בוקר טוב + הגיג

[להבה ירוקה]

בוקר טוב + הגיג

אז איך היה אתמול? נהינתם במסיבות פורים? רקדתם עד דלא ידעתם? ומה היום? אתמול, לכבוד פורים, שמו ברדיו מערכונים של אורי זוהר. וכמובן שנשאלה השאלה: אני יפה?. לא חושבת שאורי זוהר שואל את עצמו את השאלה הזו באותו מובן, אבל התשובה שלו עליה היא: כן. אז גם אני רוצה לשאול: אתם יפים? אתם חושבים שאתם יפים? ומה עוזר לכם להרגיש יפים, או לא יפים, ביום מסויים? יופי פנימי. יופי חיצוני. כללים חברתיים ל-מיהו יפה.

 

[BellA עלמה]

שאלה טובה

ההרגשה שלי תלויה במצב רוח. לגבי יופי חיצוי ופנימי יש לי ויכוח על זה כל הזמן עם אימי. אמא שלי כל הזמן מקפידה על החיצוניות שלה. שתמיד תלך מסודר והכל במקום. אני ההפך הגמור ממנה יותר חשוב לי הפנימיות . אבל לצערי רוב העולם משקיע יותר בחיצוני מאשר בפנימי.

 

[טלטלונת המקורית]

בוקר טוב

לגבי השאלה הראשונה לא הייתי בשום מסיבת פורים אתמול עוד עבדתי בבוקר לגבי השאלה השניה בדרך כלל א י חושבת שאני יפה אבל זה תלוי במצב רוח

 

[the silence girl1]

בוקר טובפורום../images/Emo42.gif

רק באתי לביקורון קטן

 

[טלטלונת המקורית]

למה רק ביקורון

את מוזמנת להשאר ומה שלומך?

 

[Neora Barak]

להבה יקרה.. ממרומי גילי.. וצניעותי.

יכולה לספר לך שלפעמים עוברים מחזור חיים שלם כדי להבין שיופי חיצוני.. זה לא הכל, נתקלתי בחתיכים משגעים.. שהיו אמפוטנטים במיטה ובראש.. ביפייפיות מדהימות.. שכבשו אותי בחכמתן.. והיו אנטיתזה לסטיגמות.. ואנשים שהיו יכולים להיות מוגדרים מכוערים גמורים, אבל קרן מהם קסם כזה.. שכיעורם הפך ליופיים... ברגע שחייכו והחלו לדבר, זה נכון שאנחנו מתרשמים מחיצוניות כשאנו נפגשים עם אנשים, זה טבעי, וכך דרכו של העולם, כשלעצמי, חיצוניות לא עושה לי שומדבר, מה שעושה לי, זה סימפטייה, חיוך, חוסר התנשאות, חכמה, ורוצה לספר משו בעניין, יום אחד הייתי עצבובית, וכמו שכתבתי, אני אוהבת לחגוג עצבות בסטייל, החלטתי שסלט פירות טרי, שיש בו הכל, כולל תמרים, וצימוקים, ובננות, ותותים, וגזר, וכל הגודיס- יעשה לי את זה.. הלכתי לשוק של נתניה, המוכרים שם- מראה של העיר כולה.. ואז בדוכן הבננות, מוכר צעיר, מחוטט פנים, עם אף בולבוסי, וכיפה ענקית על הראש כמו פיילה, הביט בי פתאום, הושיט לי את הבננות, ואמר בקול נרגש- "גברת אני יכול להגיד לך משו?" "כן?" "אל תהיי עצובה, אלוהים סוגר דלת, ופותח חלון" "תודה, ולמה אתה אומר לי ככה?" "כי את עצובה, ובטח שמעת את המשפט הזה מליון פעם, אבל זה נכון, בחיי" "מי אמר לך שאני עצובה"? "מותק- אני מוכר כאן מליון שנה, ונ'י יכול לדעת, העיניים שלך נורא עצובות, את תהיי בסיידר, הכל יהיה בסיידר!!! וגם נ'י ישים לך תפילה בערב, מה קורים אותך?" "נאורה" "זה שם של אור, שאלוהים יבי לך אור". זהו, אמר, נתן את הבננות, - ונראה לי כנסיך, הותרתי אותו סמוק כולו - כי עברתי מעבר לדוכן, ונתתי לו נשיקה בעיניים דומעות, !!! יופי חיצוני שווה בעיניי לת...ת בלי שומדבר מאחוריו.

