בוקר טוב חברים,עלו רגע אחד לכאן!
הגעתי למטה למטה בדף,וקראתי על מה שכתבתם בשעות האחרונות. אני את שלי כבר אמרתי לכם,זוכרים?: באתי בגלל הפורום,ונשארתי בגללכם,וזה אולי מקביל ל: באתי לרקוד,ומצאתי בחורה לחיים! ולרקוד כבר לא מעניין,מעניינת אותי הבחורה! אז גם איתכם זה ככה,לפחות אצלי,ושום דבר לא צריך שייעשה חלילה בכפיה, או בכורח מסויים מצד מי מכם,לשוחח כאן,מבחינת השעות,הכמות,וכו..... הכל נעשה עד עכשיו,לדעתי,באורח ספונטאני,בכדי להישאר יחד,וכדי לא להיפרד סופית,ואני בזה לגיטימיות הכי טבעית שיכולה להיות,גם אם לא היתה כבר ה"מטרה",הראשונית שיסדה סבתא אביבה.... וגם אז,כשהיתה ה"מטרה",זכור לכם כמה פעמים התרתחו כאן,על כך שהיה מי שחשב שהיא מנסה להיות מיוחדת מדי?... לפעמים המטרה הזו,שעליה מדברת טל,לא יכולה להישאר יותר מתקופה מסויימת, ואחרי מליון+ מילים,לא תמיד נשאר הרבה על מה לדבר,ובהתלבטות זו שיתפתי אתכם בעבר הדי רחוק שלי כאן,אתם זוכרים?(החשש מכך שהמילים נגמרות לי) לאחרונה העליתי את ההגיגים שלי ממקומות שבהם ישנם גברים ונשים,סתם ככה באופן מאד ספונטאני,ולא ממש בכדי למלא חלל,ויצא לי מזה טוב,ואפילו הגיעו אלינו אורחים מהחלל החיצון,ששהו איתנו מספר ימים,והתאדו,כמו כל השאר. חשב דירסט נכון לדעתי,כשהציע מבחינתו,לגרעין הקט והנוקשה ליצור פגישה משותפת,ולו אפילו חד פעמית(אני בטוח שהוא חשב על האפשרות הזו-החד פעמית) ולו רק כדי שכל אחד מאיתנו יוכל פעם אחת בחיים,לשמוע ולראות ולשוחח פנים אל פנים,אל מי ששוחח איתו המון דרך הפורום,ואני גם מאד מעוניין בכך,למרות שגם אצלי,כמו אצל טל,לא חסרה הנוכחות של אנשים בחיי הפרטיים. ומדוע? כי מבחינתי אני חי רק פעם אחת בחיים,לא מאמין בגלגולים,ויצר הסקרנות שלי לגבי מי שאני משוחח איתם המון זמן,הוא גדול ורב,ואני בטוח שאם לא נקיים פגישה כזו,יצרוב לי הרבה שנים לאחר מכן,כי תמיד בקצה מסויים,שם למעלה,בתוככי הזיכרון שלי,ישב משהו שיעיק עלי,כמין איזו חידה לא פתורה. ואני שמח על היוזמה הזו,להיפגש! לגבי הנוכחות שלי כאן,ועד כמה שאני מצליח להתרשם,גם זו שלכם,היא באה מרצון,ולא מאותה ה"זווית" של פעם,ולא מאותו סוג של רצון וסקרנות לשוחח, אלא מדובר בהישארות במקום שבו נוח לי להיות,שהתרגלתי אליו כבר,מקום שבו כבר ביקרתי הרבה,מקום שאני נטעתי בו יתד ארוכה,מקום שבו אני חש שהנוכחים בו מכירים אותי,וההיפך. מצד שני הרצון של טל,יש להתייחס אליו