימת בוקר כזו, יכולה מאד לעזור ולהתמקד. פתאום יש את המידע הרצוי מול העינים. הכל פשוט יותר. מה עוד? אתם מוזמנים להוסיף. איזה שינוי פנימי הייתם רוצים לחולל בכם, או שכבר חוללתם? מה עוזר/עזר/יעזור לכם לממש אותו? שיהיה יום טוב. שלכם, להבה.
 

BellA עלמה

New member
אני אישית כותבת יומן

אבל העיקר זה איזה switch פנימי ועבודה עצמית
 

BellA עלמה

New member
אמממ

זה התחיל בתהליך הטיפול שעברתי (שיחות עם פסיכולוגית) והמשיך לבד. למדתי להיות אצמעית למשל מול ההורים . לא לעשות כל דבר כפי הדרישות שלהם זה עיניין של זמן והתבגרות
 

לקשמי

New member
כתיבה היא דבר נפלא

גם אני מנהלת יומן אישי כבר שנים, מגיל 12. היו תקופות ארוכות שבהן לא כתבתי ביומן, והאינטרנט (פורומים, בלוגים וכו') החליף את הכתיבה במחברת. לאחרונה התחלתי לחזור לכתיבה לעצמי, כי זאת הכתיבה הכי אותנטית, אני יכולה להיות הכי אמיתית עם עצמי ומכאן גם לחולל שינויים באמצעות הכתיבה. פידבקים מהחברה גם יכולים לעזור אבל בתנאי שאני באמת ובתמים רוצה להשתנות. אף אדם חיצוני לא יכול לשנות אותי אם אין בי את הרצון לעשות את השינוי. חוץ מכתיבה, לאחרונה, כפי שכבר כתבתי כאן לא מזמן, חזרתי לצייר. בעקבות הסדנא שעברתי בנופש יוגה האחרון, שהיה בפסח, התחלתי לצייר מנדלות. (שזה בעצם ציור רגיל רק שהוא בתוך עיגול). אני נעזרת בכלים ששמעתי בהרצאה ובסדנא שהיו בנופש, כדי לנסות להבין מה ציירתי וללמוד מהציורים. אבל לא תמיד אני מנסה לנתח לעצמי את הציורים. בהרבה מקרים עצם הציור מספיק. אני חושבת שציור יכול לבטא הרבה יותר ממילים, לכן לאחרונה אני משקיעה יותר בציור מאשר בכתיבה.
 
מנדלה -

שמעתי הרצאה על זה, ובעקבותיה, ציירתי אחת. לא לפי הכללים, אלא כמו שאת כותבת- דגש על העיגול. הסימטריה פחות מצאה חן בעיני, ולכן המנדלה שלי היא לא סימטרית. עשה לי המון טוב לצייר אותה, כי פשוט זרמתי עם הציור, בלי לתכנן, העיגול הקטן הלך וגדל. היא לא שלמה עדיין. מחכה לשכבה נוספת. לא יודעת מה יהיה בה, אז מחכה.
 

opalit

New member
שינויים פנימיים

אני יכולה להגיד שעשיתי את הצעד במודע, שהצלחתי להשתחרר מדפוסים שחייתי בהם, שגדלתי איתם, למרות שהחיים במקום זר גורמים לי לבלבלות. הדרך עוד ארוכה, יש לי עוד הרבה ללמוד על עצמי. אני חושבת שחברים וכתיבה אלו השניים(שאני מרשה לעצמי לציין כאן בפורום) שאני יכולה להצביע עליהם ולהגיד שזה מה שמעודד אותי כי מעבר לפורקן יש גם תזכורת של ההיסטוריה וכך מעריכים, ונבנים מבלי לשכוח את נקודת המוצא.
 
תזכורת של ההיסטוריה

נכון
רוצה להדגיש את זה כפרמטר נוסף וחשוב. אם זוכרים מה עשה לנו רע - ומשנים את הדפוס הזה, חלק מהמוטיבציה לשנות, הוא הזיכרון של ההרגשה הרעה והמצב שהיינו בו.
 
לילה טוב והגיגים שלי...