 

[setonr]

לנאורה-דבריך נוגעים אל הנפש ונותנים

לי חשק להתפלסף איתך ועם להבה ירוקה. אתן שתי חכמות שקשה למצוא ברחוב... היום בעולם שמנמיך ערכים כמו רגש ואינטלטואליות ומעצים את הוולגריות הבוטות המוחצנת ."קשה לי עם זה לזרום". כבר די הרבה זמן שקוראים לי זקן שיש לו מה להגיד אבל לסובבים אין די זמן להקשיב ואולי ללמוד משהוא. בעוונותי הייתי בחינוך המתבגרים כבר אז למדתי לא לבטא את כל ערכי אלא במשורה."לכל זמן ועת לכל חפץ". נא תגובתכם גבירותי..

 

[להבה ירוקה]

אתה חושש לכתוב את טענותיך?

סנטור יקר, אני חושבת שאינני היחידה שנהינת לקרוא כאן את דיעותיך. בין אם הן דומות, ובין אם הן שונות משל חברי הפורום הצעירים יותר - אני לא מוצאת לכך קשר. אז - זה הזמן, והעת ואני חפצה בכתיבתך

 

[setonr]

ללהבה- כרגע אני שקוע קצת.. זה יגיע.

 

[Neora Barak]

סטנור סטנור היקר- כל מי שפגשנו

שמענו או ראינו- עד היום- הפך אותנו למה שהננו, כל אדם, מוסיף לנו, ולתבונות שלנו, כאן, ולפי מה שאני קוראת ממך, אתה בן בלי גיל, אנא המשך לכתוב, הפורום הזה - גדולתו בכך- שהוא ניזון זה מזה, בברכת שבוע של אופטימיות לך ולכולם נאורה

 

[setonr]

לנאורה היקרה- דבריך מחממים את ליבי

אמנם אני לא במיטבי עכשיו .ראשי שקוע למצוא מזור בדרך אפקטיבית ובפחות סבל. קל לפעול מהר [זה אופיים של הטלאים], כסכל ואז לתקן בעמל רגשי רב. הפעם בחרתי לחשוב הרבה ולבחון איסטרטגיות ולבדוק את העלות תועלת העתידית. ברוב מחשבה אני מרגיש קצת... את נאורה היקרה וכן להבה הכישרונית ,אתןנשות חייל ומאוד מוכשרות, שהייתי רוצה להכיר ולו בהיבט האפלטוני.אני מאחל לכולנו שבוע טוב ומהנה...איך נאמר" אתה לבד בין כה וכה "...חייך ואולי העולם והאנשים הטובים יחייכו אליך ויעלו איזה סף של נוחם ואושר...

 

[Neora Barak]

סטנור.. הרשה לי לצאת חוצץ..

אתה כותב שאתה לא במיטבך, ואני דווקא חושבת, שאדם שכותב- "הפעם בחרתי לחשוב הרבה ולבחון איסטרטגיות ולבדוק את העלות תועלת העתידית". - מאוד מאוד במיטבו !!! אתה נמצא עכשיו במקום אחר לגמרי ממה שהיית בו אז.. כשהחלטת כהגדרתך "כסכל". למרות מה שאתה מרגיש וחושב, התמונה עכשיו, יותר ברורה מתמונת החוסר שליטה של פעם. המשך כך, את המזור לעצמך- אתה תביא.

 

[להבה ירוקה]

סנטור, אתה מוזמן

לשפוך כאן את הלב, או לספר למה אתה מרגיש שלא במיטבך. ובכל אופן, מקווה שהמיטב יחזור והטלאים ייצמדו היטב אל הקרע.

 

[setonr]

בוקר טוב ואופטמי ללהבה לכולם ולי...

 

[setonr]

יופי זה עניין ג"ג והבל בעיני המסתכל

 

[לקשמי]

יופי

אז קודם כל לגבי השאלה הראשונה, נהניתי מאוד מאוד אתמול. (כפי שסיפרתי הייתי בסעודת פורים במרכז ליוגה). ריקודים לא היו, אבל שרנו שירי פורים, מישהו הקריא את המגילה, היתה סעודה מאוד טובה, בסוף חילקו משלוחי מנות לכולם והיה ממש שמח ויפה. ועכשיו לגבי היופי: משום מה יופי חיצוני אף פעם לא הזיז לי. זה תמיד נראה לי ריקני להתעסק בקליפה החיצונית. אנשים אמרו לי: תתלבשי יותר יפה, תתאפרי וכו' ואם תעשי את זה תרגישי יותר טוב. אז שטפו לי את המוח מספיק בשביל שאני אסכים לנסות את זה, אבל כשניסיתי להתאפר או להתלבש בצורה שחשבתי שאנשים רוצים שאני אתלבש, אז אמנם קיבלתי מחמאות מאנשים וכו' אבל ההרגשה שלי היתה שהרגשתי מגוחכת, כאילו זאת לא אני אלא סתם תחפושת (אפרופו פורים). אז שלא תבינו לא נכון, אני לא מוזנחת וכן משתדלת להיראות מסודרת ונקיה אבל לא משקיעה בזה יותר מדי אנרגיות, הבריאות חשובה יותר.

