לגבי חלוקת ירושלים:
אני לא מכיר מחקר כזה או אחר ולכן אני כותב ברמה העקרונית. צריך לחתור לכך שחלוקת י-ם תהיה מקסימלית ככל הניתן מבחינה דמוגרפית, שהשכונות הערביות של מזרח י-ם מצידי יקראו לעצמן 'אל קודס' ומצידי גם יבנו שם את הפרלמנט שלהם, שיהיה להם בכיף, לי ממש לא אכפת ולדעתי אין בזה שום אישיו. קל זה בכלל לא יהיה ואכן זה יגרום לזעזוע במערך השכונתי והעירוני - אין מה לעשות, היינו צרכים לעשות זאת כבר מזמן ולתחנן את העיר בצורה כזו שמסתכלת קדימה ומבינה שבעתיד השונות הפלשתיניות יהיו חלק ממדינת פלשתין. לגבי רצונם של תושבי מזרח י-ם הערבים: עם כל הכבוד לרצונם הוא כלל וכלל לא רלוונטי, ברור שנוח יותר, עלל אף כל הקשיים שנוח להיות תושב י-ם ממש כמו שנוח נגיד לתושבי וואדי ערה להיות אזרחי ישראל. הנושא כאן הוא הרבה מעבר לנוחות כזו או אחרת, התמונה גדולה יותר מנוחות או רצונות. והעובדה היא כזו ללא החלוקה י-ם תהפוך לעיר פלשתינית מאחר והרוב יהיה בה פלשתיני, גם ככה היא מתחרדת וזו בעיה בפני עצמה. חוץ מזה הרי שערביי י-ם הם פלשתינאים לכל דבר, הם מצביעים לרשות, הם תומכים בכל הרעיונות הלאומיים הפלשתינים אז איזו סיבה אובייקטיבית קיימת בשבילנו לשאול אותם אם הם רוצים להשאר תושבי י-ם או לא?