שינוי פנימי מגיע אצלי בעיקר לאחר משבר ביני ובין ההרגל שלי... אכזבה ממשו. הבנה שהרגל או התנהגות ישנה כבר לא עושה לי טוב. פגיעה או אכזבה. בדרך כלל אחרי זה באה ההחלטה שיש צורך בשינוי. אני מסכימה איתך שחברים וכתיבה ובעיקר טיפול הם מסייעים רציניים בתהליך. בנוסף יש שינויים שחשוב ממש לתרגל אותם. להציב מטרות התנהגותיות, להבין באיזה מצבים אני רוצה לשנות ולתרגל. אני מתחילה יותר ויותר להאמין בטיפול התנהגותי... :) חלק מהשינויים הפנימיים התחוללו ומתחוללים גם בלי שאצהיר עליהם. אולי כי לפעמים זה מפחיד להגיד דברים כאלו בקול ואז "פתאום" אני שמה לב שיש דפוסי שהשתנו ואני מבינה שהשינוי כבר החל ואני רק צריכה לדבר אותו ולהמשיך את התהליך. השינוי הפנימי שאני יכולה לחשוב עליו כעת הוא איחוי של כל החלקים שלי. משימה בתהליך.. :)
 
גם אצלי

תמיד המשבר מביא את השינוי הפנימי. צריכה ליפול חזק בשביל לקום, או משהו כזה. אולי הבעיה היא שלא רע לי מספיק כמו שאני עכשיו. זאת אומרת, לא שטוב לי ככה. אבל לא רע לי בצורה דראסטית ובלתי נסבלת (כמו שהיה למשל לפני כמה חודשים), כזאת שגוררת שינוי. ומבחינות מסויימות, נח לי ככה. נראה לי שהבעיה בחשיבה שלי היא שאני עדיין מחפשת את האושר במקום הלא נכון. ואולי זה אף פעם לא השתנה כי כל פעם שאני מגיעה למקום הזה אני באמת מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי? לא יודעת. רק יודעת (והנה, אני מודה
) שכן, ברור שאני רוצה לשנות... אבל כרגע יותר מדי דברים משתנים לי, ויש לי יותר מדי בלאגן בראש, ועצבים, וחששות, ופחדים, בשביל לעשות צעד כזה ולהתחייב. בשביל לנסות לשנות דפוסים פנימיים שכשאני חושבת על זה נראים לי תקועים כל כך. אוף. מצטערת.
 
ואם מה שנראה תקוע -

ראית שאצל אחרים הוא לא תקוע? כלומר, יש מצב שזו ראייה סובייקטיבית שלך, שגם אותה את יכולה לשנות. הבלאגן משכנע אותך: תתייחסי אליי קודם, תעזבי את ההתחייבויות. וזה בדיוק הפוך. כי התחייבות - תסדר את הבלאגן מאד מהר.
 
את צודקת, כרגיל :)

אבל מה עם הבלאגן שבפנים, וכל הרגשות האלה, בכלל לא קשורים למה שאני עושה? אלא לדברים שקורים לי בלי שום קשר לזה? דברים שקורים בחיים האמיתיים שלי, שמחוץ לבועה הזאת? אני מבינה את מה שאת אומרת, ובכל זאת. אני לא יודעת איך זה יעזור לבלאגן הזה להסתדר אם אני אעשה עכשיו מליון שינויים בתוך עצמי. ...
 
כי את תתחילי לפנות מקום

לבלאגן האמיתי- לדברים שקורים בחיים האמיתיים שלך, מחוץ לבועה ההיא.
 
אוי ירגזי. תראי איזה קטע.

בדיוק אבל ב-ד-י-ו-ק מה שאני אמרתי לך היום וזה בלי לתאם עמדות עם הלהבה. אז מילא אם אני אומרת אבל אם הלהבה אומרת אז זה בטוח נכון. יאללה. לכי לעשות את מה שאת צריכה לעשות... ותבריאי.
 
אני לא מצליחה לעשות שינוי דפוסים

משמעותי מספיק בשבילי בחשיבה. בהתנהגות כן... מנסה כבר שנים ארוכות... מתסכל מאוד, אבל אני עדיין מנסה ורוצה להאמין שזה אפשרי..
 
דפוסים...

קודם כל שימור האמונה הוא מאוד חשוב. ולפעמים חשוב לחולל שינוי התנהגותי שיגרום בהמשך לשינוי חשיבה. אני חושבת שכדי לשנות דפוסי חשיבה כדאי להיעזר בטיפול. את מטופלת? היית?
 

liza26

New member
אצלי השינוי הוא בחשיבה קודם

לפני השינוי הפיזי- אני צריכה את הסוויצ' הזה במוח לא תמיד מזדמן לי לכתוב מה שכן- תמיד מזדמן לי לחשוב
בעיקר בדרך לעבודה בבוקר, אחרי שהורדתי את הילדה בגן ויש לי חצי שעה של שקט. בשילוב עם טיפול- אני מנסה קודם כל לפתור את הפלונטרים קודם כל להבין מה אני רוצה לשנות ואיך- ואז לשנות במציאות
 
למעלה