ולבחון אותו לפני ולפנים,מכיוון והמדובר בחלק מהקבוצה הקטנה שלנו,ולכן חייבת לבוא השאלה,מה עושים? ישנה האפשרות שנחשוב האם יש מצב שהפורום הזה ימשיך להיות פונקציונאלי עבור טל כפי שהיה,(אני חי איתו כרגע כפי שהוא,בידיעה שהוא גוסס רק מההיבט של פעם,אבל לא מההיבט החברתי)ואז אנו פשוט ננסה באורח יזום מאד למצוא רעיונות חשים לשוחח עליהם,מה שאני לא ממש אוהב לעשות...ואפשרות שכל אחד יעלה רעיונות משלו,לגבי המשך דרכו של הפורום. ובכלל: נניח שמי מאיתנו היה לוקח עליו את שרביט הניהול,האם אז היה הפורום קם לתחיה מחודשת? אני מסופק אם להשיב בחיוב על השאלה הזו ששאלתי,ולגבי אביבה אוכל לאמר, שעם כל ההסתייגויות שהיו לי מדברים שהיא כתבה,ולעיתים "כתבה בכוח",דבר אחד אני יכול לאמר לכם עליה: לאישה הזו יש והיתה אינטואיציה מפותחת,והיא השכילה לראות שקורה כאן,או נכון יותר לאמר,קרה כאן משהו,ושעדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר! בחיים,כמו באינטרנט,אני סבור שיש לפרוש כשאתה גדול,ואם פעם מישהו ייזכר בך,זה יהיה באורח חיובי ולא שלילי...זה היתרון של לתלות את הנעליים כשאתה צעיר וחזק! גם אני,כמו כל אחד מכם,עוקב אחרי מה שמתרחש אצלי,ואצלכם,וגם בתהליך של גסיסת הנושא,אני לא מצאתי את עצמי מתחיל לעשות "הנשמה מפה לפה",בקצב מטורף,אלא ממשיך לחיות כאן כרגיל,עד למצב של מוות טבעי,מה שנראה לי הכי אמיתי אתכם ועם עצמי. אני יודע,ואפילו כמעט בטוח שיש עוד על מה לדבר,אך הסוגיה הזו,היא מורכבת מדי,ומאד מסובכת,עד למצב של אי יכולת להסביר במילים... לא ניתן להסביר במילים את המצב התחושתי שנפל עלי,ועל אחרים כאן,ממש במילים,ולדעתי באורח ספונטאני הפורום נשאר עם החברים האמיתיים-,אלה שגם בחיים הלא וירטואליים,כנראה,ויש סיכוי סביר שאני מאד צודק עכשיו-היו נשארים תמיד יחד,בכל חדר,גם בחדר אמיתי,בתוך מבנה נמוך או גבוה,בכל קומה ובכל מזג אוויר. וזה מה שאני רואה בעצם,שבכל מקום אחר,היינו נשארים יחד,כי שיטת הצמצום לא משקרת אף פעם,ולדעתי קשר חזק שנבנה כאן באינטרנט,יכול להיות ולהישאר כזה גם בחיים,ורק בשביל הסקרנות הלפחות אישית שלי,מעניין אותי לדעת אם אני צודק בכלל,ועד כמה. שוחחתי רק עם טל עד עכשיו,וההתרשמות שלי לאחר השיחה איתה היתה של מי שאיתה יכולתי להסתדר מחוץ למקום הזה,הרבה זמן...אז כנראה שאני צודק. וכנראה שזה כך עם כולכם,אפילו שכבר אמרתי שעם "אישה אורחת לא הייתי מתחתן"...