כפי שאתם יודעים (אם קראתם את ההודעות הקודמות שלי כאן), אני גם מתרגלת יוגה. לא מזמן יצא לי להכיר בחורה שגם התחילה לתרגל יוגה, אבל מסוג אחר מזה שאני מתרגלת. כשהיא דיברה איתי על זה היא ציינה את הדברים שהיוגה עושה לגוף, מרזה, מחטבת וכו'. אני אמרתי לה שהיוגה לא מתרכזת ביופי החיצוני אלא ביופי של הלב. וככה זה באמת, אני מנסה לטפח את היופי של הלב, לפתוח אותו, לאהוב ללא תנאים, לתת ולעזור בכל הזדמנות. ולא, אני לא יפת נפש, עדיין יש לי הרבה עבודה ואני בהחלט לא מושלמת גם מבחינת יופי פנימי, אבל מעדיפה להשקיע את האנרגיה בטיפוח היופי הפנימי יותר מאשר בחיצוני.

 

[broken child]

צהריים טובים להבונת שלי-וכולם.../images/Emo42.gif

בקשר לפורים,לא הייתי בשום מסיבה (אני לא בנאדם של מסיבות.יותר מדי צפיפות,רעש,חונק אותי) אבל בהחלט נהניתי,לראות את כולם מחופשים,צבעוניים ושמחים.לי באופן אישי גם היה די שמח-רציתי להתחפש ואפילו אפילו קניתי תחפושת [של מכשפה

].בסוף,מטעמים של מצב רוח רע וחוסר חשק,החלטתי לוותר על התחפושת,אבל כן רציתי להרגיש את פורים,אז...שמתי מסיכה שחורה,חתולית משו

... ואודם שחור. אתם יודעים,הרגשתי מאד מוגנת שם,מאחורי המסיכה. כמו דנידין "הרואה ואינו נראה"-כולם הסתכלו עליי ולא באמת ראו אותי,בקושי ראו את העיניים דרכה.והיה לי מאד טוב עם זה,הרגשתי מסתורית כזאתי,נהניתי מהתשומת לב והמבטים המסוקרנים,אבל הכי קטע-שקלטתי את עצמי חושבת:"אוף,חבל שאני לא יכולה להסתובב כל יום עם המסיכה הזאת". וכשחשבתי על זה לעומק,על כל הקטע של מסיכות [שאגב,יש לי בשפע במאגר-והכוונה היא לא לאביזרים

] די התעצבתי. טוב,אבל זה כבר נושא לדיון אחר.ובכל זאת-פורים עבר עליי די בכיף-קיבלתי את המתנה הכי משמעותית עבורי-חיבוקים,נשיקות והמון אהבה

מהנסיכות הקטנות שלי,האחיות שלי. ולנושא השני של השאלה. יופי אצלי הוא דבר מאד מורכב. זה מתחלק אצלי לשתי קטגוריות:א.הסביבה,האנשים שאני רואה ב.אני את הסביבה אני אף פעם לא שופטת על פי מראה חיצוני,כשאני מכירה בנאדם אני לומדת קודם כל להסתכל על הפנימיות שלו,על האופי שלו ועל האישיות שלו.היופי לא משחק כאן תפקיד.כשאני אוהבת מישהו-זה בגלל מי שהוא.ולא בגלל איך שהוא נראה. עכשיו,בקשר אליי

