הסינים אוכלים כמעט הכל- אגדה
יש לי חלק במשפחה סינים (אמיתיים) בשנחאי.
הם מספרים שכל בעלי החיים המטוגנים כמו ג'וקים,עקרבים,עכבישים,לטאות וכו, הם רק גימיק לתיירים. המקומיים לא נוגעים בהם.
כשמראים את סין חושבים שבכל מקום יש שווקים כאלו, אבל הנכון הוא שיש בערים הגדולות שוק קטן כזה (אצל הסינים קטן יכול להיות גם עם 1000 עובדים) וכמובן שזה רק לתיירים.
אולי בכפרים הרחוקים והמבודדים יש מי שאוכלים עכברושים ויתר רמשים, אבל דווקא הם אלו שמגדלים מזון ולא צריכים פתרונות כאלו.
בזמנו כאשר שרתי ב-"כיתת-השועלים" חלק מהאימון היה הישרדות (לא תוכנית טלויזיה מטופשת) והפרק החשוב היה מציאת מים ומזון מהצמחיה.
שורד-לוחם לא מתחיל לבשל נחשים וכל מיני המצאות, הוא לא יכול להעלות עשן כשהאוייב עלול לגלות אותו.
חלק מהקורס היה בארה"ב עם הכומתות הירוקות, וגם שם אותו דבר. אין שום בעיה להסתדר עם צמחים לאכילה לתקופות מסויימות.
גם במסעות ממש בשטח בתנועה קרבית (המסע הארוך ביותר היה חודש וחצי לעירק) אכלנו מהצמחיה שבמדבריות ורק אפינו לחם מקמח שהבאנו איתנו על הגמלים.
מה רע להכין ברמץ של המדורה לחם ולאכול אותו טבול בשמן וזעתר שהיה איתנו ?
בנאות מדבר שביקרנו (שניים) פינקנו את עצמנו בקניית ירקות למאכל וקצת בשר לקבב.
גם בארץ בטיולים נהגתי להראות לאנשים איך מוצאים מים ומה אפשר לאכול בשטח, ואם אפשר להדליק אש, אפשר לעשות המון, למשל:
מלוח קיפח - טיגון של 5-10 שניות ויש לך תפוצ'יפס מוכן עם מלח
קזוח - צמח עצי מאוד, אבל מבשלים את ענפיו, ומקבלים מרק עזר כאשר הענפים המבושלים נאכלים ויש להם טעם של גזר
וכו וכו