אבל אני בטוח שגם איתה,הייתי מסתדר הרבה הרבה יותר טוב,מאשר עם אחרים! עם דינמיקה שנבנתה על ידי הרבה מילים,וזמן,אני לא נוהג להתווכח,והייתי מעונין שהפורום הזה ימשיך לחיות באופן ספונטאני,כמו שהוא חי עד עכשיו, עם מנהל או בלי מנהל,ולא הייתי רוצה לקחת ממנו את מה שיש בו עכשיו,כי אני מוצא שגם כעת,יש בו... אני אספר לכם,שאחרי תהליך ארוך של כתיבה כמו שקרה לי כאן,אני אישית מרגיש מין צורך לנוח,לדבר פחות,ולשייט יותר,"לתת פחות גז",ואני מסופק אם זה יחזור אצלי להיות כאן כמו בהתחלה... זה מה שיצא לי!
הגעתי למטה למטה בדף,וקראתי על מה שכתבתם בשעות האחרונות. אני את שלי כבר אמרתי לכם,זוכרים?: באתי בגלל הפורום,ונשארתי בגללכם,וזה אולי מקביל ל: באתי לרקוד,ומצאתי בחורה לחיים! ולרקוד כבר לא מעניין,מעניינת אותי הבחורה! אז גם איתכם זה ככה,לפחות אצלי,ושום דבר לא צריך שייעשה חלילה בכפיה, או בכורח מסויים מצד מי מכם,לשוחח כאן,מבחינת השעות,הכמות,וכו..... הכל נעשה עד עכשיו,לדעתי,באורח ספונטאני,בכדי להישאר יחד,וכדי לא להיפרד סופית,ואני בזה לגיטימיות הכי טבעית שיכולה להיות,גם אם לא היתה כבר ה"מטרה",הראשונית שיסדה סבתא אביבה.... וגם אז,כשהיתה ה"מטרה",זכור לכם כמה פעמים התרתחו כאן,על כך שהיה מי שחשב שהיא מנסה להיות מיוחדת מדי?... לפעמים המטרה הזו,שעליה מדברת טל,לא יכולה להישאר יותר מתקופה מסויימת, ואחרי מליון+ מילים,לא תמיד נשאר הרבה על מה לדבר,ובהתלבטות זו שיתפתי אתכם בעבר הדי רחוק שלי כאן,אתם זוכרים?(החשש מכך שהמילים נגמרות לי) לאחרונה העליתי את ההגיגים שלי ממקומות שבהם ישנם גברים ונשים,סתם ככה באופן מאד ספונטאני,ולא ממש בכדי למלא חלל,ויצא לי מזה טוב,ואפילו הגיעו אלינו אורחים מהחלל החיצון,ששהו איתנו מספר ימים,והתאדו,כמו כל השאר. חשב דירסט נכון לדעתי,כשהציע מבחינתו,לגרעין הקט והנוקשה ליצור פגישה משותפת,ולו אפילו חד פעמית(אני בטוח שהוא חשב על האפשרות הזו-החד פעמית) ולו רק כדי שכל אחד מאיתנו יוכל פעם אחת בחיים,לשמוע ולראות ולשוחח פנים אל פנים,אל מי ששוחח איתו המון דרך הפורום,ואני גם מאד מעוניין בכך,למרות שגם אצלי,כמו אצל טל,לא חסרה הנוכחות של אנשים בחיי הפרטיים. ומדוע? כי מבחינתי אני חי רק פעם אחת בחיים,לא מאמין בגלגולים,ויצר הסקרנות שלי לגבי מי שאני משוחח איתם המון זמן,הוא גדול ורב,ואני בטוח שאם לא נקיים פגישה כזו,יצרוב לי הרבה שנים לאחר מכן,כי תמיד בקצה מסויים,שם למעלה,בתוככי הזיכרון שלי,ישב משהו שיעיק עלי,כמין איזו חידה לא פתורה. ואני שמח על היוזמה הזו,להיפגש! לגבי הנוכחות שלי כאן,ועד כמה שאני מצליח להתרשם,גם זו שלכם,היא באה מרצון,ולא מאותה ה"זווית" של פעם,ולא מאותו