בוקר טוב לט"ו בשבט - מהיום יזכר גם

[יוליקה]

בוקר טוב לט"ו בשבט - מהיום יזכר גם

כיום פטירתו של המשורר חיים גורי שהלך הלילה לעולמו.
על הנגב יורד ליל הסתיו
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך.

כבר שנה לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו
כבר שנה ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו.

אך נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח.

הרעות נשאנוך בלי מילים
אפורה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת.

הרעות כנערייך כולם
שוב בשמך נחייך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר.

ונזכור את כולם...

עכשיו נזכור גם אותך כיפה הבלורית והתואר!
יהי זכרך ברוך.

 

[שפירא מאיר]

אני יכול לספר על מפגש אישי עם חיים גורי

חיים גורי לשעבר גורפינקל
אחותו ממקימי קיבוץ גשר (אני מכיר אותה אישית)
הבן שלהם סרן בצנחנים נהרג בכיבוד הרמה

אב המשפחה מונה על ידי בן גוריון כדי לקבוע בהקמת המדינה מי מאלו ששרתו בצבא ובמשטרה הבריטית ראויים להמשיך בתפקידם במדינת ישראל.
ומכאן הבעיה.
האיש שאמרו עליו שסרגל עקום לידו, לא עשה הנחה לאף אחד.
מספר לי עמר שהיה פקיד במשטרת תל אביב הבריטית, שלא היה יכול להעביר ידיעות להגנה כי מיד היו יודעים (הפקיד היהודי היחידי שם) שזה הוא והוא היה מוצא להורג.
גורפינקל דחה אותו מהשירות.

עם ריבוי התלונות לבן גוריון, הוא מינה וועדה שתבדוק את החלטות גורפינקל ואמנם כ-80% מהחלטותיו בוטלו.

עם חיים גורי היה לי מפגש כאשר בא לביתי כשהוא מתענין בספר שלי על רכבת העמק, ובין היתר דיברנו על שירו החזק "הרעות" וסיפרתי לו שאת השורה הלפני אחרונה אני אף פעם לא שר, כיוון שהשורה אומרת שהם התאבדו "נפלו על חרבם" כאשר היה צריך להיות שמתו בקרב "נפלו עם חרבם":.
הוא אמר שאני צודק אבל כאשר הבחין בטעות שלו זה כבר היה מאוחר כי השיר נפוץ בכל הארץ והפך למעין הימנון ואי אפשר היה לשנות (צריך היה לשנות אות אחת - במקום "על" -> "עם").

 

[יוליקה]

הוא גם כתב

יפה הבלורית והתואר - כאשר המילה צריכה להיות טוהר....

 

[1ניצת השקד]

יוליקה אולי הוא התכוון לתואר המידות?

היום כבר אין את מי לשאול.

 

[1ניצת השקד]

הוחלט!!! ועדת האתיקה של. כנסת

החליטה שאורן חזן יורחק לחצי שנה.

אז אנחנו דמוקרטיה או דיקטטורה? מבינה שמרחיקים אותו בגלל בלשונו הבלתי נשלטת .

 

[מינהר]

יוליקה, למה טוהר? יפי תואר זה ביטוי מקובל.

 

[בת חן191]

לדעתי שני הדימויים מקובלים גם תואר וגם טוהר

וטוהר עדיף על תואר

 

[שפירא מאיר]

הוא לא טעה, תואר הוא מצב ניראות של האדם

כשאת אומרת למשל :"תתאר לי את החשוד" מתכוונת שתספרי אין הוא נראה.
במקרה הזה מדובר על תואר של אנשים שהם יפים ובעלי בלורית כמו שלכולנו היתה פעם.....

 

[יוליקה]

אבל הנופלים היו טהורים בלי תוארים

 

[מינהר]

שפירא, נפל על חרבו, זה גם נלחם בגבורה.

 

[בת חן191]

עצוב לי מאד על לכתו של חיים גורי איזה שירי מורשת יפה פים נז

נזכרת שהיה ראיו איתו והוא כבר איש זקן
כשנשאל לגבי המות ענה
" כוס אמו המות" אני לא כותבת זאת כשלילה חלילה
אלה המחשבה על גדיעת אנשים
וכי מה אנו בחיים הללו??
ונזכרת בפרקי אבות " דע מאין באת ולאן אתה הולך
באת מטיפה סרוחה ןלאן אתה הולך למקום עפר רימה ותולעה"

אז כדאי לזכור ולא לשכוח מה הם החיים,,,רק שלב קצר,

 

[מינהר]

בתחן, פרקי אבות אכן פנינים. לא סתם זהו ספר

נפוץ אפילו בקוריאה הדרומית.