עם עצמי אני יותר קשה.הרבה הרבה יותר קשה.נורא ביקורתית,נורא מחמירה,קוטלת את עצמי חופשי.יש רגעים שאני מרגישה יפה-אבל זה לא קורה כל כך הרבה.[ושוב,הקטע של המסיכות:כשאני בלי איפור-אני לא מרגישה יפה] אצלי זה גם מאד מורכב,כי אני יודעת שהדימוי העצמי שלי והערך העצמי שלי,טוב...גם הביטחון העצמי שלי-די נמוכים,בלשון המעטה.אבל מבפנים אני כן מרגישה יפה.אני מודעת ליופי הפנימי שבי-וזה קצת מעודד ברגעים שאני לא יכולה לראות את החיצוני. אגב,זה גם נורא מפוצל אצלי,מעורב-מצד אחד לפעמים בכלל לא אכפת לי מאיך שאני נראית,אני יכולה לצאת מהבית בלי איפור,עם בגדים זרוקים וזה לא מפריע לי.אמנם אז,אני מרגישה הרבה פחות יפה-בעיניי עצמי-אבל לא כל כך אכפת לי איך הסביבה רואה אותי.זה בדרך כלל קורה כשאני נמצאת בסביבה של אנשים שלא ממש קשורים אליי-ואני אליהם.אז לא אכפת לי מה יחשבו,איך יסתכלו ומה יגידו. עם אנשים שאני אוהבת,חברות,משפחה [טוב,חלק קטנטן ממנה

] ואנשים קרובים-דווקא איתם חשוב לי כמו שאומרים "להיות במיטבי". תמיד מאופרת,מאורגנת,מבושמת.וזה קטע,זה דווקא אמור להיות הפוך,לא? דווקא עם הקרובים אליך אתה אמור להרגיש הכי חופשי והכי אמיתי בעולם-בלי מסיכות ובלי הצורך הזה להיראות טוב כשאתה איתם.צריכה להיות הידיעה שדווקא הם-יקבלו אותך כמו שאתה. אבל אצלי זה הפוך... טוב,מקווה שעניתי תשובה מובנת קצת נסחפתי וגלשתי לנושאים אחרים

 

[yogi ili]

צהריים טובים../images/Emo42.gif

לא היה לי פורים אתמול

סייימתי לעבוד מאוחר ולא יצא לי לצאת או לראות אפילו תחפושת אחת... לגבי היופי וואי... איזה נושא מורכב... בייחוד עקב היותי פמיניסטית(אני לא ממש מגדירה את עצמי כך, לא עוסקת בהגדרות אבל הסביבה לפעמים) לפעמים מרגיזה אותי העובדה שהיופי הוא "כרטיס כניסה" לכל מקום, ושבאמת אנשים שיטחיים שופטים או מתרגשים מיופי. לא מזמן עבדתי בחנות שמוכרת דברי אומנות מהעולם. יום אחד המכירות היו אפסיות, ובעל החנות בא אלי ואמר לי- בלי לפגוע בך, את לא מטופחת מספיק, תראי את כל המוכרות מסביב ואת כל הבחורות בנות גילך כמה הן יפות לבושות במחשופים ובפוש אפ. זאת הסיבה שאין מכירות אם אני הייתי רואה אותך לא הייתי נמשך להכנס. באותו רגע עזבתי, כן שמתי לו ברז להמשך היום ולהמשך המשמרות. אם אני חושבת שאני יפה- כן, ואין לי משהו שגורם לי להרגיש יפה חיצונית אולי הבגדים והטיפוח, לגבי הפנימיות, גם אני יוגית

, וכשאני עושה טוב לאנשים אני מרגישה יפה, ממש כך.

 

[setonr]

ליוגי לי- אולי תסבירי לי כגבר מדוע

נפגעת. הרי עצם עזבתך מראה שהיה יאכפת לך גם במובן השלילי השדר שאת מקבלת מהסביבה. אני מבין שהבוס פגע בך רגשית ואולי רבים מהגברים חושבים בכוונה להיטיב אבל....

 

[yogi ili]

או קיי

מכרתי דברי אומנות, ולא אביזרי מין. אני לא מוצאת שום סיבה לחשוף את עצמי (באותו יום לבשתי גופיה) או יותר נכון את החזה. זה לא השדר שאני מקבלת מהסביבה, לא נתקלתי בזה קודם. ולא היתה לו שום כוונה להיטיב הוא טען בתוקף שזו הסיבה שלא היו מכירות באותו יום, לא סיפרתי את טון הדיבור ואת כל השיח שהיה בינינו, כשביקשתי ממנו להפסיק, כי כך אני וכך קיבלת אותי לעבודה, הוא התעקש להמשיך ולהשוות לבחורות העוברות ושבות,לרדת לפסים אישיים ואז סיים ב-אני לא הייתי נכנסאם הייתי רואה אותך. לא נפגעתי ואני יודעת שפה זה קצת שונה מהארץ(אני גרה בפלורידה), אבל לא מתאים לי שידברו אלי כך בייחוד כשאני מבקשת לסיים את השיחה ובצורה כל כך מזלזלת.