סוג של רצון וסקרנות לשוחח, אלא מדובר בהישארות במקום שבו נוח לי להיות,שהתרגלתי אליו כבר,מקום שבו כבר ביקרתי הרבה,מקום שאני נטעתי בו יתד ארוכה,מקום שבו אני חש שהנוכחים בו מכירים אותי,וההיפך. מצד שני הרצון של טל,יש להתייחס אליו ולבחון אותו לפני ולפנים,מכיוון והמדובר בחלק מהקבוצה הקטנה שלנו,ולכן חייבת לבוא השאלה,מה עושים? ישנה האפשרות שנחשוב האם יש מצב שהפורום הזה ימשיך להיות פונקציונאלי עבור טל כפי שהיה,(אני חי איתו כרגע כפי שהוא,בידיעה שהוא גוסס רק מההיבט של פעם,אבל לא מההיבט החברתי)ואז אנו פשוט ננסה באורח יזום מאד למצוא רעיונות חשים לשוחח עליהם,מה שאני לא ממש אוהב לעשות...ואפשרות שכל אחד יעלה רעיונות משלו,לגבי המשך דרכו של הפורום. ובכלל: נניח שמי מאיתנו היה לוקח עליו את שרביט הניהול,האם אז היה הפורום קם לתחיה מחודשת? אני מסופק אם להשיב בחיוב על השאלה הזו ששאלתי,ולגבי אביבה אוכל לאמר, שעם כל ההסתייגויות שהיו לי מדברים שהיא כתבה,ולעיתים "כתבה בכוח",דבר אחד אני יכול לאמר לכם עליה: לאישה הזו יש והיתה אינטואיציה מפותחת,והיא השכילה לראות שקורה כאן,או נכון יותר לאמר,קרה כאן משהו,ושעדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר! בחיים,כמו באינטרנט,אני סבור שיש לפרוש כשאתה גדול,ואם פעם מישהו ייזכר בך,זה יהיה באורח חיובי ולא שלילי...זה היתרון של לתלות את הנעליים כשאתה צעיר וחזק! גם אני,כמו כל אחד מכם,עוקב אחרי מה שמתרחש אצלי,ואצלכם,וגם בתהליך של גסיסת הנושא,אני לא מצאתי את עצמי מתחיל לעשות "הנשמה מפה לפה",בקצב מטורף,אלא ממשיך לחיות כאן כרגיל,עד למצב של מוות טבעי,מה שנראה לי הכי אמיתי אתכם ועם עצמי. אני יודע,ואפילו כמעט בטוח שיש עוד על מה לדבר,אך הסוגיה הזו,היא מורכבת מדי,ומאד מסובכת,עד למצב של אי יכולת להסביר במילים... לא ניתן להסביר במילים את המצב התחושתי שנפל עלי,ועל אחרים כאן,ממש במילים,ולדעתי באורח ספונטאני הפורום נשאר עם החברים האמיתיים-,אלה שגם בחיים הלא וירטואליים,כנראה,ויש סיכוי סביר שאני מאד צודק עכשיו-היו נשארים תמיד יחד,בכל חדר,גם בחדר אמיתי,בתוך מבנה נמוך או גבוה,בכל קומה ובכל מזג אוויר. וזה מה שאני רואה בעצם,שבכל מקום אחר,היינו נשארים יחד,כי שיטת הצמצום לא משקרת אף פעם,ולדעתי קשר חזק שנבנה כאן באינטרנט,יכול להיות ולהישאר כזה גם בחיים,ורק בשביל הסקרנות הלפחות אישית שלי,מעניין אותי לדעת אם אני צודק בכלל,ועד כמה. שוחחתי רק עם טל עד עכשיו,וההתרשמות שלי לאחר השיחה איתה היתה של מי שאיתה יכולתי להסתדר מחוץ למקום הזה,הרבה זמן...אז כנראה שאני צודק. וכנראה שזה כך עם כולכם,אפילו שכבר אמרתי שעם "אישה אורחת לא הייתי מתחתן"...