 

[שפירא מאיר]

נכון, לכן צריך לנצל את החיים עד תום.

איך אמרה סבתא שלי:"לתכריכים אין כיסים".....

אני בכלל לא חושב על הנושא, אשתי כל הזמן מדברת על מה יהיה כשהיא תמות, וכמובן שאנחנו יודעים שהפולניה: חולה חולה חולה אלמנה.....

 

[בת חן191]

צחקתי חה חה חה,,,,נשים בלי להעליב חושבות על העתיד

יותר מגברים,,,,אמא שלי שהגיע לגיל מופלג כל הזמן דאגה מה יעשו עם הספרים שלה שהיתה מאד קשורה אליהם אחרי לכתה,,,היתה לה ספריה גדולה והיא קראה המון אבא שלי קרא להם ספרים טמאים

אחרי לכתה אני באמת דאגתי שילכו למקום שיכבדו את הספרים וישמרו עליהם
לא היה קל למצוא אשה שדוברת או גרמנית או הונגרית שפה שבהם היתה קוראת
בסוף מצאתי אשה מכובדת ונתתי לה את הספרים וביקשתי שתשמור עליהם
כי זו בקשה של אשה נאורה שמאד היתה מחוברת לספרים

 

[שפירא מאיר]

זו תופעה מוכרת אצל מבוגרים

יש להם דברים מאוד יקרים לליבם, אבל את הדור הבא זה לא מענין.
סוכן הספרים הישנים שלי השיג לי עד היום מעל 600 ספרים שיש בהם משהו על רכבת העמק , הכל הוא קונה מחיסול סיפריות פרטיות שמאוד היו חשובות להורים, ואת הדור הבא זה לא מענין בכלל, ומוכרים או זורקים לפח.

פעם הרציתי לפני כינוסים של גימלאים והצגתי להם דוגמא של פריטים שמצאתי בפח האשפה או סתם זרוקים בכל מיני מקומות.

הבהרתי להם שלדור הבא חגורת סם-בראון או סמל הפלסטיין פוליס או פאטס או מסמכים ותעודות, לא יענינו אף אחד, שיביאו את מה שיש להם ואני אעביר למוזיאון המשטרה שם זה יישמר על שמם ולפחות באיזה שהוא מקום יזכרו אותם.

אל תשכחו שבעוד 2-3 דורות אף אחד לא יזכור מי אתם, לכן אנשים משאירים חותם, כמו כתיבת ספרים שהם פרט ניצחי כמעט.
לדוגמא, ראו איזו בעיה יש ביותר מידי מקרים כאשר ילדים מקבלים לבצע עבודת שורשים והם לא מצליחים להגיע מעבר לסבא וסבתא או מכסימום למידע על הוריהם.
.
היום אם אני רוצה לתת מאות ספרים לספרייה העירונית , הם מסרבים לקבל כיוון שזה מצריך רישום וסימון ולהניח על המדפים בהתאם לנושא, ובכך גדל האינוונטר של הספריה ויחד איתו כמות העבודה. אז למה להם ? .......

 

[מינהר]

הספריה העירונית שלנו בעצמה זורקת ספרים, כדי לפנות

מקום לספרים חדשים שהם קונים.

 

[שפירא מאיר]

לגמרי לא. שאול נפל על חרבו כאשר ראה שהוא מפסיד בקרב.

שמואל א לא
א וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים, וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ. ב וַיַּדְבְּקוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-שָׁאוּל וְאֶת-בָּנָיו, וַיַּכּוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-יְהוֹנָתָן וְאֶת-אֲבִינָדָב וְאֶת-מַלְכִּישׁוּעַ בְּנֵי שָׁאוּל. ג וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל-שָׁאוּל, וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת, וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים. ד וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו: שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ, פֶּן-יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ-בִי. וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו, כִּי יָרֵא מְאֹד. וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת-הַחֶרֶב, וַיִּפֹּל עָלֶיהָ. ה וַיַּרְא נֹשֵׂא-כֵלָיו כִּי מֵת שָׁאוּל, וַיִּפֹּל גַּם-הוּא עַל-חַרְבּוֹ, וַיָּמָת עִמּוֹ.

 

[מינהר]

שפירא, בהשאלה מקובל, שזו מלחמת גבורה. בהשאלה.

כפרשנות מורחבת. נשאל את הספרנית אור חבצלות?
או את יהודית עדנה, הבקיאה בעברית?

 

[בת חן191]

בקיצור התאבדו

 

[שפירא מאיר]

נכון, וזה היה מוסכם רק שאי אפשר לשנות, מילא.