בוקר טוב וסופ"ש משובח לכולם

אגב, הרגע שקרע אותי היה

שאמרתי עליה קדיש כי הוריה (שהם עימנו) לא יכלו להגיע בגלל הבריאות הרופפת שלהם.
בשנה שעברה הבת שלי שחיה בארה"ב אמרה את הקדיש.
 
זה לא מנוגד להלכה

וכמובן שיש ויכוח בין הרבנים השמרנים והמתקדמים (האורתודוכסים כמובן). הרב סולובייצ'יק מצדד בזכותן של בנות לומר קדיש.
היום הצעתי לבת הצעירה יותר לאמר אבל היא סרבה.
 
הדרות הנשים ביהדות לא באות מאלוהים

יש חשש מ"מדרון חלקלק" שידרדר את העניין (או בפירוש בני, יעלה את מעמד הנשים יותר מדי...)
אבל באמת שאין לי כח להתעסק עם זה עכשיו.
 

seelinewoman

New member
קראתי קדיש על אבי בהלווייתו, יחד עם אחי הדתי

ולידנו עמד עורך ההלוויה שהיה חרדי.
וזה היה לפני שנתיים, כלומר בשיא תקופת החושך הדתית שאנחנו מצויים בה.
אני גם אומרת קדיש כל הזמן באזכרות של אמי ואבי.

אני הרי כל הזמן אומרת שהדתיים של היום מעוותים גם את ההלכה וממציאים דת חדשה בכל יום.
 
אני מודה שאף פעם לא עלה בי הרצון הזה

להגיד קדיש על אחי או על אבי ואמי. אף פעם לא חשבתי על זה. אולי אפשר היה לצפות את זה ממני לאור מרדנותי בעבר, אבל כאשר הכאב שלי היה כל כך גדול ואחיי הגדולים אמרו את הקדיש, אז לא הקדשתי לזה אפילו מחשבה שניה, מה גם שידעתי שרק לגברים מותר להגיד. אני רק מילמלתי בין שפתיי ואמרתי אמן.
 
בני, מקווה שעובר עליך יום מעט

יותר קל מאתמול. שתדע רק רגעים שמחים
ואוהבים עם הנכדודס הכובשים שלך, ובכלל.
בוקר טוב וחיבוק.
 
תודה...

מסתדר לאט לאט. אני מניח שקריאת הקדיש על אשתי היה הקטע הכי קשה כי זאת היתה הפעם הראשונה שעשיתי את זה (היא נפטרה לפני 24 שנים)
היום אני לא אראה את הנכדים אבל אתפרע קצת עם הפלקון ועם הג'ינג'ית שאיתי...
והנה תמונה של אחת מהשתיים...
 
סחתיין עליך. האדומה אדומה הזו שלך?

כלומר, שלך פרטי?
וכן בני, היא מתארת לעצמי שזה היה כואב מנשוא. ובכלל יום לא פשוט לעבור.
אבל הנה, יום חדש ויפה קיבלנו. תהנה!
 
הפלקון 1960 והמוסטנג 1966 הן שלי פרטי

(וכמובן המיצובישי החדשה...)
אני גם שותף בשני אוטובוסי אספנות.
 
למעלה