בעונג רב
שמעתי על עוד כל מיני חובבי פלויד שפשוט אוהבים לזפזפ על השיר money מה ששובר מבחינתי 2 חוקים, בעצם לא חוקים, סתם הרגלים מגונים שאני מתעב כמו שכשאתה שומע דיסק במלואו אתה מדלג על שיר כזה או אחר. זה לא שלא מדובר על שיר לא טוב. money הוא לדעת רבים מפאר היצירה הפלוידית, ואחד השירים המפורסמים שלהם ביותר. אז מה הבעיה כאן? הטענה שאחרי המולטי אורגזמה בגרייט גיג, פתאום לא בא לנו להחזיר את הרגליים לקרקע ולהוריד את הראש מהעננים, אל המציאות האפורה,הבנאלית,אל טבעו המכוער של האדם, והכסף שגורם לכל כך הרבה רשע ושחיתות. עדיף כבר לדלג למקצב האיטי והמלל הפילוסופי של us and them ולא ללכלך את הידיים בנושאים שmoney מדבר עליהם. לדעתי זה שגוי, לדעתי השיבוץ של השיר הזה דוקא אחרי the great gig הוא מהלך גאוני בהעברת המסר והקונספט שבאלבום-ההתייחסות הקיומית של האדם, ומהו באמת הגבול בין שפיות לשיגעון. יש כאלה שזה פשוט גדול עליהם, והם בוחרים לשקוע באופוריה בלבד, לרוב אנשים כאלה גם מזניחים את המלים ופשוט שוקעים אל כוס הקפה/תה/מאטה/שוקו שלהם ונרגעים. אני לא מגנה את זה אבל אני בהחלט חושב שזה פשוט מפספס הכל. אין כמו אלבום של פינק פלויד לשים בשעות הערביים, ולשבת עם חברייך ולעשן איזו סיגריה, להתמסר לזה, אבל הגדולה של פינק פלויד היא, שהם גורמים לך לחשוב. עוד נקודה היא שהאלבום הוא יחידה אחת גדולה, ו-ויתור על אחת הרצועות שובר את היחידה הזאת. אני זוכר שחבר שלי פעם העביר תשיר הזה ורציתי לשבור לו את כל העצמות כוסומו אני לא רוצה לשמוע בחורה צורחת, אני רוצה לשמוע סולואים!! (סתם נו אני גם רוצה בחורה צורחת).